מנהג אמירת 'פטום הקטורת' בתפילת ערבית ובתפילות נוספות

‫מכילתא‬ ‫כתב עת לתורה ו ל חכמה‬ ‫העורכים‬ ‫הרב יואל בינדר ‪ .‬עדיאל ברויאר‬ ‫הרב יעקב ישראל סטל ‪ .‬משה דוד צ'צ'יק‬ ‫מזכיר המערכת‬ ‫מנחם טייטלבאום‬ ‫גליון א ש ‪ .‬ש כסלו תש " פ‬ ‫כתובת המערכת ‪:‬‬ ‫‪mekhilta@mekhilta.com‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות‬ ‫ירושלים תש"פ‬ ‫המחברים מתבקשים לשלוח את מאמריהם ערוכים‪ ,‬מוקלדים ומותקנים על‬ ‫פי כללי התקנה מקובלים ועקביים‬ ‫אין לשלוח מאמר שנתפרסם או שעומד להתפרסם במקום אחר‬ ‫תוכן כל מאמר הוא על אחריותו של המחבר בלבד‪ ,‬כולל מאמרים ותגובות‬ ‫של חברי המערכת‬ ‫המאמרים‬ ‫‪7‬‬ ‫שמחה עמנואל‬ ‫שניאור זק"ש‪ :‬רשימת כתבי היד באוסף‬ ‫גינצבורג )חלק א(‬ ‫‪41‬‬ ‫הרב יעקב ישראל סטל‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' בתפילת‬ ‫ערבית ובתפילות נוספות‪ :‬מנהגי צרפת‪,‬‬ ‫פרובאנס ומקומות אחרים‬ ‫‪ 113‬הרב יהודה לייביש ווייס 'שמויים׳‪ :‬כינוי איטלקי לשם ׳א׳להים׳‬ ‫‪ 133‬משה הלל‬ ‫סידור כוונות הרש"ש — בין מסורת לחידוש‬ ‫‪ 159‬יוסף אביב"י‬ ‫קול התור — דור אחר דור‬ ‫מאמרי ביקורת‬ ‫‪ 337‬הרב מרדכי מנחם הוניג‬ ‫לחקר חפצי מצווה מתקופת המשנה‬ ‫והתלמוד וימי–הביניים‪ :‬ביקורת על הספר‬ ‫'נהגו ישראל'‬ ‫‪ 353‬עדיאל ברויאר‬ ‫דקדוקי סופרים ב'הכי גרסינן'‬ ‫ה מש תתפ ים‬ simcha.emanuel@mail.huji.ac.il ‫פרופ' שמחה עמנואל‬ alfabita99@gmail.com ‫הרב יעקב ישראל סטל‬ 2232180@gmail.com ‫הרב יהודה לייביש ווייס‬ 345hillel@gmail.com ‫משה הלל‬ koltoov@gmail.com ‫יוסף אביב"י‬ mordechaihonig@gmail.com ‫הרב מרדכי מנחם הוניג‬ calev72@gmail.com ‫עדיאל ברויאר‬ ‫ב שער‬ ‫כך פירוש מכילתא‪ :‬הלכות ברורות שמקובצות מכל התלמוד‬ ‫ונעשית כמסכתא‪.‬‬ ‫שכשם שממידה אחת שלקמח אינו יוצא אלא שתות אחד‬ ‫שלסולת‪ ,‬שמכילתא שתות שלמידה היא‪ ,‬כך מכילתא ]‪* [...‬‬ ‫' מכילתא ' הוא כתב‪0‬עת המוקדש לפרסום מחקרים בכל תחומי היהדות‪.‬‬ ‫בתקופה האחרונה הולך ומשגשג המחקר התורני בידי יושבי בתי המדרש‪,‬‬ ‫ציבור גדול של תלמידי חכמים עוסק בתחומים מגוונים של המחקר‪ ,‬ואף‬ ‫מפרסם מפירות מחקריו בבמות שונות‪ .‬נוכח פריחה זו ניכרת נחיצותה של במה‬ ‫הפונה לקהל אוהבי תורה והמיועדת לפרסום מאמרים ברמה גבוהה וביקורתית‪.‬‬ ‫אנו תקווה כי 'מכילתא' ישמש במה למחקרים בכל אחד ממקצועות התורה‬ ‫ובמקצועות שהם לה כרקחות וטבחות‪ ,‬פתחים ושערים‪ ,‬כגון חקר לשון הקודש‬ ‫ודברי הימים‪.‬‬ ‫' מכילתא ' מזמין את הלומדים והמעיינים לשלוח מפרי קולמוסם‪ ,‬מאמרים‬ ‫שיש בהם חידוש ובהירות‪ ,‬ואשר דבריהם מבוססים ושורשיהם נטועים‪ .‬את‬ ‫המאמרים יש לשלוח לאחר עריכה והגהה‪ ,‬והם יפורסמו בהתאם לשיקולי‬ ‫המערכת ולאחר קבלת חוות דעת של לומדים וחוקרים העוסקים בתחומים‬ ‫הרלוונטיים‪ .‬בצד המאמרים תתפרסמנה מעת לעת ביקורות ספרים‪ ,‬מהדורות‬ ‫ומאגרי מידע‪ ,‬וכן סקירות קצרות על מפעלי מחקר וההדרה שבהתהוות‪.‬‬ ‫הקוראים מוזמנים אפוא לשלוח גם הצעות וסקירות‪.‬‬ ‫' מכילתא ' אינו נתמך בידי שום גורם‪ ,‬גוף או מוסד‪ ,‬והוא נטול כל פניה‪.‬‬ ‫אחריות המאמרים על כותביהם‪ ,‬ואין הם משקפים את עמדת מי מחברי‬ ‫המערכת‪ .‬המלאכה כולה נעשית בהתנדבות חברי המערכת והמסייעים בידם‪,‬‬ ‫ובסייעתא דשמיא‪ ,‬אשר זכינו לה במידה מרובה בהפקת גליון ראשון זה‪.‬‬ ‫תפילתנו כי יהי נועם ה' א־להינו עלינו גם הלאה‪ ,‬ויעלה בידינו להגיש מכילתא‬ ‫של סולת נקיה‪ ,‬דברי תורה ברורים ומאירים‪.‬‬ ‫*‬ ‫תשובת גאון שפורסמה לראשונה אצל ‪L. Ginzberg (ed.), Geonica, II, New York‬‬ ‫‪ .1909, pp. 37, 39‬הוגהה מחדש מתוך קטע הגניזה שממנו פורסמה‪ :‬קמברידג'‪ ,‬ספריית‬ ‫האוניברסיטה‪ .TS Misc. 35.98 ,‬ב"מ לוין )אוצר הגאונים‪ ,‬י‪ :‬גיטין‪ ,‬ירושלים תש"א‪,‬‬ ‫תשובות סי' ריח‪ ,‬עמ' ‪ 88‬הע' ג; אגרת רב שרירא גאון‪ ,‬חיפה תרפ"א‪ ,‬נספחים עמ'‬ ‫‪ (VIII‬מייחס את התשובה לרב האיי גאון‪ .‬אולם‪ ,‬הכותרת "לרבנו האיי ז"ל"‬ ‫שבגאוניקה מתייחסת לתשובה בערבית‪0‬יהודית שהדפיס גינצבורג בעמ' ‪ .38‬אין סיבה‬ ‫של ממש לקבוע כי כותרת זו מתייחסת גם לתשובה המובאת כאן‪.‬‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת ' בתפילת ערבית ובתפילות נוספות ‪:‬‬ ‫מנהגי צרפת‪ ,‬פרובאנס ומקומות אחרים‬ ‫מאת‬ ‫הרב יעקב ישראל סטל‬ ‫כיום נהוג במרבית תפוצות ישראל לומר את הברייתא 'פטום הקטורת' —‬ ‫המתארת את מרכיבי הקטורת שהוקטרה בבית המקדש בבוקר ובערב ואת דרך‬ ‫פיטומה והכנתה — פעמיים ביום‪ :‬בתפילת שחרית ובתפילת המנחה‪ .‬אולם‬ ‫בתקופת הראשונים התהלך המנהג לומר ברייתא זו גם בתפילת ערבית‪ ,‬ולפעמים‬ ‫בה בלבד‪ .‬לתיאור מנהג זה מוקדש המאמר הנוכחי‪ ,‬כאשר גם הסטיות ממתווה‬ ‫זה‪ ,‬כמו בירור הנוגע לאמירת 'פטום הקטורת' בתפילות אחרות‪ ,‬לא באו אלא‬ ‫מחמת עיקרו של עניין‪ ,‬שהוא‪ ,‬כאמור‪ ,‬אמירת 'פטום הקטורת' בתפילת ערבית|‪.1‬‬ ‫תשתיתו של המאמר הם מקורות ההלכה והספרות הקרובה‪ ,‬ועליהם הוספתי‬ ‫את המתועד בסידורי התפילה‪ ,‬גם כדי לעבות את המידע וגם כדי לברר אם‬ ‫המידע הנובע מהסידורים — המשמשים 'מושב בחיים' של מנהגנו — עולה בקנה‬ ‫אחד עם הדיונים ההלכתיים‪ .‬ואולם לא ראיתי צורך לדון באזור בו תועד המנהג‬ ‫רק בסידורי התפילה ולא במקורות הלכתיים ואחרים — וכן המצב באשכנז‪,‬‬ ‫איטליה‪ ,‬ביזנטיון ורומניא — אלא אם היתה לכך סיבה מיוחדת‪.‬‬ ‫א‪ .‬מנהג טרוייש‪ ,‬שאנץ ואלצורה‬ ‫בסידור כתב יד כמנהג צרפת מהמאה השלוש עשרה‪ ,‬באה ידיעה זו‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫בשאלת זמני אמירת 'פטום הקטורת' דנו באופן מצומצם כמה מבני דורנו‪ ,‬ואין דבריהם‬ ‫יוצאים מכלל הערות נקודתיות‪ .‬לא זו בלבד אלא‪ ,‬שחלקם תמכו דבריהם על נוסח‬ ‫הדפוס הלקוי של שני מקורות מרכזיים המדברים במנהג )'פירוש התפלות והברכות'‬ ‫לר' יהודה ב"ר יקר‪ ,‬ו'ארחות חיים' לר' אהרן הכהן מנרבונה‪ ,‬עי' להלן‪ ,‬הערות ‪,147‬‬ ‫‪ ,(165‬וזה הביאם להוציא משפט מעוקל ותיאור משובש‪ .‬ראה‪ :‬חלמיש‪ ,‬הנהגות קבליות‪,‬‬ ‫עמ' ‪ ;480 478 ,423 420‬רפלד‪ ,‬ר' יצחק קלויבר‪ ,‬עמ' קפו קפח; גרטנר‪ ,‬עיוני תפילה‪,‬‬ ‫עמ' ‪) 45 40‬דן בעיקר באמירת 'פטום הקטורת' בזיקה להשפעת רעיון 'ונשלמה פרים‬ ‫שפתינו'(; הרב מ' שפילמן‪ ,‬תפארת צבי‪ :‬על ספר הזהר‪ ,‬ו )תצוה פקודי(‪ ,‬ניו יורק תשסג‪,‬‬ ‫עמ' רעד רעז )מתמקד במקורות קבליים מאוחרים(‪.‬‬ ‫מכילתא‪ :‬כתב עת לתורה ולחכמה‪ ,‬גליון א )תש"פ(‪ ,‬עמ' ‪112 41‬‬ ‫‪42‬‬ ‫הרב יעקב ישראל סטל‬ ‫בשלש עיירות טרוייש‪ ,‬שינץ ואלצורה‪ ,‬נהגו לומר אחר תפלת ערבית‬ ‫'פיטום הקטורת'‪ ,‬ובכל ערי אשכנז וצרפת לא נהגו לומרו‪ .‬ולא יפה כיונו‪,‬‬ ‫שהרי קטרת באה שחרית כמו ערבית‪ ,‬ומה שתיקנו חכמים‪ ,‬כנגד סידרי‬ ‫עבודת בית המקדש תיקנו‪ .‬ובאספמיא אומרים אותו ערבית ושחרית|‪.2‬‬ ‫מטענת הכותב "שהרי קטרת באה שחרית כמו ערבית" נראה‪ ,‬ששתי צורות‬ ‫המנהג שהזכיר לא היו מקובלות עליו‪ .‬לא זו בלבד שהוא התנגד למנהג 'כל ערי‬ ‫אשכנז וצרפת'‪ ,‬שלא אמרו כלל 'פטום הקטורת'‪ ,‬אלא אפילו מנהג 'שלש‬ ‫עיירות'‪ ,‬שאמרו 'פטום הקטורת' פעם אחת בכל יום )בסיומה של תפילת ערבית(‪,‬‬ ‫לא היה רצוי לו‪ ,‬שכן בסופו של דבר "קטורת באה ]בבית המקדש[ שחרית כמו‬ ‫ערבית"‪ ,‬ויש אפוא לומר את 'פטום הקטורת' גם בשחרית וגם בערבית‪ ,‬כמנהג‬ ‫אספמיא!‬ ‫הידיעה על מנהגן של 'שלש עיירות' צרפתיות אלו — טרוייש )‪,(Troyes‬‬ ‫שאנץ )‪ (Sens‬ואלצורה )‪ — (Auxerre‬הסמוכות זו לזו‪ ,‬מופיעה במקורות כתבי יד‬ ‫אחרים‪ .‬בפירוש אנונימי לתפילות כותב המחבר‪" :‬וב'פטום הקטרת'‪ ,‬יש‬ ‫שאומ'רים בכל לילה‪ ,‬בכמה מקומות טרייש‪ ,‬שנץ ואלצורא"|‪ .3‬בהמשך מאריך‬ ‫הכותב בדבר המנהגים השונים שהתהלכו בנוגע לזמני אמירת 'פטום הקטורת'‪,‬‬ ‫ואלו דבריו )החלוקה לסעיפים היא ממני(‪:‬‬ ‫]א[ ובכל יום ראוי לומרו‪ ,‬שהקטרת היתה שחרית וערבית‪ ,‬אלא מפני‬ ‫ביטול מלאכה נהגו שלא לומרו באשכנז ובצרפת‪ .‬אבל לא יפה עשו‪,‬‬ ‫שהרי חכמים תקנו כל סדרי תפלה כנגד סדרי עבודת בית המקדש‪ ,‬והיו‬ ‫מקטירין שחרית כמו ערבית‪ .‬ובאספמיא אומרים שחרית וערבית‪.‬‬ ‫]ב[ וטעמי האומרים אותו ערבית‪ ,‬דדי להם בכך‪ ,‬ובשחר אומרים 'שיר‬ ‫מזמור' ואחריו קדיש‪ .‬והמונעם אומר‪ :‬אם כן‪ ,‬היה להם לומרו שחרית‬ ‫וערבית‪ ,‬וכמו שאומרים‪ ,‬די להם פעם אחת ביום‪ ,‬כמו כן די לנו פעם אחת‬ ‫בשבת‪.‬‬ ‫]ג[ וכן 'השיר שהלוים היו אומרים' היה לנו לומר בכל יום‪ ,‬אלא מפני‬ ‫ביטול מלאכה לעם‪ ,‬הקלו לומ'רו רק בשבת‪ ,‬וכן נמי 'פטום הקטורת'‪.‬‬ ‫והאומרו בכל יום‪ ,‬לא הפסיד|‪.4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫כת"י פריס‪ ,‬הספרייה הלאומית ‪) heb. 632‬מתכ"י‪ ,(F15707 :‬דף ‪41‬א‪ .‬פיסקה זו נדפסה‬ ‫אצל‪ :‬נ' וידר‪' ,‬ברכה בלתי ידועה על קריאת פרק 'במה מדליקין' מתוך הגניזה'‪ ,‬סיני‪ ,‬פב‬ ‫)תשלח(‪ ,‬עמ' רט הערה ‪ ;75‬סירט‪ ,‬כת"י עברי ‪) 633‬להלן‪ ,‬הערה ‪ ,(77‬עמ' ‪ ;19‬י"ש פנקובר‪,‬‬ ‫'פירוש רש"י לספר יחזקאל'‪ ,‬עיוני מקרא ופרשנות‪ ,‬ז )תשסה(‪ ,‬עמ' ‪ 428‬הערה ‪.16‬‬ ‫כת"י פרמה‪ ,‬ספריית הפלטינה ‪) Parm. 3057‬מתכ"י‪ ,(F13823 :‬דף ‪72‬ה‪.‬‬ ‫כת"י פרמה ‪ ,3057‬דף ‪73‬א ב‪.‬‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' ב תפילת ערבית ובתפילות נוספות‬ ‫‪43‬‬ ‫בסעיף ]א[ טוען הכותב‪ ,‬שיש לומר 'פטום הקטורת' פעמיים בכל יום‪ ,‬בשחרית‬ ‫ובערבית‪ ,‬כמנהג אספמיא‪ ,‬שכן "הקטורת היתה שחרית וערבית" בבית המקדש‪,‬‬ ‫ובכך הוא שולל את המנהג הקובע את 'פטום הקטורת' בסיומה של תפילת מוסף‬ ‫של שבת בלבד‪ ,‬מנהג הידוע מצרפת ומאשכנז|‪ .5‬בסעיף ]ב[ הוא שב למנהגם‬ ‫הייחודי של שלוש ערי צרפת הנזכרות )טרוייש‪ ,‬שאנץ ואלצורה(‪ ,‬שנהגו בהן‬ ‫לומר 'פטום הקטורת' בכל לילה‪ ,‬היינו אחרי תפילת ערבית‪ .‬הוא מביא ויכוח‬ ‫‪5‬‬ ‫על המקורות הצרפתיים למנהג‪ ,‬ראה להלן‪ ,‬פרק ד‪ .‬ובנוגע למנהג באשכנז‪ ,‬הנה בסופה‬ ‫של תפילת מוסף של שבת מציין ר' אלעזר ב"ר יהודה מוורמייזא‪ ,‬ה'רוקח' )אשכנז;‬ ‫ד'תתקכ תתקצח‪ ,(1238 1160 ,‬את פרקי התפילה שיש לציבור לומר‪'" :‬אין כאלהינו'‪,‬‬ ‫'פיטום הקטורת'‪ ,‬ועומד היתום ואומר קדיש‪ ,‬ויוצאין מבית הכנסת" )ספר רוקח‪ ,‬סוף סי'‬ ‫נג‪ ,‬ירושלים תשכז‪ ,‬עמ' מג(‪ .‬גם בפירושו לתפילות העמיד ה'רוקח' את פירושו ל'פטום‬ ‫הקטורת' בסופה של תפילת מוסף לשבת‪ ,‬ושם בלבד )עי' פירושי סידור התפילה לרוקח‪,‬‬ ‫מהדורת הרב מ' הרשלר‪ ,‬ירושלים תשנב‪ ,‬עמ' תקעג תקעח(‪ .