lynx   »   [go: up one dir, main page]

רענון הפורטל כיצד אוכל לעזור?    

תקשורת היא תחום בחברה ובמדע שמהותו העברת מידע בין בני אדם, בעלי חיים, או מחשבים.

את התקשורת אפשר לחלק על פי החושים שבהם היא נקלטת:

בעבר, נעשה שימוש רב בתקשורת שבעל פה, בדואר ובצורות אחרות של התכתבות איטית. החל מהמאה ה-18, הטכנולוגיה הביאה לשינוי דרמטי באמצעי התקשורת. החל בטלגרף, בקוד מורס, ומאוחר יותר באמצעות הטלפון, הרדיו, הטלוויזיה, האינטרנט והטלפון הסלולרי.


צייר מדרכות בגואנחואטו, מקסיקו מצייר את דיוקנו העצמי של אז'ן דלקרואה.
צייר מדרכות בגואנחואטו, מקסיקו מצייר את דיוקנו העצמי של אז'ן דלקרואה.

צייר מדרכות בגואנחואטו, מקסיקו מצייר את דיוקנו העצמי של אז'ן דלקרואה. ציורי המדרכה חשופים להולכי רגל המזדמנים למקום. משום שהם נמצאים במרחב הציבורי החיצוני, ציורי המדרכות נתונים לבלאי עקב פגעי מזג האוויר או השחתה.


אורי אבנרי כחייל ב"שועלי שמשון", 1948
אורי אבנרי כחייל ב"שועלי שמשון", 1948

אחד המחזות של יגאל מוסינזון, שעוררו מהומה, הוא "זרוק אותו לכלבים" ("הבימה", 1958). המחזה עוסק בכוחה של העיתונות, ונטייתה לחדור לצנעת הפרט. המחזה סיפר על אודות עיתונאי (מישא אשרוב) המפרסם דבר דיבה על טוהר המידות של קבלן בניין (אהרן מסקין), וגורם לו לנזק תדמיתי ולפגיעה בפרנסתו. הקבלן משיב מלחמה בעזרת בנו הצנחן (יוסי בנאי). בעקבות המחזה נכתב בעיתונות, כי זה מחזה "מוזמן", המציג עיתון בצלמו של "העולם הזה", ועיתונאי בן דמותו של אורי אבנרי(בתמונה). הדבר קיבל תוקף מנוכחותו המופגנת של ראש הממשלה דאג, דוד בן-גוריון, בהצגת הבכורה, למרות שלא היה ידוע כחובב תיאטרון, וכן היה ידוע בסלידתו מ"העולם הזה". אבנרי לא נותר חייב, והקדיש גיליון שלם לדמותו של יגאל מוסינזון, שתואר כגרפומן ספרותי ופחדן, אשר במלחמת העצמאות ניצל את תפקידו כקצין תרבות חטיבתי, כדי להימנע מלהשתתף בכל פעולה קרבית, ונשאר בעורף יחד עם בנות המפקדה, בכל עת שחבריו יצאו לפעולה. את שובו של מוסינזון לישראל, לאחר מלחמת סיני, משהות של שנים אחדות בארצות הברית, תיאר "העולם הזה" במילים: "לאחר שחלפה סכנת ההפצצות שב לארץ". העיתון הרבה בתיאורים מתחום חיי הנישואין שלו וחייו האינטימיים. אבנרי, שנודע כפעיל שמאל רדיקלי, גם תבע את עלבונם של לוחמי חטיבת גבעתי הישנה, מתיאורם במחזה קודם של מוסינזון.

יוסף זריצקי בתצלום מאת אברהם סוסקין, 1926
יוסף זריצקי בתצלום מאת אברהם סוסקין, 1926

יוסף זָרִיצְקִי (1 בספטמבר 189130 בנובמבר 1985) היה צייר ישראלי יליד אוקראינה, ממקדמי האמנות המודרנית בארץ ישראל בתקופת היישוב ולאחר הקמת המדינה. במהלך שנות העשרים היה זריצקי מן האמנים המודרניסטים הבולטים שבתקופת מגדל דוד. יצירתו התנערה מסממנים אוריינטליים, שהיו פופולריים באותה עת. בשנת 1948 נמנה זריצקי עם מקימיה ומנהיגיה של קבוצת "אופקים חדשים". ביצירותיו יצר גרסה מקומית של האמנות המופשטת, שאותה ביקש לקדם באמצעות הקבוצה. למרות אופיה האוניברסלי והמופשט של אמנותו הבשלה, ביצירות כגון "יחיעם (הווי בקיבוץ)" (1951) או "נען, הצייר עם מודל" (1952) ניתן למצוא לצד היבטים ארס פואטיים גם ביטויי הזדהות עם המפעל הציוני. על יצירתו זכה בשנת 1959 בפרס ישראל לציור.



רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום התקשורת שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
  • ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
רשימת הערכים הדרושים בתחום התקשורת

‏‏

עיינו גם בפורטל

פורטל התקשורת הוא שער לכל הנושאים הקשורים בתקשורת. הפורטל מציג קישורים לערכים בתחומי תקשורת שונים, כגון ערכים על אמצעי תקשורת, ערכים על דרכי תקשורת בין-אישית וערכים נבחרים מתחום התקשורת, וכן תמונות.

בעמוד זה מאוגדות בקשות לערכים העוסקים בתקשורת, בישראל ובעולם.

  • נא להוסיף בקשות חדשות לפי סדר הא"ב.
  • הפניה לוויקיפדיה אנגלית צריכה להעשות באמצעות תבנית {{אנ|שם הערך באנגלית}}

מושגים כלליים

גופי תקשורת

חברות וספקי תקשורת

עיתונים ומגזינים

בישראל

  • Egyenlőség – הונגרית (בודפשט, 1892, 1898)
  • Paix et Droit – צרפתית. (פריז, 1940-1921)
  • Noar – צרפתית. (קזבלנקה, 1952-1945)

רשתות וערוצי שידור

אישים בתקשורת ההמונים

בעולם

בישראל

עיתונות

ראו גם: נשים באדום -עיתונאיות ישראליות

מצאו ערכים לשיפור בנושא תקשורת: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוט

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)


מהו פורטל?רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים

Лучший частный хостинг