‬והוא גם רושם את 'פטום‬ ‫הקטורת' בסיומי תפילות מוסף של ראש השנה )ספר רוקח‪ ,‬סי' רד‪ ,‬עמ' צז( ויום טוב‬ ‫ראשון של סוכות )שם‪ ,‬סי' רכג‪ ,‬עמ' קכה(‪ ,‬ולא יותר‪ .‬משמע‪ ,‬שלמנהגו נאמר 'פטום‬ ‫הקטורת' רק בתפילת מוסף של שבת וימים טובים‪ .‬וראה עוד מאמרי 'אמירת 'נשמת כל‬ ‫חי' בימות החול ובכל יום‪ :‬לתולדות מנהג ה'מעמדות' בקרב חסידי אשכנז'‪ ,‬ירושתנו‪,‬‬ ‫ה )תשעא(‪ ,‬עמ' רי ריא הערה ‪.32‬‬ ‫אמירת 'פטום הקטורת' בסופה של תפילת מוסף לשבת בלבד עולה ממקורות אשכנזיים‬ ‫נוספים‪ .‬בפירוש התפילות המיוחס לר' אלעזר ב"ר נתן )ראב"ן( ממגנצא‪ ,‬הוצב הפירוש‬ ‫ל'פטום הקטורת' בסופה של תפילת מוסף לשבת )ראה‪ :‬הרב א"י הרשלר ]מהדיר[‪,‬‬ ‫'פירוש סידור התפילה והמחזור‪ :‬מיוחס לרבי אלעזר בן נתן ממגנצא הראב"ן'‪ ,‬גנוזות‪,‬‬ ‫ג‪ ,‬ירושלים תשנא‪ ,‬עמ' קג קה(‪ ,‬וגם הפירוש המיוחס לר' שלמה ב"ר שמשון מגרמייזא‬ ‫)שיחוסו אליו מוטעה אך ידועה זיקתו לפירוש המיוחס לראב"ן( העמיד את פירושו‬ ‫ל'פטום הקטורת' בסופה של תפילת מוסף לשבת )ראה‪ :‬סידור רבנו שלמה‪ :‬מיוחס לרבנו‬ ‫שלמה ב"ר שמשון מגרמייזא‪ ,‬מהדורת הרב מ' הרשלר‪ ,‬ירושלים תשלב‪ ,‬עמ' קעח‬ ‫קעט(‪ ,‬ולא זו בלבד אלא שבשני הפירושים נכתב‪ ,‬ש"בכל יום היה ראוי לאומרו ]=את‬ ‫'פטום הקטורת'[‪ ,‬שהרי קטורת היה קרב בכל יום‪ ,‬אלא משום ביטול העם מלאכה‪ ,‬אין‬ ‫אומרים אותו בכל יום‪ .‬והאומרו‪ ,‬לא הפסיד" )הרב הרשלר‪ ,‬פירוש סידור התפילה‬ ‫והמחזור‪ ,‬הנ"ל‪ ,‬עמ' קה; סידור רבנו שלמה‪ ,‬עמ' קעט ]המובאה מכאן[; פירוש שבסידור‬ ‫טרוייש‪ ,‬כת"י ירושלים‪ ,‬מכון שוקן ‪] 19523‬מתכ"י‪ ,[F71912 :‬דף ‪69‬א‪ ,‬בגליון‪ .‬וראה עוד‬ ‫מאמרי 'אמירת 'נשמת כל חי' בימות החול ובכל יום'‪ ,‬הנ"ל‪ ,‬עמ' רכ רכא והערה ‪.(76‬‬ ‫וראה עוד‪ :‬רפלד‪ ,‬ר' יצחק קלויבר‪ ,‬עמ' קפז קפח‪.‬‬ ‫בנוגע לכך אוסיף‪ ,‬שגם ר' צדקיה ב"ר אברהם הרופא מן הענוים‪ ,‬בעל 'שבלי הלקט'‪,‬‬ ‫העמיד את "דין מה שנהגו לומר 'אין כאלהינו' עם 'פיטום הקטרת'" )שבלי הלקט‪ ,‬סי'‬ ‫פג‪ ,‬מהדורת ש' בובר‪ ,‬וילנא תרמז‪ ,‬עמ' ‪ ,(61‬מיד אחרי "דין תפלת מוסף של שבת" )שם‪,‬‬ ‫סי' פב‪ ,‬עמ' ‪ .(60‬אך אינני יודע אם דבריו משקפים את אחת מצורות המנהג באיטליה‬ ‫)עי' להלן‪ ,‬הערה ‪ — (111‬שם הוא פעל — או את אחת מצורות המנהג בצרפת )עי' להלן‪,‬‬ ‫פרק ד(‪ ,‬שבתורתה היה מצוי‪ ,‬במיוחד שבדבריו ל'פטום הקטורת' הוא מביא מספרי דבי‬ ‫רש"י‪ ,‬כפי ששכיח אצלו‪ .‬והדבר מצריך עיון‪.‬‬ ‫‪44‬‬ ‫הרב יעקב ישראל סטל‬ ‫שהתנהל בין מצדדי המנהג לשולליו‪ ,‬כאשר מדברי מצדדי המנהג מוכח שלמנהג‬ ‫טרוייש ושכנותיה אמרו 'פטום הקטורת' אך ורק בסיומה של תפילת ערבית ולא‬ ‫גם בתפילת שחרית‪ ,‬בה אמרו רק 'שיר מזמור'‪ ,‬ועל כן 'המונע' והמתנגד למנהגם‬ ‫טען כלפיהם‪ ,‬ש"היה להם לומרו שחרית וערבית"‪ ,‬כפי שהקטורת הוקטרה בבית‬ ‫המקדש שחרית וערבית‪.‬‬ ‫מוסכם אפוא על שני המקורות האחרונים‪ ,‬שבאותן 'שלש עיירות' אמרו‬ ‫'פטום הקטורת' בסיומה של תפילת ערבית בלבד‪ ,‬ומכך שהתיאור המופיע‬ ‫בפירוש לסידור מר' אשר ב"ר יעקב הלוי‪ ,‬אינו מדויק‪ .‬בפירוש זה נכתב כך‪:‬‬ ‫בשלש עיירות שבצרפת טרויש‪ ,‬שנץ‪ ,‬אלצוררא‪ ,‬ובכל אספמיא‪ ,‬נוהגין‬ ‫לומר 'פיטום הקטורת' אחר תפילתם‪ ,‬שחרית וערבית‪ ,‬בכל יום פעמים|‪.6‬‬ ‫למתואר כאן‪ ,‬מנהג 'שלש עיירות שבצרפת' היה לומר 'פטום הקטורת' פעמיים‬ ‫בכל יום‪ ,‬בשחרית ובערבית‪ .‬וכנראה נשתבש כאן העניין‪ ,‬שכן לכל שאר‬ ‫המקורות — שנזכרו למעלה ושיובאו בהמשך — המתעדים את מנהגי טרוייש‬ ‫והקרובים אליה‪ ,‬הם אמרו 'פטום הקטורת' בסיומה של תפילת ערבית בלבד‪.‬‬ ‫מנהג קהילת טרוייש לומר 'פטום הקטורת' לאחר תפילת ערבית של כל ימות‬ ‫השבוע‪ ,‬ואז בלבד‪ ,‬מתועד גם בספר מנהגיה שכתב ר' מנחם ב"ר יוסף החזן‪,‬‬ ‫שפעל במפנה המאות השלוש עשרה והארבע עשרה‪ ,‬אשר טרח לפרט את כל‬ ‫הימים החריגים בהם אין לומר 'פטום הקטורת' בתפילת ערבית שלהם‪:‬‬ ‫'פיטום הקטורת' אומרים אותו בכל עת שהיה יום שעבר ראוי לפטם‬ ‫הקטורת בזמן המקדש‪ .‬הלכך במוצאי שבת ויום טוב אין אומרים אותו‪,‬‬ ‫שלא פיטמו בו הקטורת גם בזמן המקדש‪ .‬גם בהכנסת תשעה באב אין‬ ‫אומרים אותו‪ ,‬אע"פ שלא נחרב עד יום המחרת לעת ערב‪ ,‬כדאמר מר‪:‬‬ ‫לעת ערב הציתו בו את האור‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬אותה שעה לא היתה ראויה‬ ‫לפטם‪ ,‬וגם מפני שנקרא 'מועד'‪ ,‬שנאמר )איכה א טו(‪' :‬קרא עלי מועד'‪.‬‬ ‫אבל במוצאי תשעה באב אומרים אותו‪ ,‬כי באותה שעה ראוי לפטם אם‬ ‫יבנה בית המקדש במהרה בימינו‪ ,‬וגם דקלישא ליה אבילות‪ ,‬שהרי‬ ‫יושבים על האצטבאות‪ .‬וגם בחול המועד אומרים אותו‪ ,‬כי אינו אסור‬ ‫במלאכה דאורייתא‪ ,‬והיה ראוי לפטם הקטורת ביום שעבר; וכל שכן‬ ‫חנוכה ופורים‪ .‬אבל בערבי שבתות וימים טובים‪ ,‬אף כי ביום שעבר היה‬ ‫ראוי לפטם‪ ,‬מכל מקום אין אומרים אותו‪ ,‬כי השעה אינה ראויה‪ ,‬שכבר‬ ‫קבלו עליהם שבת|‪.7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫כת"י בודפסט‪ ,‬אוסף קויפמן ‪) A 399‬מתכ"י‪ ,(Fiche 84 :‬עמ' ‪104‬א‪ .‬לשני כתבי היד‬ ‫האחרונים )בודפסט ‪ 399‬ופרמה ‪ (3057‬הפנה פנקובר‪ ,‬פירוש רש"י לספר יחזקאל )לעיל‪,‬‬ ‫הערה ‪ ,(2‬עמ' ‪ 428‬הערה ‪ ,16‬והוא רשמם מפי ש' עמנואל‪.‬‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' ב תפילת ערבית ובתפילות נוספות‬ ‫‪45‬‬ ‫|‪.7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ר' מנחם ב"ר יוסף החזן מטרוייש‪ ,‬סדר טרוייש‪ ,‬סי' ז‪ ,‬מהדורת צ"מ ווייס‪ ,‬פרנקפורט‬ ‫תרסה‪ ,‬עמ' ‪ .15‬מתוקן על פי 'סדר טרוייש'‪ ,‬כת"י ירושלים‪ ,‬מכון שוקן ‪) 19523‬מתכ"י‪:‬‬ ‫‪ ,(F71912‬דף ‪68‬א ב‪ ,‬שלבדיקתי‪ ,‬הוא כתב היד המדויק ביותר בנוגע לפיסקה הנוכחית‪.‬‬ ‫כת"י שוקן‪ ,‬המכונה 'סידור טרוייש'‪ ,‬מחזיק סידור כמנהג צרפת עם פירושים והערות‬ ‫הלכתיות ואת 'סדר טרוייש' )בתוך 'חלונות' בגוף הטקסט(‪ ,‬בנוסח מתוקן יותר מהנדפס‪.‬‬ ‫על כת"י זה ראה‪ :‬מ' בית אריה‪ ,‬אוצר כתבי יד עבריים מימי הביניים‪ ,‬ב‪ ,‬מס' ‪,46‬‬ ‫ירושלים פריס תשמ‪ .‬אמנם מעניין‪ ,‬כי אע"פ שהסידור נקרא על שמה של העיר טרוייש‬ ‫וגם הועתק בו 'סדר טרוייש' כולו‪ ,‬כולל המובאה האחרונה‪ ,‬הרי שנוסח הסידור גופו‬ ‫משקף את מנהג אמירת 'פטום הקטורת' גם בסופה של תפילת ערבית לחול וגם בסופה‬ ‫של תפילת מוסף לשבת‪ ,‬כאחד ממנהגי צרפת הכלליים )עי' להלן‪ ,‬פרק ד וליד הערה‬ ‫‪ ,(62‬השונה ממנהג העיר טרוייש! והשווה להלן‪ ,‬הערה ‪.27‬‬ ‫כל העניין שב'סדר טרוייש'‪ ,‬בסגנון מקוצר יותר החתום 'עכ"מ' )='עד כאן מצאתי'(‪ ,‬מופיע‬ ‫בסידור צרפתי עם הלכות ופירושים‪ ,‬כת"י וטיקן‪ ,‬הספרייה האפוסטלית ‪) ebr. 324‬מתכ"י‪:‬‬ ‫‪ ,(F8635‬דף ‪25‬ב‪ ,‬בשוליים‪ .‬ולא מצאתי בו שינוי משמעותי חוץ מניסוחו לסיבת אי אמירת‬ ‫'פטום הקטורת' בתשעה באב‪..." :‬וכן בליל ט' באב אין אומרים אותו‪ ,‬לפי שאין מפטמין‬ ‫קטרת אף בזמן בית המקדש‪ ,‬עד מחרת לעת ערב‪ ,‬וגם מפני שנקרא מועד"‪.‬‬ ‫כאן המקום לציין שבנוגע ל'פטום הקטורת' בערבית של תשעה באב ומוצאו נפלו כמה‬ ‫טעויות משמעותיות במהדורת הדפוס‪ ,‬המבוססת על כת"י בודפסט‪ ,‬אוסף קויפמן ‪A‬‬ ‫‪) 370‬מתכ"י‪ ,(F15136 :‬עמ' ‪ .360 361‬ואביא תחילה את הפיסקה מתוך כתב היד‬ ‫)בפיענוח קיצורים ידועים(‪:‬‬ ‫וגם בערב ]ט'[ באב אין אומרים‪ ,‬אעפ"י שהיה קיים‪ ,‬שלא נחרב עד יום המחרת‬ ‫לערב‪ ,‬כמו ששנינו‪ :‬לעת ערב הציתו בו את האור‪ ,‬וגם מפני שנקרא 'מועד'‪,‬‬ ‫שנאמר‪' :‬קרא עלי מועד'‪.‬‬ ‫אבל במוצאי ט' באב‪ ,‬אומרים אותו‪ ,‬כי באותה שעה ראוי לפטם‪ ,‬אם יבנה בית‬ ‫המקדש במהרה בימינו‪ ,‬וגם דקלישה ליה אבלות‪ ,‬שהרי יושבים על‬ ‫האצ]ט[באות‪.‬‬ ‫ובפיסקה זו נפלו שלוש טעויות במהדורת הדפוס‪ ,‬ואפרטן מהקלה לחמורה‪) :‬א( הנוסף‬ ‫בסוגריים מרובעים אינו בכתב היד‪ ,‬אך במהדורת הדפוס זה מופיע בלא כל סימון כי‬ ‫מדובר בהשלמת המהדיר‪) .‬ב( תיבת 'וגם' )מהמשפט 'וגם דקלישה ליה אבלות'( אינה‬ ‫בנדפס‪ ,‬וזו השמטה המשבשת משמעותיות את הבנת העניין‪) .‬ג( המשפט הראשון נדפס‬ ‫בסגנון קשה ובלתי מובן‪" :‬גם בערב ט' באב אין אומרים אותו בזמן המקדש היה קיים‪,‬‬ ‫שלא נחרב עד יום המחרת לערב"‪ .‬אך עיון בכתב היד הנזכר מראה‪ ,‬שתיבות "וגם בערב‬ ‫]ט'[ באב אין אומרים אעפ"י" הושלמו בידי הסופר בגליון ושולבו בידי המדפיס במקומן‬ ‫הלא נכון‪ ,‬שהוא הכניסן לפני המילים "בזמן המקדש" בעוד שבכתב היד מסומן בבירור‬ ‫)באמצעות סימן סגול( שמקומו של הגליון הוא אחרי תיבות אלו‪ ,‬השייכות למשפט‬ ‫הקודם המדבר במוצאי שבת ויום טוב‪ .‬וכך נוסח כתב היד )הגליון מוכנס בסוגריים‬ ‫חדים(‪..." :‬הילכך במוצאי שבת וי"ט‪ ,‬אין אומרים‪ ,‬שלא פטמו בו את הקטרת גם בזמן‬ ‫המקדש‪> ,‬וגם בערב ]ט'[ באב אין אומרים‪ ,‬אעפ"י< שהיה קיים‪ ,‬שלא נחרב עד יום‬ ‫המחרת לערב‪."...‬‬ ‫‪46‬‬ ‫הרב יעקב ישראל סטל‬ ‫הרקע המציאותי העומד ביסוד מנהג טרוייש‪ ,‬הוא המנהג הפשוט בצרפת של‬ ‫תקופת הראשונים להתפלל ערבית בעוד היום גדול‪ ,‬הרבה קודם שקיעת החמה|‪.8‬‬ ‫במציאות כזו יכלו בני טרוייש לומר 'פטום הקטורת' בסיומה של תפילת ערבית‪,‬‬ ‫כזכר לקטורת המקדש של 'היום שעבר'‪ ,‬היום הקודם‪ ,‬כי הם סיימו את תפילת‬ ‫ערבית "מבעוד יום"|‪ 9‬בגבולות היום הקודם|‪.10‬‬ ‫והנה‪ ,‬הברייתות המרכיבות את חטיבת 'פטום הקטורת' מתארות את דרך‬ ‫עשיית והכנת תרכובת סממני הקטורת‪ ,‬מפרטות את הסממנים‪ ,‬את כמותם‬ ‫ומשקלם ואת דרכי התקנתם‪ ,‬שחיקתם ועירובם לתרכובת הסופית‪ .‬ולפי שלא כל‬ ‫הימים ראויים לפטם בהם את הקטורת‪ ,‬אם משום שאסור לבצע בהם את‬ ‫המלאכות הכרוכות בכך — מדאורייתא )כמו שחיקת הסממנים( או מגזירת‬ ‫חכמים )כמו שקילת הסממנים( — כמו שבת ויום טוב‪ ,‬ואם משום סיבות אחרות‪,‬‬ ‫והגם שאינני רוצה להוציא‪ ,‬חלילה‪ ,‬משפט מעוקל על מהדורת הדפוס של 'סדר טרוייש'‪,‬‬ ‫חוששני ששלוש טעויות — או‪ ,‬למיקל‪ :‬אי דיוקים — בכמה שורות בודדות‪ ,‬מחייבות‬ ‫שלא לסמוך על המהדורה אלא לבדוק‪ ,‬במדת האפשר‪ ,‬בכתב היד‪.‬‬ ‫‪ 8‬כן היה המנהג גם באשכנז ובארצות נוספות‪ ,‬ולא כתבתי 'צרפת' אלא משום שאחת‬ ‫מקהילותיה היא הנידונית כאן‪ .‬על המנהג להתפלל ערבית מבעוד יום‪ ,‬ראה‪ :‬י' כץ‪,‬‬ ‫'מעריב בזמנו ושלא בזמנו‪ :‬דוגמא לזיקה בין מנהג‪ ,‬הלכה וחברה'‪ ,‬ציון‪ ,‬לה )תשל(‪ ,‬עמ'‬ ‫‪ ;60 35‬י"מ תא שמע‪ ,‬מנהג אשכנז הקדמון‪ :‬חקר ועיון‪ ,‬מהדורה שלישית מתוקנת‪,‬‬ ‫ירושלים תשנט‪ ,‬עמ' ‪ 311 ,135 130 ,121 117‬ואילך; הנ"ל‪'' ,‬ספר המשכיל'‪ :‬חיבור‬ ‫יהודי צרפתי בלתי ידוע מסוף המאה הי"ג'‪ ,‬בספרו‪ :‬כנסת מחקרים‪ ,‬א‪ ,‬ירושלים תשסד‪,‬‬ ‫עמ' ‪ ;154 153‬מנהגים דק"ק וורמיישא לרבי יוזפא שמש‪ ,‬א‪ ,‬מהדורת הרב ב"ש‬ ‫המבורגר‪ ,‬ירושלים תשמח‪ ,‬עמ' קז קט הערה ‪ .2‬והשווה‪ :‬הרב ב"ש המבורגר‪ ,‬שרשי‬ ‫מנהג אשכנז‪ ,‬ד‪ ,‬בני ברק תשסד‪ ,‬עמ' ‪.369 344‬‬ ‫‪ 9‬כן כותב מהר"ם מרוטנבורג בתשובה‪" :‬יום טוב שחל להיות בערב שבת‪ ,‬שמדליקין‬ ‫]נרות שבת[ מבעוד יום‪ ,‬ולאחר התפילה ]=אחרי תפילת ערבית של שבת[ הולכים‬ ‫הציבור לבתיהם מבעוד יום‪ ,‬נמצא לדברים‪ ,‬שהדליקו נר של בטלה‪ ,‬שאין בהן צורך‬ ‫לגבוה‪) "...‬שאלות ותשובות מהר"ם בר ברוך‪ ,‬סי' קכה‪ ,‬לבוב תרכ‪ ,‬דף ח ע"ד‪ .‬המוסגר‬ ‫ממני‪ ,‬לתוספת ביאור(‪ .‬וכן‪ ,‬במפורש או במרומז‪ ,‬בהרבה מקורות שהובאו בפירסומים‬ ‫שנרשמו לעיל‪ ,‬הערה ‪.8‬‬ ‫‪ 10‬ואל יקשה המקשה‪ ,‬מדוע קהילת טרוייש וחברותיה לא נהגו לומר את 'פטום הקטורת'‬ ‫בסיומה של תפילת מנחה‪ ,‬הנאמרת — גם מצד ההלכה הפשוטה — בשעות היום‪ ,‬שכן‬ ‫אחרי שתפילת ערבית נסתיימה בשעות היום מה להם להעדיף את תפילת המנחה על‬ ‫פניה? ועוד‪ ,‬וזה העיקר‪ ,‬בימיהם הם התפללו את תפילות מנחה וערבית במשך אחד‪,‬‬ ‫כלשונו של ר' אליעזר ב"ר יואל הלוי‪ ,‬ראבי"ה‪" :‬ונהגו מימות רבותינו הראשונים‬ ‫שמתפללים בארצינו מנחה ומעריב ביחד‪) "...‬ספר ראבי"ה‪ ,‬א‪ ,‬סי' א‪ ,‬מהדורת הרב ד'‬ ‫דבליצקי‪ ,‬בני ברק תשסה‪ ,‬עמ' א(‪ ,‬וכך גם היה המנהג בצרפת )ראה‪ :‬תשובות רבינו‬ ‫אלעזר מוורמייזא ה'רוקח'‪ ,‬מהדורתי‪ ,‬ירושלים תשעד‪ ,‬עמ' צ ובכל הנסמן שם(‪ .‬משום‬ ‫כך לא היה טעם להנהיג את אמירת 'פטום הקטורת' בסיומה של תפילת מנחה‪ ,‬בשעה‬ ‫שמקום זה נחשב כאמצעה של ההתכנסות לתפילה‪.‬‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' ב תפילת ערבית ובתפילות נוספות‬ ‫‪47‬‬ ‫קבעו בקהילת טרוייש לאפשר את אמירת 'פטום הקטורת' רק כאשר נתקיימו‬ ‫שני התנאים הבאים‪) :‬א( היום שעבר היה ראוי לפטם בו את הקטורת בזמן שבית‬ ‫המקדש היה קיים‪) .‬ב( גם זמן אמירת 'פטום הקטורת' ראוי לפטם את הקטורת‪.‬‬ ‫ושני התנאים — ובמיוחד הראשון שבהם — מבוססים על התפיסה הרואה באמירת‬ ‫עבודת המקדש עשיית מעשה‪ ,‬ש"כל העוסק בתורת חטאת‪ ,‬כאילו הקריב‬ ‫חטאת"|‪ ,11‬וכך בשאר הקרבנות וענייני עבודת המקדש|‪.12‬‬ ‫מכוחם של שני תנאים אלו נאסרה אמירת 'פטום הקטורת' בכמה מתפילות‬ ‫ערבית של השנה‪) :‬א( ערבית של שבת ויום טוב‪ ,‬כי זמנה אינו ראוי לפטם את‬ ‫הקטורת‪ ,‬שכבר נאסרו המתפללים בעשיית מלאכה מפני ש"כבר קבלו עליהם‬ ‫שבת"‪ ,‬זאת למרות שתפילות אלו נאמרו בשעות היום ואף 'יום שעבר' )=יום‬ ‫שישי או ערב החג( ראוי לפיטום‪) .‬ב( ערבית של מוצאי שבת ויום טוב‪ ,‬לפי‬ ‫ש'היום שעבר' )השבת או החג( אסור במלאכה ואינו ראוי לפטם בו את הקטורת‪,‬‬ ‫הגם ששעת תפילת ערבית מותרת בעשיית מלאכה‪ ,‬כי את ערבית של מוצאי‬ ‫שבת ויום טוב התפללו אחרי צאת הכוכבים‪ ,‬בלילה ממש‪ ,‬בשונה משאר תפילות‬ ‫ערבית|‪) .13‬ג( ערבית של תשעה באב‪ ,‬כי זמנה ביום שלא פיטמו בו את הקטורת‬ ‫בבית המקדש‪ ,‬שכן אז המקדש חרב‪ ,‬או משום שאין ראוי לפטם בו בזמן הזה‪ ,‬כי‬ ‫הוא נחשב ל'מועד'‪ ,‬כיום חג‪ ,‬הגם שבאמת‪ ,‬הוא לא ממש נאסר בעשיית‬ ‫מלאכה|‪ .14‬מאידך מדגיש הכותב‪ ,‬ששני התנאים הנזכרים אינם אוסרים את‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫מנחות קי ע"א‪ .‬וראה עוד פסיקתא דרב כהנא‪ ,‬כד יט‪ ,‬מהדורת ד' מנדלבוים‪ ,‬ניו יורק‬ ‫תשמז‪ ,‬עמ' ‪'" :377‬וּנְשַׁלְּמָה פִָרים שְׂפָתֵינוּ' )הושע יד ג(‪ ,‬אמר ר' אבהו‪ :‬מי משלם אותם‬ ‫הפרים שהיינו מקריבים לפניך? 'שפתינו'‪ ,‬בתפילה שאנו מתפללים לפניך"‪ .‬עוד על‬ ‫תפיסת 'ונשלמה פרים שפתינו'‪ ,‬ובמיוחד בהקשר לאמירת 'פטום הקטורת'‪ ,‬ראה‪ :‬גרטנר‪,‬‬ ‫עיוני תפילה‪ ,‬עמ' ‪.45 40‬‬ ‫גישה זו בנוגע לפיטומה של הקטורת‪ ,‬כלומר‪ ,‬שאמירת 'פטום הקטורת' נחשבת כמעשה‪,‬‬ ‫מקובלת על חכמים נוספים גם בקשר לעניינים אחרים‪ .‬ראה להלן‪ ,‬הערה ‪.71‬‬ ‫ראה מחזור ויטרי‪ ,‬א‪ ,‬הלכות שבת‪ ,‬סי' מז‪ ,‬עמ' ריט )תוספת המופיעה בכת"י לונדון‬ ‫בלבד; המוסגר ממני(‪" :‬ומאחרין תפילת ערבית ]של מוצאי שבת[‪ ,‬כדי להוסיף מחול על‬ ‫הקודש‪ ,‬ועוד‪ ,‬שלא יהא לבו של אדם נוקף להדליק או להכניס או להוציא‪ ,‬מפני נידנוד‬ ‫עבירה‪ ...‬וגם במוצאי יום טוב עצמו‪ ,‬שצריך גם לו תוספת מן החול‪ ,‬משום מלאכה"‪ .‬וזו‬ ‫משמעות המנהג הרווח‪ ,‬הנזכר רבות בראשונים‪ ,‬להאריך מאוד באמירת 'והוא רחום'‬ ‫ו'ברכו' שבתחילת תפילת ערבית למוצאי שבת‪ ,‬בשביל לאחר ככל האפשר את צאת‬ ‫השבת‪ .‬ראה על כך‪ :‬הרב ב"ש המבורגר‪ ,‬שרשי מנהג אשכנז‪ ,‬א‪ ,‬בני ברק תשנה‪ ,‬עמ'‬ ‫‪.213 195‬‬ ‫בנוגע לתפילת ערבית של תשעה באב הקפיד המחבר לכתוב‪" :‬גם בהכנסת תשעה באב‬ ‫אין אומרים אותו"‪ ,‬ולא "בערב תשעה באב" בדומה ללשונו שבהמשך "בערבי שבתות‬ ‫וימים טובים"‪ ,‬שכנראה בתשעה באב לא התפללו ערבית מבעוד יום אלא רק אחרי צאת‬ ‫הכוכבים‪ ,‬ממש בלילה‪ ,‬ולמציאות כזו מתאים יותר הביטוי 'בהכנסת' ולא 'בערב'‪,‬‬ ‫המתייחס גם לשעות שקודם שקיעת החמה‪.‬‬ ‫‪48‬‬ ‫הרב יעקב ישראל סטל‬ ‫אמירת 'פטום הקטורת' בתפילות ערבית של ימים מצויינים אחרים‪ :‬חול המועד‪,‬‬ ‫מוצאי תשעה באב‪ ,‬חנוכה ופורים‪ ,‬שכן ימים אלו ראויים לפטם בהם את הקטורת‪,‬‬ ‫הן מצד ה'יום שעבר' והן מצד היום ש'פטום הקטורת' נאמר בו|‪.15‬‬ ‫כפי שנראה בהמשך‪ ,‬שני תנאים אלו מוסכמים על מקורות נוספים המביאים‬ ‫את מנהג טרוייש‪ ,‬הגם שלא תמיד הם נידונו בהם בפרוטרוט‪.‬‬ ‫בספר המנהגים שכתב ר' ברוך שליח ציבור‪ ,‬חכם צרפתי בן המאה הארבע‬ ‫עשרה‪ ,‬תועד היטב מנהג אמירת 'פטום הקטורת' בסיומה של תפילת ערבית‬ ‫לחול‪ ,‬ובה בלבד‪ .‬לא נתברר היכן בדיוק עשה ר' ברוך שליח ציבור‪ ,‬אך נראה‬ ‫שהוא חי בעיר טרוייש‪ ,‬או‪ ,‬לכל הפחות‪ ,‬ממנה מוצאו‪ ,‬ולפיכך מסתבר שדבריו‬ ‫על מנהג אמירת 'פטום הקטורת' אינם מתייחסים לצרפת כולה אלא לטרוייש‬ ‫וסביבותיה‪.‬‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' בסיומה של תפילת ערבית לחול תופס מקום‬ ‫נכבד בספרו של ר' ברוך שליח ציבור‪ .‬כן‪ ,‬למשל‪ ,‬בהוראות לתפילת ערבית של‬ ‫מוצאי יום טוב שני )של גליות( של פסח נכתבו הדברים הבאים‪:‬‬ ‫ואין אומרים 'פטום הקטורת'‪ .‬כללא הוא‪ ,‬כל יום שראוי לפטם‪ ,‬אומרים‬ ‫'פטום הקטורת'‪ .‬הילכך השתא אין לאומרו‪ ,‬אבל למחר וכל חול המועד‬ ‫יש לאומרו‪ ,‬מלבד ערבי ימים טובים ושבתות‪ ,‬שאז לאו שעת פטום‬ ‫הוא‪ .‬ואע"ג דהיום שעבר היה ראוי לפטם‪ ,‬אין לאומרו|‪.16‬‬ ‫כיוצא בכך נידונה אמירת 'פטום הקטורת' בתפילת ערבית לחול על פני החיבור‬ ‫כולו‪ ,‬בכל היקרות של תפילת ערבית חריגה‪ ,‬כמו במוצאי תשעה באב‪ ,‬לילות‬ ‫חנוכה‪ ,‬ליל פורים ומוצאי פורים‪ ,‬בכולן מציין הכותב שיש לומר 'פטום‬ ‫הקטורת'|‪ .17‬רישום עקבי כזה מעיד שהמנהג תפס מקום חשוב במקומו של‬ ‫הכותב‪.‬‬ ‫‪ 15‬בנוגע למוצאי תשעה באב‪ ,‬המחבר מפצל‪ ,‬כאילו‪ ,‬את יום תשעה באב לשניים‪ ,‬שמשעת‬ ‫חצות ואילך הוא כיום בפני עצמו שאינו נחשב ליום חורבן הבית‪ ,‬עד שהוא ראוי לפטם‬ ‫בו את הקטורת )אילו יבנה בית המקדש(‪.‬‬ ‫‪ 16‬כת"י ניו יורק‪ ,‬בית המדרש לרבנים ‪) Rab. 1489‬מתכ"י‪ ,(F43499 :‬דף ‪98‬א בשוליים‪ .‬על‬ ‫ספר מנהגים זה ומחברו‪ ,‬ראה‪ ,‬לעת עתה‪ ,‬מאמרי 'ספר מנהגים לרבי ברוך שליח ציבור‬ ‫מטרוייש‪ :‬תיאור ראשוני של החיבור וההדרת הפרק על סוכות‪ ,‬שמיני עצרת ושמחת‬ ‫תורה'‪ ,‬ישורון‪ ,‬לז )תשעז(‪ ,‬עמ' קסז קעה‪.‬‬ ‫‪ 17‬אצטט את הערותיו הנוגעות לאמירת 'פטום הקטורת'‪) :‬א( ערבית למוצאי תשעה באב‪:‬‬ ‫"ואומר 'פטום'‪ ,‬דקלישא ליה כו'" )כת"י ניו יורק ‪ ,1489‬דף ‪99‬ב‪ ,‬בשוליים(‪) .‬ב( ערבית‬ ‫לחנוכה‪" :‬ערבית לי"ח ]=לימי חול[‪' ,‬ברכו'‪ ,‬ו'על הניסים' בהודאה‪ ,‬ו'פטום הקטורת'‪ ,‬כי‬ ‫יום פטום הוא" )דף ‪103‬ב‪ ,‬בשוליים(‪) .‬ג( ערבית לפורים‪ ,‬אחרי קריאת המגילה‪:‬‬ ‫"ואומרים קוראי מגילה 'ואתה קדוש'‪' ,‬פטום הקטורת'‪ ,‬דא' פטו' הו'‪' ,‬קדיש'‪' ,‬עלינו‬ ‫לשבח'" )דף ‪104‬ב‪ ,‬בשוליים(‪ ,‬וכנראה יש לפענח ולהשלים את המשפט המקוצר כך‪:‬‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' ב תפילת ערבית ובתפילות נוספות‬ ‫‪49‬‬ ‫ספר מנהגים נוסף המזכיר את מנהג אמירת 'פטום הקטורת' בתפילת ערבית‪,‬‬ ‫הוא חיבורו של ר' ידידיה ב"ר מרדכי‪ ,‬חכם צרפתי מסוף המאה הארבע עשרה‪:‬‬ ‫תפילת ערבית‪ ...‬אחר י"ח ברכות אומר 'פטום הקטרת'‪ ,‬זכר לקטרת שהיו‬ ‫מקריבין במקדש‪ .‬ובכל יום שראוי לפטום הקטרת אומרים אותו‪ ,‬ובכניסת‬ ‫ט' באב‪ ,‬אין אומרים אותו‪ ,‬גם לא ביום טוב‪ .‬ובמוצאי ט' באב ובחול‬ ‫המועד אומרים אותו|‪.18‬‬ ‫ואף ספר מנהגים זה הוא בעל זיקה משמעותית למנהגי טרוייש|‪.19‬‬ ‫ואחרי שספר המנהגים של קהילת טרוייש וחיבורים קרובים הודיעונו‪,‬‬ ‫שמנהגם לומר 'פטום הקטורת' בסיומה של כל תפילת ערבית פרט לשבתות‪,‬‬ ‫ימים טובים ומוצאיהם וליל תשעה באב‪ ,‬הרי שתיאור מנהג 'שלש עיירות'‪,‬‬ ‫"לומר אחר תפלת ערבית 'פיטום הקטורת'"|‪ ,20‬מתייחס לימות החול הרגילים‬ ‫בלבד‪ ,‬ולא גם לתפילות ערבית של אותם זמנים חריגים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מ ק ורות צרפתיים אחרים‬ ‫אמנם‪ ,‬בניגוד לרושם העולה מכל המקורות הנזכרים‪ ,‬שאמירת 'פטום הקטורת'‬ ‫בתפילת ערבית ייחודית היא לאותן שלש קהילות צרפתיות בלבד‪ ,‬הרי שהמנהג‬ ‫נזכר במקורות צרפתיים נוספים‪ ,‬ומדבריהם משמע‪ ,‬שהמנהג היה נפוץ גם ברחבי‬ ‫צרפת‪ ,‬לצד מנהגים אחרים שהילכו בה‪.‬‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' בסיום תפילת ערבית לחול בלבד מופיע‬ ‫בפירוש צרפתי על ספרי במדבר דברים‪ ,‬כת"י מנטובה ‪ ,36‬שנכתב בסוף המאה‬ ‫השלוש עשרה‪ .‬הוא מזכיר את "הצרפתים שאומרים 'פטום הקטורת' בערבית‪,‬‬ ‫אע"ג דלא אמרוהו שחרית"|‪ .21‬היינו‪ ,‬בני צרפת אינם אומרים 'פטום הקטורת'‬ ‫בסופה של תפילת שחרית אלא רק בסיום תפילת ערבית‪.‬‬ ‫דור או שניים קודם לכן עולה המנהג גם מ'ספר מחכים'‪ ,‬לר' נתן ב"ר יהודה‪,‬‬ ‫מחכמי צרפת במאה השלוש עשרה‪ .‬הוא אינו כותב את הדבר מפורשות‪ ,‬כאומר‪:‬‬ ‫בסיומה של תפילת ערבית לחול יש לומר 'פטום הקטורת'‪ ,‬אלא מודיע זאת‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫"דאתה ]יום[ פטום הוא"‪) .‬ד( ערבית למוצאי פורים‪" :‬תפילת ערבית בלא 'על הנסים'‪,‬‬ ‫'פטום הקטורת'" )דף ‪105‬א‪ ,‬בשוליים(‪.‬‬ ‫כת"י פרמה‪ ,‬ספריית הפלטינה ‪) Parm. 1902‬מתכ"י‪ ,(F13059 :‬דפים ‪221‬ב ‪222‬א‪.‬‬ ‫כן לדברי הרב משה שוחט‪ ,‬העוסק בההדרת החיבור‪ ,‬שהפנני למובאה זו‪.‬‬ ‫לעיל‪ ,‬ליד הערה ‪ .2‬וראה שם בהמשך ניסוחים קרובים‪.‬‬ ‫הובא במאמרו של מ' כהנא‪' ,‬פירושים לספרי הגנוזים בכתבי יד'‪ ,‬ספר זכרון להרב יצחק‬ ‫נסים‪ ,‬סדר שני‪ ,‬בעריכת מ' בניהו‪ ,‬ירושלים תשמה‪ ,‬עמ' קג הערה ‪ .62‬לזמנו של הפרשן‪,‬‬ ‫ראה שם‪ ,‬עמ' קד קה; ועל הפירוש ראה גם‪ :‬ש' עמנואל‪ ,‬שברי לוחות‪ :‬ספרים אבודים‬ ‫של בעלי התוספות‪ ,‬ירושלים תשסז‪ ,‬עמ' ‪ 172‬הערה ‪ ,89‬ובכל הנסמן שם‪.‬‬ ‫‪50‬‬ ‫הרב יעקב ישראל סטל‬ ‫באופן עקיף‪ ,‬אגב עניינם של זמנים חריגים‪ ,‬ומכך שהמנהג היה מוּכר למדי והוא‬ ‫הניח שהקורא מודע לו‪ .‬משני מקומות ב'ספר מחכים' עולה המנהג‪) :‬א( בסדר‬ ‫התפילה בליל תשעה באב כותב המחבר‪" :‬ערבית אומר בתפלה 'נחם' ב'בונה‬ ‫ירושלים'‪ ,‬קדיש שלם‪' ,‬איכה ישבה'‪' ,‬ואתה קדוש'‪ .‬וגם במוצאי שבת לא יאמר‬ ‫'ויהי נועם' כי אם 'ואתה קדוש'‪ .‬ואין אומרים 'ויתן לך' ולא 'פטום הקטורת'‪.‬‬ ‫ואסור ליתן שלום איש לאחיו‪ ,‬כדין אבילים"|‪ .22‬לדעתי‪ ,‬ההוראה "ולא 'פטום‬ ‫הקטורת'" אינה ממשיכה את דין תשעה באב שחל במוצאי שבת )ואז יש להבין‬ ‫שאמירת 'פטום הקטורת' נהגה במוצאי שבת בלבד‪ ,‬כמנהג פרובאנס שנעסוק בו‬ ‫בהמשך(|‪ ,23‬אלא מתייחסת למוצאי שבת של כל השנה‪ ,‬ולצדדין קתני‪ ,‬כפי‬ ‫שיוכיח האזכור השני של המנהג‪ ,‬שאינו מדבר במועד שחל במוצאי שבת‪) .‬ב(‬ ‫"פורים ערבית‪ :‬אומר 'והוא רחום' ו'ברכו'‪ ,‬קריית שמע בברכותיה‪ ,‬קדיש קצר‪...‬‬ ‫וקורא המגילה‪ ...‬ולאחריה מברך 'האל הרב ריבינו' וכו'‪ ,‬סדר קדושה‪ ,‬קדיש שלם‬ ‫בלא 'תתקבל'‪' ,‬פטום הקטורת'‪ ,‬קדיש של קטן‪ .‬ואם מוצאי שבת הוא‪ ,‬אחר ברכה‬ ‫אחרונה של קריאת מגילה יתחיל ב'ויהי נועם' וסדר קדושה‪ ,‬כמו בכל השנה"|‪.24‬‬ ‫הנה נזכרת אמירת 'פטום הקטורת' בתפילת ערבית של פורים שחל בימות החול‪.‬‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' בסופה של תפילת ערבית לחול מופיע גם‬ ‫בחטיבת הלכות ומנהגי תפילה שבסידור צרפתי מהמאה השלוש עשרה או‬ ‫הארבע עשרה‪ ,‬והוא מוגדר כמנהגם של 'הרגילים'‪ ,‬משמע שעדיין לא היה נפוץ‬ ‫‪ 22‬ספר מחכים‪ ,‬עמ' ‪.36‬‬ ‫‪ 23‬אמנם בספר מחכים‪ ,‬כת"י מוסקבה‪ ,‬אוסף גינצבורג ‪) 981‬מתכ"י‪ ,(F48896 :‬דף ‪9‬א‪,‬‬ ‫נתנסח העניין‪" :‬גם אם מוצאי שבת הוא לא יאמר 'ויהי נועם' כי אם 'ואתה קדוש'‪ ,‬לא‬ ‫'ויתן לך' ולא 'פטום הקטורת'‪ ."...‬וניסוח כזה מטה את הדעת שההוראה "ולא 'פטום‬ ‫הקטורת'" מתייחסת בדווקא לתשעה באב שחל במוצאי שבת‪ .‬אך לא נראה להעדיף‬ ‫נוסח זה על פני חמשת כתבי יד אחרים שבדקתי )=שלושת כתבי היד שעל פיהם נדפס‬ ‫החיבור ועוד שני כתבי יד נוספים‪ ,‬עי' להלן‪ ,‬הערה ‪.(24‬‬ ‫‪ 24‬ספר מחכים‪ ,‬עמ' ‪ .50‬החיבור נדפס על פי כת"י וינה‪ ,‬הספרייה הלאומית האוסטרית‬ ‫‪) hebr. 12a‬מתכ"י‪ ,(F10150 :‬בכתיבה אשכנזית מהמאה הארבע עשרה או החמש עשרה‪,‬‬ ‫בהשוואה לשני כתבי יד אחרים‪ :‬המבורג‪ ,‬ספריית המדינה והאוניברסיטה ‪hebr. 80‬‬ ‫)מתכ"י‪ ,(F919 :‬דפים ‪1‬א ‪17‬ב; בודפסט‪ ,‬אוסף קויפמן ‪) A 370‬מכת"י‪ ,(F15136 :‬עמ'‬ ‫‪) 341 281‬ראה‪ :‬ספר מחכים‪ ,‬מבוא‪ ,‬עמ' ‪ ;XXII-XXIII‬והשווה‪ :‬יוט"ל צונץ‪ ,‬מנהגי‬ ‫תפילה ופיוט בקהילות ישראל‪ ,‬תרגום ומהדורת ז' ברויאר וא' פרנקל‪ ,‬ירושלים תשעו‪,‬‬ ‫‪ .226 225‬תודתי לפרופ' שמחה עמנואל על ההפניה האחרונה(‪ .‬מדובר בשני כתבי יד‬ ‫מאוחרים למדי‪ ,‬מהמאה החמש עשרה או השש עשרה‪ ,‬ולכן הוספתי להגיה ולתקן את‬ ‫שתי המובאות על פי שלושה כתבי יד נוספים‪ ,‬רובם קדומים יותר‪ :‬נים‪ ,‬הספרייה‬ ‫העירונית ‪) 26‬מתכ"י‪ ,(F4424 :‬דפים ‪148‬ב עמודה א‪153 ,‬ב עמודה ג; מוסקבה‪ ,‬אוסף‬ ‫גינצבורג ‪) 981‬מתכ"י‪ ,(F48896 :‬דפים ‪9‬א‪13 ,‬א ב; ברלין‪ ,‬ספריית המדינה ‪Or. fol.‬‬ ‫‪) 1198‬מתכ"י‪ ,(F1836 :‬דף ‪65‬ב )החיבור קטוע בסופו‪ ,‬וחסר מתחילת סדר פורים(‪ .‬סדר‬ ‫ההפניות לדפי כתבי היד הן כסדר המובאות‪.‬‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' ב תפילת ערבית ובתפילות נוספות‬ ‫‪51‬‬ ‫ביותר‪ .‬חטיבה הלכתית זו קרובה בסגנונה ל'מחזור ויטרי' המפורסם‪ ,‬וכך נכתב‬ ‫בה בסופו של הפרק המדבר בתפילת ערבית לחול‪:‬‬ ‫'פיטום הקטורת' תקנו הרגילים לאומרו‪ ,‬לפי שאין במעריב קרבן לכפר‬ ‫עון‪ ,‬כי אם במנחה יש קרבן תמיד שמכפר‪ ,‬ואין צריך לאומרו‪ .‬מפי ר׸‬ ‫אליעזר הגדול|‪.25‬‬ ‫ר' אליעזר הגדול הוא ר' אליעזר ב"ר יצחק‪ ,‬מגדולי אשכנז וראש ישיבת מגנצא‬ ‫באמצע המאה האחת עשרה|‪ .26‬ואם ייחוס זה נכון הרי שלפנינו ההתייחסות הקדומה‬ ‫ביותר לצורת מנהג זו‪ ,‬שלמרבה הפלא‪ ,‬אינה מגיעה ממקור צרפתי אלא דווקא‬ ‫ממקור אשכנזי‪ ,‬וזאת בשעה שאין כל עדות לקיום צורת מנהג זו באשכנז עצמה!|‪27‬‬ ‫תמיהה זו‪ ,‬בצירוף העובדה ששאר מקורות מוסרים את הטעם המיוחס כאן‬ ‫לר' אליעזר הגדול כסיבה לאמירת הפסוק 'והוא רחום' )תהלים עח לח( בפתיחת‬ ‫תפילת ערבית|‪ ,28‬מאששת את ההשערה‪ ,‬שאכן לפנינו טעות בייחוס‪ ,‬ור' אליעזר‬ ‫הגדול מעולם לא הסביר את סיבת אמירת 'פטום הקטורת' בתפילת ערבית לחול‪,‬‬ ‫שהרי ככל הנראה‪ ,‬כלל לא הכיר ולא שמע על מנהג זה|‪.29‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫כת"י קמברידג'‪ ,‬ספריית האוניברסיטה ‪) Add. 667.1‬מתכ"י‪ ,(F16997 :‬דף ‪39‬ב‪ .‬הובא‬ ‫)בשיבוש קל( אצל א' גרוסמן‪ ,‬חכמי אשכנז הראשונים‪ :‬קורותיהם‪ ,‬דרכם בהנהגת‬ ‫הציבור‪ ,‬יצירתם הרוחנית‪ ,‬מהדורה שלישית ומתוקנת‪ ,‬ירושלים תשסא‪ ,‬עמ' ‪ .230‬ועל‬ ‫הקטורת כמכפרת עוון‪ ,‬ראה‪ :‬יומא מד ע"א‪.‬‬ ‫לפי המשוער הוא חי בשנים ד'תשנ תתכ )‪ .(1060 990‬לתולדותיו‪ ,‬ראה‪ :‬גרוסמן‪ ,‬חכמי‬ ‫אשכנז הראשונים )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(25‬עמ' ‪ 211‬ואילך‪.‬‬ ‫אמנם מעניין‪ ,‬שבסדר התפילה שבכת"י קמברידג' ‪ ,667‬שהוא כאמור סידור תפילה עם‬ ‫חטיבות הלכתיות‪ ,‬מופיע 'פטום הקטורת' רק בסיומה של תפילת מוסף לשבת ולא גם‬ ‫בסופה של תפילת ערבית לחול )עי' להלן‪ ,‬ליד הערה ‪ ,(56‬והוא כמנהג הצרפתי הנפוץ‬ ‫יותר‪ .‬נוכחנו שוב‪ ,‬שאין להניח כמובן מאליו שנוסח התפילה בסידורים כתבי יד תואם‬ ‫להוראות שנרשמו בחטיבות ההלכתיות שבאותם סידורים‪ .‬וכבר הוער לעיל‪ ,‬הערה ‪,7‬‬ ‫על היקרות נוספת לתופעה זו‪.‬‬ ‫ראה ספר הפרדס‪' ,‬פירוש תפילות לרבינו שלמה זק"ל'‪ ,‬קושטאנדינה תקסב‪ ,‬דף נה ע"א‬ ‫)=מהדורת הרב ח"י עהרענרייך‪ ,‬בודפסט תרפד‪ ,‬עמ' שב(‪" :‬תקנו לומר בתפלת מעריב‬ ‫'והוא רחום'‪ ,‬לפי שאין במעריב קרבן לכפר העון‪ .‬אבל ביוצר ובמנחה‪ ,‬שיש הקרבת‬ ‫תמידין‪ ,‬שהן מכפרין‪ ,‬אין צריך לאומרו‪ .‬מפי ר' אליעזר הגדול"‪ .‬וכך בחיבורים נוספים‬ ‫דבי רש"י ושואבי מימיהם‪ ,‬ראה‪ :‬מחזור ויטרי‪ ,‬א‪ ,‬סדר מנחה וערבית‪ ,‬סי' ב‪ ,‬עמ' קמט‪,‬‬ ‫ובכל הנסמן שם הערה ‪ .4‬תודתי לפרופ' שמחה עמנואל שהעלה בפני את המובא ב'ספר‬ ‫הפרדס' ומקבילותיו בהֶקשר הנוכחי‪.‬‬ ‫גם גרוסמן‪ ,‬חכמי אשכנז הראשונים )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(25‬עמ' ‪ ,230‬נוטה לומר שמדובר‬ ‫בשיבוש‪ ,‬ובאמת כוונת ר' אליעזר הגדול להסביר מדוע פותחים את תפילת ערבית‬ ‫ב'והוא רחום'‪ .‬יעויין שם‪.‬‬ ‫‪52‬‬ ‫הרב יעקב ישראל סטל‬ ‫ג ‪ .‬ב תפיל ת ערבית לחול ובתפילה נוספת‬ ‫גם לדעת ר' שמחה מויטרי‪ ,‬מתלמידי רש"י המפורסמים שכתב חלקים מספרו‬ ‫עוד בחיי רבו|‪ ,30‬נאמר 'פטום הקטורת' בסופה של תפילת ערבית לחול‪ ,‬אלא‬ ‫שהוא מוסיף שיש לאומרו גם בסוף תפילת מוסף לשבת‪ .‬ומדובר במנהג המיוצג‬ ‫בלא מעט סידורים צרפתיים‪ ,‬כפי שעוד נראה להלן|‪.31‬‬ ‫בנוגע לפרשיות הקרבנות שקודם 'פסוקי דזמרה' של תפילת שחרית‪ ,‬כותב‬ ‫ר' שמחה מויטרי‪" :‬שחרית קורין פרשת 'צו את בני ישראל' וגו'‪ ...‬ולערב אומר‬ ‫'פטום הקטורת'‪ ,‬על שם הקטורת שהיו מקטירים פרס שחרית ופרס בין‬ ‫הערבים"|‪ .32‬הוא חוזר על הדברים בהוראותיו לסופה של תפילת ערבית לחול‪:‬‬ ‫"והולך החזן ויושב במקומו‪ ,‬ואומרים כולם‪' :‬פיטום הקטורת'‪ .33|"...‬והוראה כזו‬ ‫חוזרת ומופיעה בסופי תפילות ערבית לפורים וליום הכיפורים )לפי אחד מכתבי‬ ‫היד בלבד(|‪ ,34‬אבל בנוגע לתפילת ערבית של תשעה באב הוא כותב‪" :‬ואין אומר‬ ‫'פיטום הקטורת'"|‪ 35‬מחמת סיבה מיוחדת|‪ ,36‬ומכלל לאו אתה שומע הן בנוגע‬ ‫לשאר לילות השנה‪ .‬ועל כל זאת הוא מוסיף את אמירת 'פטום הקטורת' בסופה‬ ‫של תפילת מוסף של שבת|‪ ,37‬אך לא גם בתפילת שחרית שבכל יום‪ ,‬שב ֶהקשר‬ ‫לכך הוא רק מזכיר את מנהג סבו‪ ,‬ר' שמחה הגדול‪ ,‬ש"היה אומר כמו כן 'פיטום‬ ‫הקטורת' בשחרית"|‪ ,38‬כלומר‪ ,‬גם בשחרית של ימות החול‪ .‬מכל האמור עולה‪,‬‬ ‫שלמנהג צרפת המתועד ב'מחזור ויטרי'‪ ,‬אמרו 'פטום הקטורת' בתפילת ערבית‬ ‫של ימות החול )פרט לליל תשעה באב( ובתפילת מוסף של שבת‪ ,‬אך לא בתפילת‬ ‫שחרית של ימות החול|‪ .39‬כלומר‪ :‬בכל הנוגע לאמירת 'פטום הקטורת' בתפילת‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪39‬‬ ‫ראה‪ :‬א' עפשטיין‪' ,‬ר' שמעיה תלמידו וסופרו של רש"י'‪ ,‬כתבי ר' אברהם עפשטיין‪ ,‬א‪,‬‬ ‫בעריכת א"מ הברמן‪ ,‬ירושלים תשי‪ ,‬עמ' רפח רצ‪ .‬וראה גם תשובות ופסקים לר"י הזקן‪,‬‬ ‫סי' קמג‪ ,‬מהדורת הרב מ"י בלוי )בתוך‪ :‬שיטת הקדמונים על מסכת עבודה זרה‪ ,‬ג(‪ ,‬ניו‬ ‫יורק תשנא‪ ,‬עמ' רמט‪" :‬כתבו רבותינו תלמידי רש"י משמו הכתובים במחזור שסדר‬ ‫הר"ר שמחה מויטרי"; תוספות רבנו יהודה שירליאון על מסכת ברכות‪ ,‬דף לח ע"ב‪ ,‬ד"ה‬ ‫'וכי מה ענין'‪ ,‬מהדורת הרב נ' זק"ש‪ ,‬ירושלים תשכט‪ ,‬עמ' תכג‪" :‬וכן כתוב ב'מחזור‬ ‫ויטרי' שנסדר לפני רבינו שלמה"‪.‬‬ ‫ראה להלן‪ ,‬פרק ד‪.‬‬ ‫מחזור ויטרי‪ ,‬א‪ ,‬הלכות שחרית‪ ,‬סי' ג‪ ,‬עמ' ו‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬סדר מנחה וערבית‪ ,‬סי' ב‪ ,‬עמ' קנד‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬ב‪ ,‬סדר פורים‪ ,‬סי' ז‪ ,‬עמ' שנט; שם‪ ,‬סדר יום הכיפורים‪ ,‬סי' יג‪ ,‬עמ' תשצד הערה ד‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬ג‪ ,‬סדר תשעה באב‪ ,‬סי' ה‪ ,‬עמ' תרכג‪.‬‬ ‫כנראה מפני אחד הטעמים שהביא בעל 'סדר טרוייש'; עי' לעיל‪ ,‬ליד הערה ‪.7‬‬ ‫מחזור ויטרי‪ ,‬א‪ ,‬סדר שבת‪ ,‬סי' יט‪ ,‬עמ' רצא רצב‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬א‪ ,‬הלכות שחרית‪ ,‬סי' ג‪ ,‬עמ' ו‪ .‬צוטט בשלמות להלן‪ ,‬הערה ‪.41‬‬ ‫וראה‪ :‬פ' רוט‪ ,‬ספר הפרדס‪ :‬לדרכי היווצרותו של ילקוט הלכתי בימי הביניים‪ ,‬ע"ג‪ ,‬ניו‬ ‫יורק תשסח‪ ,‬עמ' ‪ 106‬ליד הערה ‪ .75‬ואין דבריו מדוייקים‪.‬‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' ב תפילת ערבית ובתפילות נוספות‬ ‫‪53‬‬ ‫ערבית לחול תואם מנהג 'מחזור ויטרי' למנהג 'שלש עיירות'‪ ,‬שכל ההבדל‬ ‫ביניהם הוא רק בנוגע לאמירת 'פטום הקטורת' בתפילת מוסף של שבת‪.‬‬ ‫כאן המקום להעיר‪ ,‬שמנהג אמירת 'פטום הקטורת' בשחרית ובערבית בכל‬ ‫יום‪ ,‬כמנהגו החריג של ר' שמחה הגדול‪ ,‬מופיע כבר בסידורו של רב עמרם גאון‬ ‫)גאון סורא בשנים ד'תריג תרלא‪ ,(871 853 ,‬הכותב בסופה של תפילת שחרית‬ ‫לחול‪" :‬ולאחר שמסיים שליח צבור 'עושה שלום' נוהגין לומר כך‪' :‬מי‬ ‫כאלהינו'‪' ...‬פטום הקטרת'‪ ...‬ואומר‪' :‬השיר שהיו הלוים אומרין בבית המקדש'‪...‬‬ ‫וכן בערב‪ ,‬לאחר שיגמרו תפלת ערבית‪ ,‬נוהגין לומר 'פטום הקטורת'‪ ,‬אבל לא‬ ‫'השיר'‪ .40|"...‬ואכן‪ ,‬ר' שמחה מויטרי מסתייע בדבריו כדי להראות שמנהג סבו‪,‬‬ ‫ר' שמחה הגדול‪ ,‬הנזכר‪ ,‬יש לו על מה לסמוך|‪ .41‬אולם מסופקני אם הכתוב ב'סדר‬ ‫רב עמרם' משקף באמת את דברי הגאון ואת המנהג הבבלי בזמנו‪ ,‬מחד‪ ,‬אין כל‬ ‫מקור נוסף מתקופת הגאונים המתעד מנהג זה‪ ,‬ומאידך נודע‪ ,‬שסידורו של רב‬ ‫עמרם עבר עריכות מרובות‪ ,‬גם בידי חכמי אשכנז וצרפת‪ ,‬ומעתיקיו עורכיו‬ ‫הרבים הוסיפו‪ ,‬שינו והשמיטו לפי המקובל במנהגם והמורגל בפיהם|‪.42‬‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' בסיום תפילות שחרית וערבית של כל יום נזכר‬ ‫— כמנהג 'יש מקומות' — גם אצל ר' אהרן הכהן מנרבונה‪ ,‬בלא לפרש לאיזה‬ ‫מקום כוונתו‪ ,‬אך נראה שנתכוון לספרד‪ ,‬מאחר ששם בלבד מתועד מנהג אמירת‬ ‫'פטום הקטורת' בשלהי תפילות שחרית וערבית של כל יום|‪ .43‬במהדורה‬ ‫הראשונה של ספרו‪ ,‬שנכתבה בפרובאנס לפני הגירוש של שנת ה'סו )‪,(1306‬‬ ‫וכנראה עוד לפני שנת ה'נה )‪ ,(1295‬כותב ר' אהרן הכהן מנרבונה בנוגע לתפילת‬ ‫ערבית שבכל יום‪" :‬ואחר 'שמונה עשרה' יאמר קדיש ו'תתקבל'‪ ,‬ואחר כך אומר‬ ‫'שיר מזמור'‪ ...‬ויש שאומרים לעולם אחר 'שיר מזמור' 'אין כאלהינו'‪ ,‬ו'אמר‬ ‫‪40‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪43‬‬ ‫סדר רב עמרם גאון‪ ,‬סדר נפילת אפים‪ ,‬מהדורת ד' גולדשמידט‪ ,‬ירושלים תשלב‪ ,‬עמ'‬ ‫לט מ‪.‬‬ ‫מחזור ויטרי‪ ,‬א‪ ,‬הלכות שחרית‪ ,‬סי' ג‪ ,‬עמ' ו )המוסגר הוא השלמת המהדיר על פי‬ ‫מהדורת סידור רב עמרם שלפנינו(‪" :‬ושמעתי על זקיני ר' שמחה הגדול זצ"ל‪ ,‬שהיה‬ ‫אומר כמו כן 'פיטום הקטורת' בשחרית‪ .‬וסייג לדבריו מצאתי בסדר רב עמרם‪ ,‬המזקיק‬ ‫לומר 'אין כאלהינו' בכל יום‪ .‬וכן כתוב שם‪ :‬וכן בערב‪ ,‬לאחר שיגמרו תפילת ערבית‬ ‫נוהגין לומר 'פטום הקטרת' ]אבל לא 'השיר'[‪."...‬‬ ‫ראה‪ :‬י' ברודי‪' ,‬לחידת עריכתו של סדר רב עמרם גאון'‪ ,‬כנסת עזרא‪ :‬ספרות וחיים בבית‬ ‫כנסת‪ ,‬בעריכת ש' אליצור )ואחרים(‪ ,‬ירושלים תשנה‪ ,‬עמ' ‪ 22‬ובכל הספרות הנסמנת‬ ‫בהערות; י"מ תא שמע‪' ,‬ספרייתם של חכמי אשכנז וצרפת בני המאות הי"א הי"ב'‪,‬‬ ‫בספרו‪ :‬כנסת מחקרים‪ ,‬א‪ ,‬ירושלים תשסד‪ ,‬עמ' ‪ 32 31‬והערה ‪ .35‬ואם אכן עניינה של‬ ‫אמירת 'פטום הקטורת' ביום ובלילה בסידורו של רב עמרם אינה מקורית אלא הוספה‬ ‫מאוחרת‪ ,‬סביר להניח שבעל ההוספה כתב את הדברים על פי המנהג הספרדי‪ ,‬שידובר‬ ‫בו בהמשך‪ ,‬פרק ו‪.‬‬ ‫עי' להלן‪ ,‬פרק ו‪.‬‬ ‫הרב יעקב ישראל סטל‬ ‫‪54‬‬ ‫ר' אליעזר אמר ר' חנינה' וכו'‪ ,‬בין בערב בין בבקר‪ ,‬ויש מקומות שאומר]ים[ 'פטום‬ ‫הקטרת'‪ .‬הכל לפי המנהג‪ ...‬ובמקומות שאומרים 'פטום הקטרת' ו'אין כאלהינו'‪,‬‬ ‫אומר ]בקדיש שלאחריו[ 'על ישראל ועל רבנן' וכו'‪ .‬ואחר כך אומר 'עלינו לשבח'‪,‬‬ ‫ויוצאין מבית הכנסת"|‪ .44‬והוא שב על הדברים במהדורת ספרו המאוחרת‪,‬‬ ‫שערכה בהיותו בספרד מעט אחרי שנת ה'עג )‪ (1313‬וחתמה ביושבו באי מיורקה‪:‬‬ ‫"ויש מקומות‪ ,‬אומרים בכל יום 'מי כאלהינו' ו'פטום הקטרת'‪' ,‬א"ר אלעזר'‪ .‬וכן‬ ‫נמי בערב אומר 'מי כאלהינו' ו'פטום הקטרת'‪ .‬והטעם‪ ,‬כמצות הקטרת שהיו‬ ‫מקטירין פרס בשחרית ופרס בין הערבים‪ .‬אבל אין אומרים השירים בערב‪ ,‬כי‬ ‫במקדש לא היתה מצותן אלא בבקר"|‪ .45‬ושוב הוא כותב‪" :‬גם יש מקומות‬ ‫שאומרים לעולם 'מי כאלקינו' ו'פטום הקטורת'‪ ,‬בין בבקר בין בערב‪ .‬והכל הולך‬ ‫אחר המנהג"|‪ .46‬וכנראה העתיק את הדברים מספרו של ר' אברהם ב"ר נתן הירחי‬ ‫)ראב"ן הירחי; ד'תתקטו תתקעה‪ ,(1215 1155 ,‬שבספרו היה מצוי ביותר‪,‬‬ ‫הכותב בהלכות הנוגעות לסיומה של תפילת ערבית‪" :‬ויש מקומות שאומרים‬ ‫'פיטום הקטורת' בבוקר ובערב‪ ,‬שכך היתה מצוותו‪ ,‬ומתחיל בפרשת הקטורת"|‪.47‬‬ ‫וכנראה כוונתו לאחד ממנהגי ספרד‪ ,‬כפי שנראה בהמשך‪.‬‬ ‫ד ‪ .‬מנהג צרפתי נוסף‬ ‫אמנם אם נדקדק בסידורי מנהג צרפת מתקופת הראשונים נמצא‪ ,‬שרובם אינם‬ ‫מביאים את 'פטום הקטורת' בסופה של תפילת ערבית — לא של ימות החול ולא‬ ‫של מוצאי שבת|‪ — 48‬אלא אך ורק בסופה של תפילת מוסף של שבת; ומנהג זה‬ ‫מתואר כמנהג צרפת גם בכמה חיבורי הלכה ופרשנות‪ .‬כן כותב ר' אברהם ב"ר‬ ‫נתן הירחי )ראב"ן הירחי(‪ ,‬בשנת ד'תתקסד )‪'" :(1204‬פטום הקטורת'‪ ...‬נהגו‬ ‫‪44‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪48‬‬ ‫ספר כלבו‪ ,‬סוף סי' כח‪ ,‬עמ' ‪ .67‬הנוסף במוסגר ממני‪.‬‬ ‫ארחות חיים‪ ,‬א‪ ,‬דין התחנות והמזמורים שאומרים אחר י"ח‪ ,‬סי' ז‪ ,‬דף כא ע"ג‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬דין תפלת ערבית‪ ,‬סי' ט‪ ,‬דף מג סע"ב‪.‬‬ ‫על ר' אהרן הכהן מנרבונה ומהדורות ספרו‪ ,‬ראה‪ :‬הרב ש"ז הבלין‪' ,‬לענין הספרים 'כלבו'‬ ‫ו'ארחות חיים''‪ ,‬בתוך‪ :‬ארחות חיים לרבנו אהרן הכהן )מלוניל(‪ :‬ענייני שבת‪ ,‬מהדורת‬ ‫ש"י וי' קליין‪ ,‬ירושלים תשנו‪ ,‬מבוא‪ ,‬עמ' מו סה; הרב ש"י קליין‪' ,‬מבוא'‪ ,‬בתוך‪ :‬ארחות‬ ‫חיים לרבנו אהרן הכהן )מלוניל(‪ ,‬הנ"ל‪ ,‬עמ' כו לד; הרב מ"מ הוניג‪' ,‬על מהדורתו‬ ‫החדשה של ספר המשכיל )ספר חסידים( לר' משה ב"ר אלעזר הכהן'‪ ,‬ירושתנו‪ ,‬א‬ ‫)תשסז(‪ ,‬עמ' רלו רלו‪ ,‬ובכל הספרות שנרשמה שם בהערות‪.‬‬ ‫ספר המנהיג‪ ,‬הלכות תפילה‪ ,‬עמ' קכ‪ .‬והשווה שם‪ ,‬עמ' לא‪ ,‬ובשינויי נוסחאות לשו' ‪.58‬‬ ‫וראה שם‪ ,‬מבוא‪ ,‬עמ' ‪ ,69 68‬על שימושו המרובה של ר' אהרן הכהן מנרבונה ב'ספר‬ ‫המנהיג'‪.‬‬ ‫הדגשתי שגם בתפילת ערבית למוצאי שבת לא הביאו סידורי צרפת את 'פטום הקטורת'‬ ‫היא כדי להוציא ממנהג פרובאנס‪ ,‬לומר 'פטום הקטורת' אחרי תפילת ערבית למוצאי‬ ‫שבת בלבד‪ .‬עי' להלן‪ ,‬פרק ז‪.‬‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' ב תפילת ערבית ובתפילות נוספות‬ ‫‪55‬‬ ‫בצרפת לומרו משבת לשבת בשחרית‪ ,‬אחרי התפילה"|‪ .49‬וכוונתו‪ ,‬כמובן‪ ,‬אחרי‬ ‫תפילת מוסף‪ .‬כיוצא בכך מעיד בן זמנו‪ ,‬ר' יהודה ב"ר יקר )פרובאנס ובסוף ימיו‬ ‫בספרד; כתב את ספרו בין השנים ד'תתקנג תתקע‪ ,1210 1193 ,‬וכנראה סביבות‬ ‫שנת ד'תתקס‪" :(1200 ,‬ויש אומרים 'פטום הקטורת' בכל יום‪ ...‬ובצרפת אומרים‬ ‫אותו בשחר בשבת בלבד‪ ,‬קודם קדיש בתרא"|‪ .50‬ובעקבותיו כותב ר' אהרן הכהן‬ ‫מנרבונה‪ ,‬מעט אחרי שנת ה'עג )‪" :(1313‬ובצרפת אומרים אותו ]=את 'פטום‬ ‫הקטורת'[ בשבת שחרית‪ ,‬קודם קדיש בתרא‪ ,‬כמו שאומר בכל ימי השבוע 'שיר‬ ‫מזמור'‪ .51|"...‬ושוב כתב בנוגע לתפילת מוסף של שבת‪" :‬יש מקומות שנהגו‬ ‫לומר 'מי כאלהינו' אחר תפלת מוסף‪ ...‬ואחריו אומרים 'פטום הקטורת'‪.52|"...‬‬ ‫ומסתבר שגם כאן כוונתו למנהג צרפתי זה‪.‬‬ ‫והנה עדותם של סידורי התפילה הצרפתיים‪:‬‬ ‫לצורך העניין בדקתי עשרים ושמונה סידורים צרפתיים כתבי יד‪ ,‬והם כמעט‬ ‫כל הסידורים כתבי יד שזוהו כמנהג צרפת|‪ .53‬ששה עשר מהם )א טז( הביאו את‬ ‫'פטום הקטורת' אך ורק בסוף תפילת מוסף של שבת; אחד עשר מהם )יז‬ ‫כה‪,‬כז‪,‬כח( רשמו את 'פטום הקטורת' גם בסופה של תפילת ערבית לחול וגם‬ ‫בסופה של תפילת מוסף לשבת‪ ,‬אך לא בתפילת ערבית של מוצאי שבת; ולאחד‬ ‫הנותר )כו( נאמר 'פטום הקטורת' בסופה של תפילת ערבית לחול בלבד‪.‬‬ ‫ואלו הם הסידורים שהביאו את 'פטום הקטורת' אך ורק בסיומה של תפילת‬ ‫מוסף של שבת|‪) :54‬א( אוקספורד‪ ,‬קורפוס קריסטי קולג' ‪) 133‬מתכ"י‪,(F39535 :‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪54‬‬ ‫ספר המנהיג‪ ,‬הלכות תפילה‪ ,‬עמ' לא‪ ,‬שינויי נוסחאות לשו' ‪.58‬‬ ‫ולא זו בלבד‪ ,‬אלא שככל הנראה‪ ,‬ר' אברהם ב"ר נתן הירחי לא הכיר את המנהג הצרפתי‬ ‫האחר‪ ,‬לומר את 'פטום הקטורת' בכל ערב‪ ,‬כי אילולא כן הוא לא היה מנגיד את דרישתו‬ ‫לומר 'פטום הקטורת' פעמיים בכל יום )="נכון לומרו תמיד‪ ,‬בבקר ובערב‪ ,‬כמצות‬ ‫הקטרת‪ ,‬מנה בכל יום‪ ,‬פרס שחרית ופרס ערבית"( עם המנהג הצרפתי )=דבריו המובאים‬ ‫בפנים(‪ ,‬בלא להזכיר את המנהג הצרפתי האחר הממלא את ציוויו למחצה בערב ולא‬ ‫בבוקר‪ .‬משמע אם כן‪ ,‬שהוא כלל לא הכיר צורת מנהג זו!‬ ‫פירוש התפילות והברכות‪ ,‬א‪ ,‬עמ' קכה = להלן‪ ,‬פרק ח ס"ק ד ה‪ .‬לתולדות ר' יהודה‬ ‫ב"ר יקר ולזמן המשוער בו כתב את פירושו לתפילות‪ ,‬ראה להלן‪ ,‬הערה ‪.169‬‬ ‫ארחות חיים‪ ,‬א‪ ,‬סדר תפלת מוצאי שבת‪ ,‬סי' י‪ ,‬דף סז ע"א‪ .‬לזמן כתיבת 'ארחות חיים'‪,‬‬ ‫עי' לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,46‬ולכך שכל דברי 'ארחות חיים' בענייננו מבוססים על דברי ר' יהודה‬ ‫ב"ר יקר‪ ,‬ראה להלן‪ ,‬פרק ט‪.‬‬ ‫ארחות חיים‪ ,‬א‪ ,‬סדר תפלת מוסף‪ ,‬דין ד‪ ,‬דף סה ע"ג‪.‬‬ ‫בזיהוי מנהג הסידורים הסתמכתי על הרשום בקטלוג המכון לתצלומי כתבי יד עבריים‬ ‫בירושלים‪ ,‬וראה גם‪ :‬שפיר‪ ,‬תולדות נוסח צרפת‪ ,‬עמ' ‪ .27 18‬במניין כתבי היד החשבתי‬ ‫לשניים את גוף הסידור שבכת"י פרמה ‪ 1902‬ואת המנהגים שסביבו; עי' להלן‪ ,‬ס"ק כו כז‪.‬‬ ‫ההפניות לדפי כתבי היד הן לסיומן תפילות ערבית לחול )היכן שהיה אמור להיות‪,‬‬ ‫למנהג הצרפתי האחר‪' ,‬פטום הקטורת'( ומוסף של שבת )שם אכן מופיע 'פטום‬ ‫הקטורת'(‪ .‬ובדרך כלל גם הוספתי לציין לתפילת ערבית של מוצאי שבת )שבכל‬ ‫‪56‬‬ ‫הרב יעקב ישראל סטל‬ ‫דפים ‪80‬א ב‪103 ,‬ב ‪105‬א‪113 ,‬א )סוף המאה השתים עשרה(; )ב( פריס‪,‬‬ ‫הספרייה הלאומית ‪) heb. 634‬מתכ"י‪ ,(F27902 :‬דפים ‪49‬א ב‪64 ,‬א ב )המאה‬ ‫השתים עשרה והשלוש עשרה(; )ג( פריס‪ ,‬הספרייה הלאומית ‪) heb. 638‬מתכ"י‪:‬‬ ‫‪ ,(F31441‬דפים ‪35‬ב‪49 ,‬ב ‪50‬א )המאה השלוש עשרה(; )ד( פרמה‪ ,‬ספריית‬ ‫הפלטינה ‪) Parm. 2766‬מתכ"י‪ ,(F13615 :‬דפים ‪11‬ג בשוליים‪13 ,‬ב ג )המאה‬ ‫השלוש עשרה והארבע עשרה(; )ה( פריס‪ ,‬הספרייה הלאומית ‪) heb. 643‬מתכ"י‪:‬‬ ‫‪ ,(F11539‬דפים ‪2‬ד‪5 ,‬א‪5 ,‬ב ד )המאה השלוש עשרה והארבע עשרה(|‪) ;55‬ו(‬ ‫קמברידג'‪ ,‬ספריית האוניברסיטה ‪) Add. 667.1‬מתכ"י‪ ,(F16997 :‬דפים ‪22‬ג‪26 ,‬ד‪,‬‬ ‫‪27‬ג )המאה השלוש עשרה והארבע עשרה(|‪) ;56‬ז( פרמה‪ ,‬ספריית הפלטינה‬ ‫‪) Parm. 3518‬מתכ"י‪ ,(F14025 :‬דפים ‪9‬ב‪11 ,‬א ב‪11 ,‬ד ו )נכתב בשנת ה'סו‪,‬‬ ‫‪) ;(1306‬ח( המבורג‪ ,‬ספריית המדינה והאוניברסיטה‪ ,‬אוסף לוי ‪) 38‬מתכ"י‪:‬‬ ‫‪ ,(F1510‬דפים ‪43‬א‪52 ,‬א ‪53‬א )המאה הארבע עשרה והחמש עשרה(; )ט(‬ ‫אוקספורד‪ ,‬ספריית הבודליאנה ‪) Or. 24‬מתכ"י‪ ,(F17728 :‬דפים ‪44‬א ב‪65 ,‬א‬ ‫‪66‬א‪68 ,‬א ‪72‬ב )המאה הארבע עשרה והחמש עשרה(; )י( מוסקבה‪ ,‬אוסף‬ ‫גינצבורג ‪) 728‬מתכ"י‪ ,(F48037 :‬דפים ‪36‬א‪45 ,‬ב‪49 ,‬א )המאה הארבע עשרה‬ ‫והחמש עשרה(; )יא( ניו יורק‪ ,‬בית המדרש לרבנים ‪) Ms. 4715‬מתכ"י‪,(F25617 :‬‬ ‫דפים ‪6‬א ‪7‬א‪27 ,‬ב ‪28‬ב‪31 ,‬א ‪35‬ב )המאה החמש עשרה(; )יב( ניו יורק‪ ,‬בית‬ ‫המדרש לרבנים ‪) Ms. 8259‬מתכ"י‪ ,(F53135 :‬דפים ‪51‬א‪65 ,‬א ב‪67 ,‬ב ‪69‬ב; )יג(‬ ‫פרמה‪ ,‬ספריית הפלטינה ‪) Parm. 1762‬מתכ"י‪ ,(F12988 :‬דפים ‪66‬א‪87 ,‬א ‪88‬א‪,‬‬ ‫‪90‬א ‪95‬א )המאה החמש עשרה(; )יד( פריס‪ ,‬הספרייה הלאומית ‪heb. 642‬‬ ‫)מתכ"י‪ ,(F11538 :‬דפים ‪28‬ד‪33 ,‬א‪35 ,‬ד )המאה החמש עשרה(; )טו( פרמה‪,‬‬ ‫ספריית הפלטינה ‪) Parm. 3009‬מתכ"י‪ ,(F13738 :‬דפים ‪22‬א‪26 ,‬א‪26 ,‬א ‪27‬א‬ ‫)המאה החמש עשרה(; )טז( קמברידג'‪ ,‬ספריית האוניברסיטה ‪Add. 1490, 1‬‬ ‫)מתכ"י‪ ,(F17107 :‬דפים ‪13‬ב‪15 ,‬ב ‪16‬א‪16 ,‬א ‪16‬ב )המאה החמש עשרה(‪.‬‬ ‫והנה רשימת סידורים צרפתיים כתבי יד‪ ,‬המביאים את 'פטום הקטורת' גם‬ ‫בסופה של תפילת ערבית לחול וגם בסופה של תפילת מוסף לשבת‪ ,‬אך לא‬ ‫סידורים אלו אין שם 'פטום הקטורת'(‪ ,‬וזאת משום המנהג הפרובנסאלי עליו נעמוד‬ ‫להלן‪ ,‬פרק ז‪.‬‬ ‫חלמיש‪ ,‬הנהגות קבליות‪ ,‬עמ' ‪ 420‬הערה ‪ ,1674‬הפנה למעט מהסידורים כתבי יד‬ ‫שבספריית פריס שיצויינו להלן‪ ,‬אך הוא התייחס רק למקום הופעת 'פטום הקטורת'‬ ‫בשבת‪ ,‬בלא לבדוק אם הוא הושמט בתפילת ערבית לחול ולמוצאי שבת‪ .‬בנוסף לכך‪,‬‬ ‫הרבה מהסידורים שהוא רשם אינם כמנהג צרפת אלא כמנהג אשכנז או רומא‪ ,‬שאינם‬ ‫נוגעים לענייננו‪ .‬לשניים מהסידורים הנרשמים להלן הפנני ידידי הרב משה שוחט‪,‬‬ ‫וכמה סידורים אחרים בדק עבורי ידידי הרב יואל בינדר‪ .‬יעמדו שניהם על הברכה‪.‬‬ ‫‪ 55‬יש מזהים סידור זה כנוסח אשכנז‪ ,‬אך לדעת חלמיש‪ ,‬הנהגות קבליות‪ ,‬עמ' ‪ 265‬הערות‬ ‫‪ ,950 ,944‬עמ' ‪ 420‬הערה ‪ ,1674‬מדובר בסידור כמנהג צרפת‪.‬‬ ‫‪ 56‬וראה לעיל‪ ,‬הערה ‪.27‬‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' ב תפילת ערבית ובתפילות נוספות‬ ‫‪57‬‬ ‫בתפילת ערבית של מוצאי שבת|‪) :57‬יז( לונדון‪ ,‬מונטיפיורי ‪) 204‬מתכ"י‪:‬‬ ‫‪ ,(F5127‬דפים ‪36‬ב ‪39‬א|‪47 ,58‬ב ‪48‬א‪49 ,‬א )המאה השתים עשרה והשלוש‬ ‫עשרה(; )יח( אוקספורד‪ ,‬ספריית הבודליאנה ‪) Opp. 759‬מתכ"י‪ ,(F17724 :‬דפים‬ ‫‪39‬א ב‪50 ,‬א‪53 ,‬א )המאה השלוש עשרה הארבע עשרה(; )יט( ניו יורק‪ ,‬בית‬ ‫המדרש לרבנים ‪) 4460‬מתכ"י‪ ,(F25362 :‬דפים ‪5‬א ב|‪8 ,59‬ג ד‪9 ,‬א ‪10‬א )המאה‬ ‫הארבע עשרה(; )כ( קמברידג’‪ ,‬ספריית האוניברסיטה ‪) Add. 561‬מתכ"י‪:‬‬ ‫‪ ,(F16849‬דפים ‪50‬א ב‪56 ,‬א ב‪58 ,‬ב )המאה הארבע עשרה(|‪) ;60‬כא( אוקספורד‪,‬‬ ‫ספריית הבודליאנה ‪) Opp. 336‬מתכ"י‪13 ,(F17735 :‬א‪17 ,‬ב ‪18‬א‪18 ,‬ב ‪19‬ב‬ ‫)סוף המאה הארבע עשרה(; )כב( וטיקן‪ ,‬הספרייה האפוסטלית ‪ebr. 324‬‬ ‫)מתכ"י‪ ,(F8635 :‬דפים ‪25‬א‪32 ,‬ד ‪33‬א‪33 ,‬ד ‪35‬א )סוף המאה הארבע‬ ‫עשרה(|‪) ;61‬כג( אוקספורד‪ ,‬ספריית הבודליאנה ‪) Mich. Add. 41‬מתכ"י‪:‬‬ ‫‪ ,(F17725‬דפים ‪37‬ב ‪38‬א‪41 ,‬ב ‪42‬א‪43 ,‬א ‪45‬ב )המאה הארבע עשרה והחמש‬ ‫עשרה(; )כד( ירושלים‪ ,‬מכון שוקן ‪) 19523‬מתכ"י‪ ,(F71912 :‬דפים ‪54‬ב‪68 ,‬ב‬ ‫‪57‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪61‬‬ ‫ההפניות לדפי כתבי היד ברשימה זו הן כסדר הזה‪' :‬פטום הקטורת' שבסופה של תפילת‬ ‫ערבית לחול; 'פטום הקטורת' שבסופה של תפילת מוסף לשבת; סיומה של תפילת‬ ‫ערבית למוצאי שבת‪.‬‬ ‫נרשמו כאן‪ :‬תפילת ערבית‪' ,‬יראו ענינו'‪ ,‬ולאחריו 'פטום הקטורת'‪ ,‬ואת תפילת העמידה‬ ‫השמיט הסופר‪ ,‬שסמך על הופעתה בתפילת שחרית )כפי שמצוי מאוד בסידורים כתבי‬ ‫יד‪ ,‬והשווה‪ :‬ספר חסידים‪ ,‬סי' תתפא(‪ .‬היינו‪' ,‬פטום הקטורת' נאמר בסיומה של תפילת‬ ‫ערבית לחול‪ .‬וכך גם בסידורים נוספים שברשימה הנוכחית‪.‬‬ ‫בדף ‪5‬א נכתב‪" :‬ואחר כך יאמר קדיש בלא 'תתקבל'‪ ,‬ואחר יאמר 'פטום הקטורת'"‪.‬‬ ‫הוראה זו נרשמה אחרי 'יראו ענינו'‪ ,‬ולאחריה )דף ‪5‬א ב( הועתק 'פטום הקטורת'‪.‬‬ ‫בדף ‪50‬א מסתיימת תפילת ערבית לחול ומופיעה הוראה זו‪ :‬׹ועומדין לתפלה‪,‬‬ ‫ומתפללין שמנה עשרה בלחש‪ ,‬ואומרים קדיש שלם‪ .‬ובמקום שנהגו‪ ,‬אומרים 'פטום‬ ‫הקטרת כיצד‪'...‬׹‪ .‬והוא ממשיך לצטט את 'פטום הקטורת' עד סופו‪ .‬היינו‪ ,‬גם הסופר‬ ‫שלפנינו הכיר מנהגים שונים בדבר אמירת 'פטום הקטורת' בסיומה של תפילת ערבית‬ ‫לחול‪.‬‬ ‫בסופה של תפילת ערבית לחול‪ ,‬דף ‪25‬א‪ ,‬לא הובא נוסח 'פטום הקטורת' אלא הסופר‬ ‫כתב‪" :‬ואחר שהתפללו הקהל י"ח ברכות‪ ,‬יאמר השליח ציבור קדיש שלם בכוונה ולא‬ ‫במרוצה‪ ,‬ואח"כ אמר מזמור אחד או דבר הלכה‪ ,‬ונהגו לומר 'פיטום הקטורת'‪ ,‬ואחר‬ ‫)כך( 'פטום הקטורת' 'אמ"ר אלעזר' כו'‪ ,‬ואחר כך אומר קדיש כמו אחר הדרשה‪ ,‬ולא‬ ‫יאמר 'תתקבל' אלא 'על ישראל ועל רבנן'‪."...‬‬ ‫ואגב‪ ,‬בשלהי תפילת שחרית לחול‪ ,‬דף ‪21‬ג‪ ,‬כתב הסופר שבספרד נוהגים לומר 'פטום‬ ‫הקטורת' בכל יום בסיום תפילת שחרית‪" :‬תקנו חכמים לומר קדיש אחר שאמרו הקהל‬ ‫מזמור או דבר הלכה‪ .‬ובספרד נוהגין לומר 'תפילה לעני כי יעטוף' וגו'‪ ,‬ואחר כך 'אין‬ ‫כאלהינו' ו'פטום הקטורת'‪ .‬זהו בכל ימי החול‪ .‬ולפי שהם אומרים זה תקנו חכמי)ם(‬ ‫הארץ לומר בקדיש‪ ,‬במקום 'תתקבל'‪' ,‬על ישראל‪ ,‬ועל רבנן‪ ,‬ועל תלמידיהון‪."'...‬‬ ‫‪58‬‬ ‫הרב יעקב ישראל סטל‬ ‫‪69‬א‪73 ,‬א )תחילת המאה החמש עשרה(|‪) ;62‬כה( טורינו‪ ,‬הספרייה הלאומית‬ ‫‪) Peyron 1‬מתכ"י‪ ,(F47536 :‬דפים ‪98‬א ‪99‬א‪61 ,‬ב ‪62‬א )המאה החמש עשרה‬ ‫והשש עשרה(|‪.63‬‬ ‫ואחתום )כו( בסידור שהועתק בשנת ה'רל )‪ ,(1470‬כת"י פרמה‪ ,‬ספריית‬ ‫הפלטינה ‪) Parm. 1902‬מתכ"י‪ ,(F13059 :‬המביא 'פטום הקטורת' בסופה של‬ ‫תפילת ערבית לימות החול )דפים ‪58‬א ‪59‬א(‪ ,‬אך לא בסופן של תפילות מוסף‬ ‫לשבת )דף ‪72‬א( וערבית למוצאי שבת )דפים ‪73‬א ‪75‬ב(‪ .‬אך בשולי דפיו של‬ ‫הסידור האחרון‪) ,‬כז( כת"י פרמה ‪ ,1902‬נעתקו מנהגי והלכות תפילה — שאין‬ ‫להם קשר לסידור עצמו — שנערכו בידי חכם אנונימי שהיה מצוי בחיבוריהם של‬ ‫חכמי אשכנז‪ ,‬צרפת‪ ,‬פרובאנס ואיטליה‪ ,‬ומביא מתורתם מלוא חופניו|‪ .64‬ואחרי‬ ‫שכתב עניינם של 'עלינו לשבח' ו'אדון עולם' )שלמנהגו נאמרו בסיום תפילת‬ ‫שחרית לחול(‪ ,‬הוא כותב‪" :‬במחזור שעתקתי זה‪ ,‬היה צריך כל מעריב וקצת‬ ‫'פטום הקטרת'" )דף ‪56‬ב‪ ,‬בשוליים(‪ .‬לשונו משובש‪ ,‬אך נראה שכוונתו לומר‪,‬‬ ‫שבמחזור ממנו הוא העתיק את ההלכות הופיעה כאן "כל ]תפילת[ מעריב‪ ,‬וקצת‬ ‫]=חלק[ ]מ['פטום הקטורת'"‪ ,‬והוא מודיע זאת כדי שהקורא יבין מדוע העתיק מיד‬ ‫בהמשך הלכה הנוגעת ל'פטום הקטורת'‪" :‬אחר 'פטום הקטרת' אומר קדיש‪ ,‬כמו‬ ‫אחר הדרשה‪ ,‬ובלא 'תתקבל'‪ ,‬אלא 'על ישראל ועל רבנן'‪ ,‬או 'יהא שלמא' כו'‪.‬‬ ‫וימתין מעט אחר קדיש קודם 'עלינו לשבח'‪ ,‬ולא ידמה עליו כמשוי" )דף ‪56‬ב‪,‬‬ ‫בשוליים(‪ .‬מכאן ומהמשכו של החיבור משמע‪ ,‬שגם בסידור — הצרפתי‪ ,‬ככל‬ ‫הנראה — שעמד לפני העורך נקבע 'פטום הקטורת' בסופי תפילות ערבית לחול‬ ‫ומוסף של שבת|‪ ,65‬אך לא גם בזו של מוצאי שבת‪ ,‬שכן במנהגי תפילה זו )דפים‬ ‫‪74‬א ‪75‬ב‪ ,‬בשוליים( לא נרשמה אמירת 'פטום הקטורת'‪.‬‬ ‫סיכומו של דבר‪ ,‬במועד אמירת 'פטום הקטורת' התהלכו בצרפת שלושה‬ ‫מנהגים‪) :‬א( רק בסיומה של תפילת ערבית לחול‪ ,‬ולא בתפילות ערבית לשבת‬ ‫‪62‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪65‬‬ ‫בדף ‪54‬ב מסתיימת תפילת ערבית לחול‪ ,‬ונרשם שם‪ :‬׹'ופיטום הקטורת' הלא הוא כתוב‬ ‫בסמוך‪ ,‬ב'אין כאלהינו'׹‪ .‬וכוונתו להעתקת 'פטום הקטורת' אחרי 'אין כאלהינו'‬ ‫שבסיומה של תפילת מוסף לשבת‪ ,‬דפים ‪68‬ב ‪69‬א‪.‬‬ ‫בדפים ‪98‬א ‪99‬א הועתק 'פטום הקטורת' בין פרקי תפילה שונים )כמו‪' :‬פרשת היראה'‪,‬‬ ‫סדר הטבת חלום וכיוצא באלו(‪ ,‬כשקודם לכן מודיע הסופר‪" :‬לאחר תפילת ערבית" )דף‬ ‫‪98‬א(‪ .‬היינו‪ ,‬את 'פטום הקטורת' יש לומר לאחר תפילת ערבית של חול‪ ,‬שכן התפילה‬ ‫עצמה לא הועתקה בסידור‪ ,‬ואף לא צוין מאומה בנוגע לה או בנוגע לתפילת ערבית של‬ ‫מוצאי שבת‪.‬‬ ‫ראה מאמרי 'צור תעודה‪ :‬סימן חדש לסדר ליל פסח'‪ ,‬מוריה‪ ,‬שנה לג‪ ,‬גליון ד ו‪ ,‬ניסן‬ ‫תשעד‪ ,‬עמ' ז י‪.‬‬ ‫פרט זה מוכח מדבריו בסיומה של תפילת מוסף לשבת‪ ,‬אחרי דיונו בנוסחאות פיסקת‬ ‫'אין כאלהינו'‪'" :‬פטום'‪ ,‬יש נמנעו מלאומרו‪ ,‬לפי שאזכרתו במקום הקטרתו‪ ,‬ואם חִסר‬ ‫אחת חייב מיתה‪ .‬ואין המנהג כן‪ .‬עכ"מ ]=עד כאן מצאתי?[" )דף ‪70‬ב‪ ,‬בשוליים(‪.‬‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' ב תפילת ערבית ובתפילות נוספות‬ ‫‪59‬‬ ‫ויום טוב ומוצאיהם )מנהג 'שלש עיירות'‪ ,‬המתועד גם במקורות צרפתיים אחרים‬ ‫ובסידור כו(‪) .‬ב( בסופה של תפילת מוסף לשבת בלבד )ראב"ן הירחי‪ ,‬ר' יהודה‬ ‫ב"ר יקר ור' אהרן הכהן מלוניל‪ ,‬וכך גם בסידורים א טז(‪) .‬ג( בסופי תפילות‬ ‫ערבית לחול ומוסף של שבת‪ ,‬אך לא בסופה של תפילת ערבית למוצאי שבת‬ ‫)סידורים יז כה‪,‬כז‪,‬כח(|‪.66‬‬ ‫ה ‪ .‬שני נו סחים ושתי חתימות‬ ‫יש מקום להניח‪ ,‬שהמנהג הצרפתי שנתכנה בשם מנהג )ג(‪ ,‬הוא הכלאה של שני‬ ‫המנהגים הצרפתיים האחרים‪ ,‬הקדומים יותר‪ .‬וכל אופן נראה‪ ,‬שמנהג זה כבר‬ ‫נודע לר' יעקב חזן מלונדרץ‪ ,‬שתיעד את מנהגות 'ארץ האי'‪ ,‬היא אנגליה‪,‬‬ ‫הנחשבת כסניף לצרפת|‪.67‬‬ ‫בספרו 'עץ חיים' — חיבור הלכתי רחב שחתם בשנת ה'מז )‪ — (1287‬כלל ר'‬ ‫יעקב חזן סידור תפילה לימות השנה‪ ,‬והביא בו את פרקי התפילות 'אין כאלהינו'‬ ‫ו'פטום הקטורת'‪ .‬אך לפי שלא העמידם בתוך סדר התפילה הרציף אלא בחטיבה‬ ‫נפרדת המחזיקה בעיקר פרקי תפילה שנועדו לזמנים מיוחדים|‪ ,68‬אין לדעת‬ ‫‪ 66‬סידור כח נידון בפרק הבא‪.‬‬ ‫‪ 67‬ראה על כך‪ :‬י"מ תא שמע‪ ,‬התפילה האשכנזית הקדומה‪ :‬פרקים באופייה ובתולדותיה‪,‬‬ ‫ירושלים תשסד‪ ,‬עמ' ‪ ;80 79 ,59‬ש' עמנואל‪'' ,‬כשירד רבון העולמים למצרים'‪:‬‬ ‫לתולדותיה של פסקה אחת בהגדה של פסח'‪ ,‬תרביץ‪ ,‬עז )תשסח(‪ ,‬עמ' ‪128 ,117 116‬‬ ‫‪ ;127‬י' זימר‪ ,‬עולם כמנהגו נוהג‪ :‬פרקים בתולדות המנהגים הלכותיהם וגלגוליהם‪,‬‬ ‫ירושלים תשנו‪ ,‬עמ' ‪ ;195‬א' אדלר‪'' ,‬מפתח של דקדוק'‪ :‬חיבור אשכנזי מן המאה הי"ג‪:‬‬ ‫המבוא ופרקים לדוגמה'‪ ,‬בלשנות עברית‪) 35 33 ,‬תשנב(‪ ,‬עמ' ‪ ;126‬שפיר‪ ,‬תולדות נוסח‬ ‫צרפת‪ ,‬עמ' ‪ ,9 7‬ובכל הספרות הרשומה בעמ' ‪ 9‬הערות ‪ ;36 35‬א' ויזל‪' ,‬נוסח מורחב‬ ‫של ברכת 'אלהי נשמה''‪ ,‬המעין‪ ,‬מ‪,‬ב )טבת תשס(‪ ,‬עמ' ‪.36 33‬‬ ‫‪ 68‬ראה‪ :‬עץ חיים‪ :‬הלכות פסקים ומנהגים‪ ,‬א‪ ,‬סדר התפלות והברכות לכל השנה‪ ,‬מהדורת‬ ‫הרב י' ברודי‪ ,‬ירושלים תשכב‪ ,‬עמ' סג קלח‪ .‬לשנת חתימת החיבור‪ ,‬ראה שם‪ ,‬הקדמת‬ ‫המהדיר‪ ,‬עמ' ]‪.[1‬‬ ‫סידור התפילה פותח בנוסח תפילת השחר — ברכות השחר‪ ,‬פסוקי דזמרה‪ ,‬ברכות קריאת‬ ‫שמע ותפילת העמידה — לימות החול בשילוב חלק מהקטעים הנוספים בשבת‬ ‫ובמועדים )עמ' סג צא(‪ ,‬ובתוכו שולבה תפילת ערבית לחול‪ ,‬לשבת ולמועדים )עמ' פה‪,‬‬ ‫פז פח(‪ .‬לאחר מכן באו תפילות העמידה לשבת )עמ' צא צג(‪' ,‬אתה חוננתנו'‬ ‫ו'ותודיענו' למוצאי שבת )עמ' צג צד(‪ ,‬תפילות העמידה לחגים )עמ' צד צו(‪ ,‬תפילות‬ ‫העמידה לראש השנה ויום הכיפורים )עמ' צו קו(‪ ,‬תפילות העמידה לראש חודש ולשבת‬ ‫ראש חודש )עמ' קו קז(‪ ,‬וכאן באים ברכות וקטעי תפילה קטנים הנועדים לימים‬ ‫מיוחדים‪ ,‬כמו 'ענינו' לתעניות‪ ,‬ברכת 'הביננו'‪' ,‬נחם' לתשעה באב‪' ,‬על הנסים' לחנוכה‬ ‫ולפורים‪ ,‬פסוקי 'צדקתך' למנחת השבת‪' ,‬יקום פורקן' ו'מי שבירך' לשבת‪ ,‬ברכת‬ ‫החודש‪ ,‬הכרזת הצומות ופסוקי 'ואני תפילתך' למנחה של שבת )עמ' קז קט(‪ ,‬ולאחר‬ ‫מכן הובא סדר ההושענות לחג הסוכות )עמ' קי קטו(‪ ,‬וכאן מגיע 'אין כאלהינו' ו'פטום‬ ‫‪60‬‬ ‫הרב יעקב ישראל סטל‬ ‫מסידורם של העניינים אימתי בדיוק‪ ,‬למנהגו‪ ,‬הם נאמרו‪ .‬אך נראה שהתבוננות‬ ‫וניתוח חטיבת 'פטום הקטורת'‪ ,‬לנוסחתו‪ ,‬תפתור את השאלה‪ .‬ואלו הם מרכיבי‬ ‫נוסחתו|‪) :69‬א( "פטום הקטורת" עד "אלא שאין מכניסין מי רגלים בעזרה מפני‬ ‫הכבוד"; )ב( "השיר שהלוים היו אומרים בבית המקדש‪) ;"...‬ג( "אמר ר' אלעזר‬ ‫אמר ר' חנינא‪ ,‬תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם‪ ."...‬וכאן באה ההוראה הבאה‪:‬‬ ‫)ד( "ובחול‪ ,‬כשמגיע ל'מפני הכבוד'‪ ,‬אומר‪' :‬כשהוא שוחק אומר‪ :‬היטב הדק‪,‬‬ ‫הדק היטב'‪ ,"...‬והברייתא מצוטטת עד סופה )"כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו‬ ‫ממנה אשה ליי"(‪ ,‬ולאחריה‪) :‬ה( "אמר רבי אלעזר בן עזריה‪ ,‬הרי אני כבן שבעים‬ ‫שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא‪ .70|"...‬עד כאן‬ ‫ניתוח מרכיבי 'פטום הקטורת' למנהגו‪ ,‬ועתה למסקנות העולות מכך‪ :‬מהוראתו‬ ‫"ובחול‪ ,‬כשמגיע ל'מפני הכבוד'‪ "...‬משמע‪ ,‬שהנוסח שהובא עד כאן )=קטעים‬ ‫א ג( נאמר שלא בימות החול‪ ,‬אלא בשבת‪ ,‬וכנראה פיסקת "כשהוא שוחק אומר‬ ‫היטב הדק” לא נאמרה בשבת‪ ,‬כי היא מדברת במלאכה האסורה ביום זה|‪ .71‬ולפי‬ ‫הקטורת' )עמ' קטו קטז(‪ ,‬ולאחריו פרקי תפילה אחרים שנתייחדו לזמנים מיוחדים‪ :‬פרק‬ ‫'במה מדליקין' )עמ' קיז(‪ ,‬פסוקי 'ויתן לך' )עמ' קיז קיח(‪ ,‬תחנון ונפילת אפים לשני‬ ‫וחמישי )עמ' קיט קכג(‪ ,‬ועתה — תחת הכותרת 'סדר היום' — הוא שב להשלים את‬ ‫החטיבה הנאמרת לאחר תפילת העמידה של שחרית לימות החול‪ :‬מזמור 'למנצח' ו'ובא‬ ‫לציון' )עמ' קכג קכד(‪' ,‬שיר מזמור לאסף' ומזמורים שנוספו בחנוכה ובתשעה באב‬ ‫)עמ' קכד קכה(‪ ,‬קדיש 'דעתיד לחדשא עלמא'‪' ,‬עלינו לשבח' מורחב‪ ,‬ציון ל'על כן‬ ‫נקוה' ו'אדון עולם'‪ ,‬ו'פסוקי דוכן' )עמ' קכו קכז(‪ ,‬תחנון פיוטי לעשרת ימי תשובה‬ ‫ותחינות נוספות )עמ' קכז קלא(‪ ,‬שבעים פסוקים )עמ' קלב קלג(‪ ,‬וכמה פיוטים‬ ‫למועדים ולברית מילה )עמ' קלג קלח(‪ ,‬ובכך מסתיים סידור התפילה‪.‬‬ ‫ואין לטעון‪ ,‬שהעמדת 'אין כאלהינו' ו'פטום הקטורת' בחטיבה המחזיקה פרקי תפילה‬ ‫שנועדו לזמנים הבאים לפרקים — כמו‪ :‬הושענות לחג הסוכות‪ ,‬פרק 'במה מדליקין'‬ ‫לשבת ופסוקי 'ויתן לך' — מוכיחה שאף 'אין כאלהינו' ו'פטום הקטורת נאמרו רק‬ ‫לפרקים‪ ,‬או‪ ,‬לכל היותר‪ ,‬בשבתות בלבד‪ ,‬שכן חטיבה זו מחזיקה גם פרקי תפילה‬ ‫שנאמרו בכל יום מימות השבוע‪ ,‬כמו 'נפילת אפים'‪' ,‬למנצח' ו'ובא לציון' ופרקי‬ ‫התפילה שלאחריו‪.‬‬ ‫‪ 69‬מִספור הקטעים הוא‪ ,‬כמובן‪ ,‬ממני‪.‬‬ ‫‪ 70‬עץ חיים‪ ,‬א‪ ,‬סדר התפלות והברכות לכל השנה‪ ,‬עמ' קטו קטז‪ .‬המובאה 'אמר רבי אלעזר‬ ‫בן עזריה‪ ,'...‬שמקורה ממשנת ברכות‪ ,‬א ט‪ ,‬נקטעה בסופה במילים 'בן זומא'‪ ,‬אך כנראה‬ ‫גם למנהגו המשיכו לומר גם הדעה החולקת על בן זומא )"וחכמים אומרים‪' :‬ימי חייך'‪,‬‬ ‫העולם הזה‪ ,"...‬עד סופה של המשנה(; עי' להלן‪ ,‬הערה ‪ .197‬השם 'אלעזר' בס"ק ג‪,‬ה‪,‬‬ ‫הובא במקור עם יו"ד )'אליעזר'(‪ ,‬שלא ככתיב במקורות חז"ל‪ ,‬ותיקנתי את הלשון‪.‬‬ ‫‪ 71‬אינני מכיר חבר לטעם מעניין זה‪ ,‬אך השווה מנהג קהילת טרוייש וחברותיה שלא לומר‬ ‫'פטום הקטורת' בשעה שאסור לבצע את המלאכות הכרוכות בפיטום הקטורת‪ ,‬כמו‬ ‫תפילת ערבית של שבת ויום טוב )ראה לעיל‪ ,‬ליד הערות ‪ .(10 12‬בנוסף לכך‪ ,‬היו גם‬ ‫שהקפידו להימנע מאמירת 'פטום הקטורת' שלא מן הכתב‪ ,‬מחשש שמא ידלג על אחד‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' ב תפילת ערבית ובתפילות נוספות‬ ‫‪61‬‬ ‫שהנוהגים בצרפת לומר 'פטום הקטורת' גם בסופה של תפילת ערבית לחול וגם‬ ‫בסופה של תפילת מוסף לשבת )=מנהג צרפת ג(‪ ,‬שינו בכל מועד את המאמר‬ ‫שנספח לסופו‪ ,‬שבתפילת מוסף לשבת נחתם 'פטום הקטורת' במאמר "אמר ר'‬ ‫אלעזר אמר ר' חנינא‪ ,‬תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם‪ ,"...‬ובתפילת ערבית‬ ‫לחול הוא נחתם במאמר אחר‪ ,‬במשנת ברכות‪ ,‬א ט‪" :‬אמר רבי אלעזר בן עזריה‪,‬‬ ‫הרי אני כבן שבעים שנה‪ ,72|"...‬וכפי שנראה להלן בסמוך|‪ .73‬נמצאת אומר‪,‬‬ ‫שההוראה "ובחול‪ ,‬כשמגיע ל'מפני הכבוד'‪ ,"...‬מתייחסת לאמירת 'פטום‬ ‫הקטורת' בסיומה של תפילת ערבית לחול‪ .‬היינו‪ ,‬קטעים א ג נאמרו בסוף תפילת‬ ‫מוסף לשבת‪ ,‬ואילו בסופה של תפילת ערבית לחול נאמרו הקטעים א‪,‬ב‪,‬ד‪,‬ה‪.‬‬ ‫לשון אחרת‪ :‬בערבית לחול נאמר 'פטום הקטורת' בנוסח רחב‪ ,‬ובמוסף לשבת‬ ‫בנוסח קצר‪ ,‬כשלאחריו נוסף 'השיר שהלוים היו אומרים'‪ ,‬וכל נוסח נחתם‬ ‫במובאה חז"לית אחרת‪.‬‬ ‫המנהג המתואר בספר 'עץ חיים'‪ ,‬הקובע נוסח 'פטום הקטורת' ארוך לתפילת‬ ‫ערבית לחול עם חתימת משנת ברכות‪ ,‬ונוסח 'פטום הקטורת' קצר לתפילת מוסף‬ ‫לשבת‪ ,‬בתוספת 'השיר שהיו הלוים אומרים' ובחתימת המאמר התלמודי 'אמר ר'‬ ‫אלעזר אמר ר' חנינא'‪ ,‬מוכר וידוע‪ ,‬לכל פרטיו‪ ,‬מחיבור הלכתי חשוב ומפורסם‬ ‫חייב מיתה"‪ .‬וכל‬ ‫הסממנים ויתחייב מיתה‪ ,‬מפני ש"אם חיסר אחת מכל סממניה‬ ‫הקפדות אלו נובעות מהתפיסה‪ ,‬שהאמירה נחשבת כמעשה‪.‬‬ ‫את ההקפדה שלא לומר 'פטום הקטורת' שלא מן הכתב מונה מהרש"ל בין מנהגי סבו‪,‬‬ ‫ר' יצחק קלויבר‪..." :‬ו'פטום הקטורת' לא אמר בחוץ ]=בעל פה[ כי אם מתוך הספר‪,‬‬ ‫דשמא ידלג תיבה אחת‪ ,‬ושם אנו אומרים‪' :‬אם חיסר אחת מכל סממניה‪ ,‬חייב מיתה'‪,‬‬ ‫והתפילה היא במקום הקרבן והקטורת‪ ,‬על דרך 'תכון תפילתי קטורת לפניך' )תהלים‬ ‫קמא ב(" )שאלות ותשובות ]‪ [...‬מהר"ר שלמה לוריא‪ ,‬סימן סד‪ ,‬בתחילתו‪ ,‬לובלין שלד‬ ‫שלה‪ ,‬עמ' ‪ .244‬ספרור העמודים על פי הספרור הדיגיטלי של הספר במאגר 'אוצר‬ ‫החכמה'‪ ,‬שבמהדורה הנדפסת לא מוספרו העמודים‪ .‬הנוסף במוסגר ממני‪ ,‬וגם תיקנתי‬ ‫את לשון הפסוק שבסוף המובאה‪ ,‬שנשתבש במקורו(‪ .‬על הנהגה זו סמך ר' משה‬ ‫איסרליש‪ ,‬הרמ"א‪ ,‬את ידיו )ראה‪ :‬דרכי משה‪ ,‬או"ח‪ ,‬סי' קלג ס"ק ב; שו"ע‪ ,‬או"ח‪ ,‬סי'‬ ‫קלב סעיף ב‪ ,‬בהגהה(‪ ,‬והיא היתה מקובלת באשכנז ואגפיה עוד בדורות שקדמו לסבו‬ ‫של מהרש"ל‪ ,‬ראה על כך‪ :‬רפלד‪ ,‬ר' יצחק קלויבר‪ ,‬עמ' קפז קפח‪ .‬ויש להוסיף הרבה‬ ‫על מובאותיו‪ .‬למשל‪ ,‬בסידור צרפתי מסוף המאה הארבע עשרה‪ ,‬בחתימת תפילת מוסף‬ ‫לשבת‪ ,‬כותב הסופר לצד הבאת 'פטום הקטורת'‪" :‬יש מונעים לומר 'פיטום'‪ ,‬לפי‬ ‫דהזכרתו במקום הקטרתו‪ ,‬דאם חסר אחת‪ ,‬חייב מיתה‪ .‬ואין מנהג כן" )כת"י וטיקן‪,‬‬ ‫הספרייה האפוסטלית ‪] ebr. 324‬מתכ"י‪ ,[F8635 :‬דף ‪32‬ג ד‪ ,‬בשוליים למטה‪ .‬וכך גם‬ ‫בסידור אשכנזי‪ ,‬מהמאה הארבע עשרה או החמש עשרה‪ ,‬כת"י וינה‪ ,‬הספרייה הלאומית‬ ‫האוסטרית ‪] hebr. 12a‬מתכ"י‪ ,[F10150 :‬דף ‪363‬א‪ ,‬בחלון(‪.‬‬ ‫‪ 72‬למקבילות המשנה‪ ,‬ראה להלן‪ ,‬הערה ‪.197‬‬ ‫‪ 73‬ראה להלן‪ ,‬ליד הערות ‪ 74 75‬ובהן‪.‬‬ ‫‪62‬‬ ‫הרב יעקב ישראל סטל‬ ‫יותר — 'מחזור ויטרי' לר' שמחה מויטרי|‪ — 74‬ומכמעט כל עשרת סידורי צרפת‪,‬‬ ‫התומכים במנהג אמירת 'פטום הקטורת' בערבית לחול ובמוסף לשבת|‪ .75‬ועתה‬ ‫‪ 74‬ראה מחזור ויטרי‪ ,‬א‪ ,‬סדר מנחה וערבית‪ ,‬סי' ב‪ ,‬עמ' קנד קנה‪ ,‬שבסופה של תפילת‬ ‫ערבית לחול "הולך החזן ויושב במקומו‪ ,‬ואומרים כולם‪' :‬פיטום הקטורת'‪ ."...‬כאן הוא‬ ‫מעתיק את הנוסח הארוך של 'פטום הקטורת' הנחתם ב"אמר רבי אלעזר בן עזריה‪ :‬הרי‬ ‫אני כבן שבעים שנה‪ ."...‬אך בסופה של תפילת מוסף לשבת‪ ,‬הובא 'פטום הקטורת'‬ ‫בנוסח הקצר בתוספת 'השיר שהלוים היו אומרים בבית המקדש'(‪ ,‬ובחתימת המאמר‬ ‫התלמודי‪" :‬אמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא‪ ,‬תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם" )מחזור‬ ‫ויטרי‪ ,‬א‪ ,‬סדר שבת‪ ,‬סי' ט‪ ,‬עמ' רצא רצב(‪ .‬עוד בנוגע לזמני אמירת 'פטום הקטורת'‬ ‫לדעת 'מחזור ויטרי'‪ ,‬ראה לעיל‪ ,‬ליד הערות ‪.30 37‬‬ ‫‪ 75‬כל עשרת סידורים אלו‪ ,‬ללא יוצא מן הכלל‪ ,‬קבעו את 'פטום הקטורת' בשני מקומות‪:‬‬ ‫בסוף תפילת ערבית לחול ובסוף תפילת מוסף לשבת )ראה לעיל‪ ,‬ליד הערות ‪,(57 63‬‬ ‫ומרביתם המכרעת גם הסכימו לשאר פרטי המנהג המתואר ב'מחזור ויטרי' ו'עץ חיים'‪:‬‬ ‫ששה מהם )אוקספורד ‪ ;759‬ניו יורק ‪ ;4460‬קמברידג’ ‪ ;561‬אוקספורד ‪ ,336‬אוקספורד‬ ‫‪ ;41‬טורינו ‪ (1‬הביאו בתפילת ערבית לחול את נוסח 'פטום הקטורת' הארוך בחתימת‬ ‫משנת ברכות‪ ,‬ובתפילת מוסף לשבת הביאו את הנוסח הקצר עם 'השיר שהיו הלוים‬ ‫אומרים' ובחתימת המאמר התלמודי‪ ,‬ומנהגם זהה בדיוק למתואר ב'מחזור ויטרי' וב'עץ‬ ‫חיים'‪ .‬ובנוגע לארבעת הסידורים הנותרים הסידור השביעי )מונטיפיורי ‪ ,(204‬הזהה‬ ‫כמעט בכל לחמשת הנזכרים‪ ,‬אינו מביא את משנת ברכות ב'פטום הקטורת' לערבית‬ ‫לחול‪ ,‬ואף לא את המאמר התלמודי; ואילו עמדת הסידורים השמיני והתשיעי )מכון‬ ‫שוקן ‪ 19523‬ווטיקן ‪ (324‬לא נתבררה‪ ,‬שכן בתפילת ערבית לחול לא הביאו את נוסח‬ ‫'פטום הקטורת' אלא רק הפניה למובא בתפילת מוסף לשבת )ראה לעיל‪ ,‬הערות ‪,61‬‬ ‫‪ ,(62‬ושם הועתק 'פטום הקטורת' בנוסחו הקצר‪ ,‬עם 'השיר שהלוים היו אומרים'‬ ‫ובחתימת 'אמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא‪ ,‬תלמידי חכמים‪ ,'...‬ומשמע לכאורה‪ ,‬שלמנהג‬ ‫סידורים אלו נאמר הנוסח הקצר גם בתפילת ערבית לחול‪ ,‬שאילולא כן לא היו‬ ‫המעתיקים סומכים על הנוסח הלא שלם שהובא במוסף לשבת‪ ,‬והדבר ברור יותר בנוגע‬ ‫לכת"י וטיקן ‪ ,324‬הכותב בסיום ערבית לחול‪ ,‬שיש לומר אחרי 'פטום הקטורת' את‬ ‫'אמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא'! אמנם הנחה זו עדיין זקוקה עיון נוסף‪ ,‬שכן לא מצאנו‬ ‫כל עדות ודאית למנהג אמירת הנוסח הקצר גם בערבית לחול וגם במוסף לשבת‪ ,‬ולפיכך‬ ‫יהיה עלינו לדחוק שהמעתיקים לא דקדקו בהפנייתם‪ .‬בהערה זו צויינו סיגנטורות‬ ‫כתבי היד בקצרה‪ ,‬וגם לא נכתבו הפניות מפורטות לדפי כתבי היד‪ ,‬שסמכתי על‬ ‫הרישום המפורט דלעיל‪ ,‬ליד הערות ‪ 57 63‬ובהן‪.‬‬ ‫על מקורות מנהג זה עמד‪ ,‬בקיצור מופלג‪ ,‬יונה פרנקל‪ ,‬כפי שכתב בשמו עזרא פליישר‪:‬‬ ‫פרופ' יונה פרנקל העיר לי בטובו‪ ,‬שהמשנה ]בברכות‪ ,‬א ט[‪ ...‬שימשה חיתום‬ ‫לתפילת מעריב של כל יום במנהג צרפת הצפונית‪ ,‬והיא מועתקת במקום הראוי‬ ‫בכל חמשת כתבי היד של 'מחזור ויטרי'‪ ...‬וכן בעוד שמונה כתבי יד צרפתיים‬ ‫אחרים‪ .‬חטיבת הסיום מתחילה ב'מחזור ויטרי' ב'פטום הקטורת'‪ ,‬וממשיכה‬ ‫במשנת רבי אלעזר בן עזריה‪ ,‬ובכך היא נחתמת )פליישר‪ ,‬קריאת שמע של‬ ‫ערבית‪ ,‬עמ' ‪ 286‬הערה ‪ .47‬המוסגר נוסף ממני(‪.‬‬ ‫יונה פרנקל מעולם לא התכוון לומר‪ ,‬שהמנהג לחתום את תפילת ערבית לחול במשנת‬ ‫רבי אלעזר בן עזריה היה המנהג הצרפתי היחיד‪ ,‬שהוא — שעמל שנים רבות על ההדרת‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' ב תפילת ערבית ובתפילות נוספות‬ ‫‪63‬‬ ‫יש למנות בין תומכי המנהג האחרון סידור צרפתי נוסף‪ ,‬קדום למדי )מהמאה‬ ‫השלוש עשרה(‪) :‬כח( כת"י פריס‪ ,‬הספרייה הלאומית ‪) heb. 633‬מתכ"י‪:‬‬ ‫‪ .76|(F31299‬סדרן של חטיבות סידור זה מבולבל למדי|‪ .77‬את תפילת ערבית לחול‬ ‫לא הצלחתי לאתר בו‪ ,‬ואילו בסופה של תפילת מוסף לשבת )דף ‪137‬א( לא מופיע‬ ‫'פטום הקטורת'‪ ,‬אך מאידך הועתק בו 'פטום הקטורת' בשני מקומות‪ ,‬ולא‬ ‫בסמיכות לתפילת קבע כלשהי אלא במדורים מיוחדים המחזיקים פרקי תפילה‬ ‫מגוונים ביותר‪ .‬במקום הראשון הובא 'פטום הקטורת' בנוסחו הקצר עם משנת‬ ‫'השיר שהלוים היו אומרים בבית המקדש'‪ ,‬ולאחריהם המאמר‪" :‬אמר ר' אלעזר‬ ‫אמר ר' חנינא‪ ,‬תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם‪) "...‬דפים ‪133‬א ‪135‬ב(|‪,78‬‬ ‫ובמקום השני הובא 'פטום הקטורת' בנוסחו הארוך )בלא משנת 'השיר שהלוים‬ ‫היו אומרים'( ולאחריו משנת ברכות‪" :‬אמר רבי אלעזר בן עזריה‪) "...‬דפים ‪151‬ב‬ ‫‪154‬א(‪ .‬אין זאת אלא‪ ,‬שההבאה הראשונה נועדה להיאמר בסופה של תפילת‬ ‫מוסף לשבת‪ ,‬וזו השנייה בסופה של תפילת ערבית לחול!|‪79‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪77‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪79‬‬ ‫הסידור כמנהג צרפת ואשכנז — ידע היטב שאין הדבר כן‪ ,‬ובאמת המנהג אינו מקובל‬ ‫על מרבית המקורות הצרפתיים‪ ,‬אלא שהוא מסר דבריו בקיצור מופלג‪ ,‬ומפני כך גם לא‬ ‫פירט את אותם "שמונה כתבי יד צרפתיים אחרים"‪ ,‬שהכוונה‪ ,‬כנראה‪ ,‬לסידורים‬ ‫צרפתיים כתבי יד‪ ,‬כי אז נמצאנו מרוויחים סידור צרפתי נוסף המתעד את המנהג‪,‬‬ ‫שיתווסף לשבעת הסידורים )כולל כת"י פריס ‪ ,633‬הנידון להלן בסמוך( שמצאתי אנוכי‪.‬‬ ‫המִספור ממשיך את מִספור סידורי צרפת שבפרק הקודם‪.‬‬ ‫לתיאור מפורט של כתב היד‪ ,‬ראה‪C. Sirat, 'Un rituel Juif de France: le manuscrit :‬‬ ‫‪ .hébreu 633 de la bibliothèque nationale de Paris', REJ, 119 (1961), pp. 7-39‬ובנוגע‬ ‫לשתי הופעות 'פטום הקטורת'‪ ,‬הנידונות מיד‪ ,‬ראה שם‪ ,‬עמ' ‪.19 ,17‬‬ ‫למרות העובדה שההעתקה זו של 'פטום הקטורת' מופיעה מיד אחרי פסוקי 'ויתן לך'‬ ‫)דפים ‪130‬א ‪132‬ב(‪ ,‬לא נראה שיש לכך שייכות למנהג הפרובנסאלי‪ ,‬שנעמוד עליו‬ ‫להלן פרק ז‪ ,‬לפיו 'פטום הקטורת' נאמר רק פעם אחת בשבוע‪ ,‬במוצאי שבת אחרי פסוקי‬ ‫'ויתן לך'‪ .‬שלילת הזיקה למנהג פרובאנס היא מחמת כמה טעמים‪ :‬ראשית‪ ,‬הסידור‬ ‫שלפנינו הוא צרפתי במובהק‪ ,‬והמנהג הפרובנסאלי לא היה מוכר בצרפת בשום אופן‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬אם נסכים שהופעת חטיבת 'פטום הקטורת' זו בסידורנו נועדה למוצאי שבת‪,‬‬ ‫נמצא שלמנהגם נאמרה באותה עת גם משנת 'השיר שהלוים היו אומרים בבית המקדש'‪,‬‬ ‫וזו לא שמענו! שלישית‪ ,‬וזה העיקר‪ ,‬גם 'ויתן לך' וגם העתקת 'פטום הקטורת' זו‬ ‫מופיעים בתוך חטיבה רחבה של פרקי תפילה שונים ומגוונים‪ ,‬בלא כל שיטה וסדר‬ ‫)ראה המתואר אצל סירט‪ ,‬כת"י עברי ‪] 633‬לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,[77‬עמ' ‪ 15‬ואילך(‪ ,‬ולפיכך אין‬ ‫ספק שאך יד המקרה הביאה את 'פטום הקטורת' מיד אחרי פסוקי 'ויתן לך'‪.‬‬ ‫משנת 'אמר רבי אלעזר בן עזריה' מופיעה — בהֶקשרים הנוגעים לנו — גם באיזורים‬ ‫גיאוגרפיים אחרים‪ ,‬שלא נידונו במאמר מפני שאין לנו מהם מקורות הלכתיים בעניין‬ ‫)עי' לעיל‪ ,‬בפתיחת המאמר(‪ .‬אך עדיין התרתי לעצמי להעיר בקצרה אודותם כאן‪,‬‬ ‫ולהביא את עדותם של שני סידורים‪ ,‬אחד מכל איזור‪:‬‬ ‫אמירת 'פטום הקטורת' בנוסח הארוך ולאחריו משנת 'אמר רבי אלעזר בן עזריה'‪,‬‬ ‫מופיעה בסדר ברכת המזון עם זמירות לסעודות השבתות והמועדים ותפילות אחרות‪,‬‬ ‫‪64‬‬ ‫הרב יעקב ישראל סטל‬ ‫זיקת שני נוסחי 'פטום הקטורת' לשתי התפילות הנזכרות הארוך לתפילת‬ ‫ערבית של חול והקצר לתפילת מוסף של שבת‪ ,‬עולה גם מצורות מנהג אחרות‬ ‫הקובעות זמנים אחרים לאמירת 'פטום הקטורת'‪ .‬למנהג צרפת ב|‪ 80‬נאמר 'פטום‬ ‫הקטורת' בסופה של תפילת מוסף לשבת בלבד‪ ,‬ומנהג זה נותן שם את הנוסח‬ ‫הקצר בדווקא|‪ ,81‬ומאידך‪ ,‬מנהג פרובאנס לומר 'פטום הקטורת' בסיומה של‬ ‫תפילת ערבית למוצאי שבת בלבד‪ ,‬העמיד שם את הנוסח הארוך|‪ .82‬נמצא אפוא‪,‬‬ ‫כת"י פרמה‪ ,‬ספריית הפלטינה ‪) Parm. 1912‬מתכ"י‪ ,(F13069 :‬בכתיבה אשכנזית מהמאה‬ ‫החמש עשרה‪ ,‬דפים ‪76‬ב ‪78‬א‪ .‬מסדרן של החטיבות שם אפשר‪ ,‬ש'פטום הקטורת'‬ ‫ומשנת 'אמר רבי אלעזר בן עזריה' נאמרו במוצאי שבת‪ ,‬כי הם הועתקו מיד אחרי‬ ‫מזמורים קמב )'לדוד‪ ,‬ברוך יי צורי'(‪ ,‬סז )'למנצח בנגינות מזמור שיר'( — דפים ‪75‬א‬ ‫‪76‬ב — שנהוג לאומרם במוצאי שבת‪ .‬אך מאידך‪ ,‬כל אופי החטיבה המחזיקה את‬ ‫העניינים הנזכרים מאופיינת בהבאת קטעי תפילה שונים ובלתי שייכים בכפיפה אחת‪,‬‬ ‫ומסופקני אם בכלל ניתן להסיק דבר מה מהצבת 'פטום הקטורת' ומשנת ברכות אחרי‬ ‫המזמורים הנאמרים במוצאי שבת‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬איני יודע עד כמה חיבור ליטורגי זה‬ ‫משקף באמת את המנהג האשכנזי‪.‬‬ ‫ולאיזור אחר‪ :‬בסידור תפילה כמנהג הרומניוטים )מנהג רומניא(‪ ,‬כת"י ירושלים‪,‬‬ ‫הספרייה הלאומית ‪ ,Heb. 8°3318‬מהמאה החמש עשרה‪ ,‬בסופה של תפילת ערבית לחול‬ ‫)דפים ‪92‬א ‪93‬א(‪ ,‬מופיעה הבקשה "ברוך אלהינו ואלהי אבותינו אשר בראנו לכבודו‪,‬‬ ‫והבדילנו מן התועים‪) "...‬בקשה המוּכרת משאר המנהגים מסופה של תפילת שחרית‬ ‫בלבד!(‪ ,‬ולאחריה משנת 'אמר רבי אלעזר בן עזריה'‪ ,‬וכל זאת בלא כל קשר ל'פטום‬ ‫הקטורת'‪ ,‬שאינה נזכרת כלל בסידור כולו!‬ ‫ראוי גם להזכיר‪ ,‬שלמנהג הרבה מסידורי איטליה )מנהג רומא(‪ ,‬נאמרה משנת 'רבי‬ ‫אלעזר בן עזריה' בתפילת שחרית‪ ,‬בכלל פרקי הלימוד שנאמרו אחרי ברכת התורה‪,‬‬ ‫ושם נאמרה המשנה עם פתיחתה‪" :‬מזכירין יציאת מצרים בלילות"‪ ,‬בשונה מכל‬ ‫המקורות האחרים )פרט לכמה מקורות מזרחיים יחידאיים‪ ,‬עי' להלן‪ ,‬ליד הערה ‪;(197‬‬ ‫ראה‪ :‬גרטנר‪ ,‬עיוני תפילה‪ ,‬עמ' ‪) 62 61‬חלק מקטעי האמירות והבקשות שבמנהג‬ ‫איטליה מופיע גם באחד מקטעי הגניזה‪ ,‬ראה‪ :‬כת"י קמברידג'‪ ,‬ספריית האוניברסיטה‬ ‫‪ ,Or.1080 1.48‬דף ‪3‬ב(‪ .‬וכאן הבן עומד ותמה‪ ,‬מה טעם לומר את משנת 'מזכירין יציאת‬ ‫מצרים בלילות' קודם תפילת שחרית?!‬ ‫‪ 80‬כאן ולהלן‪ ,‬הכינויים הם על פי הסיכום דלעיל‪ ,‬סוף פרק ד‪.‬‬ ‫‪ 81‬כן למרבית מייצגי מנהג זה ארבעה עשר מתוך ששה עשר הסידורים המתעדים את‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' בתפילת מוסף לשבת בלבד )עי' לעיל‪ ,‬ליד הערה ‪54‬‬ ‫ואילך(‪ ,‬ורק שני סידורים יחידאיים )המבורג ‪ ,38‬ומוסקבה ‪ (728‬הביאו בתפילת מוסף‬ ‫לשבת את הנוסח הארוך‪.‬‬ ‫‪ 82‬על המנהג הפרובנסאלי‪ ,‬ראה להלן‪ ,‬פרק ז‪ .‬הנוסח הארוך מתועד בכל סידורי מנהג‬ ‫פרובאנס — אחד עשר במספר — שבדקתי )עי' להלן‪ ,‬ליד הערה ‪ 130‬ואילך(‪ ,‬וגם בחלק‬ ‫מסידורי קטלוניה וספרד‪ ,‬שנמשכו אחר מנהג פרובאנס בנוגע לזמן אמירת 'פטום‬ ‫הקטורת'; ראה להלן‪ ,‬הערה ‪.137‬‬ ‫כאן המקום להדגיש‪ ,‬שלא זו בלבד שסידורי פרובאנס הקפידו להביא את הנוסח הארוך‬ ‫של 'פטום הקטורת' אלא שלמנהגם הם הוסיפו בסופו )או‪ ,‬לחלק מהסידורים‪ ,‬סמוך‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' ב תפילת ערבית ובתפילות נוספות‬ ‫‪65‬‬ ‫שכל אחת משתי צורות מנהג אלו תומכת באחת מצלעות מנהג צרפת ג )=המנהג‬ ‫הצרפתי של 'מחזור ויטרי' וסייעתו(‪ :‬מנהג צרפת ב מאשר את שייכות הנוסח‬ ‫לסופו( קטע חדש‪ ,‬שמקורו — בשינויי לשון — בתלמוד ירושלמי‪ ,‬יומא‪ ,‬ד ה )דף מא‬ ‫ע"ד‪ ,‬בדפוס ויניציאה(‪:‬‬ ‫תנא‪ :‬הקטיר כזית בחוץ‪ ,‬חייב; פחות מכזית בפנים‪ ,‬פטור‪ .‬ר' ירמיה משום ר'‬ ‫זירא אמר‪ :‬אף נפטרו הצבור ידי חובתן‪ .‬ר' יוסף בר אבין ור' יוסי בר' זבידא‬ ‫אמרו‪ :‬מדקתני רישא 'הקטיר כזית בחוץ' וסיפא 'פחות מכזית בפנים פטור'‪,‬‬ ‫מכלל‪ ,‬דלא נפטרו הצבור ידי חובתן )סידור כמנהג פרובאנס‪ ,‬כת"י לונדון‪,‬‬ ‫הספרייה הבריטית ‪] Add. 18690‬מתכ"י‪ ,[F5060 :‬דף ‪118‬ב(‪.‬‬ ‫תוספת זו מופיעה גם בכמה סידורי קטלוניה וספרד‪ ,‬שאימצו‪ ,‬כאמור‪ ,‬את מנהג פרובאנס‬ ‫בזמן אמירת 'פטום הקטורת' )עי' להלן‪ ,‬הערה ‪ ,(137‬והיא גם ידועה לר' אהרן הכהן‬ ‫מנרבונה‪ ,‬בעל 'ארחות חיים'‪ ,‬המסכם את המנהגים השונים בדבר זמני אמירת 'פטום‬ ‫הקטורת' )סיכום המבוסס על דברי ר' יהודה ב"ר יקר; עי' להלן‪ ,‬ליד הערות ‪,(165 166‬‬ ‫ולאחר מכן רושם את המקורות החז"ליים מהם נלקטה חטיבת 'פטום הקטורת'‪ ,‬למנהגו‪:‬‬ ‫וסדר 'פטום הקטרת'‪ ,‬בגמרא דכריתות‪ ,‬בפרק ראשון‪ ,‬בפיזור‪ ,‬אך הלשון‬ ‫משתנה מעט‪ ,‬ואין שם 'פטמה לחצאין'‪ ,‬ולא משנת בר קפרא‪ ,‬ולא בריתא‬ ‫'להקטיר כזית בחוץ'‪ ,‬ובירושלמי דזרעים‪ ,‬במסכת ערלה‪ ,‬איתנהו‪] .‬כך כתב‬ ‫הבעל 'התמיד' ז"ל‪ ,‬ואני מצאתי אותו בירושלמי דיומא‪ ,‬בשלהי פרק 'טרף‬ ‫בקלפי'‪ ,‬אך הלשון משתנה מעט[ )ארחות חיים‪ ,‬א‪ ,‬סדר תפלת מוצאי שבת‪ ,‬סי'‬ ‫י‪ ,‬דף סז ע"א‪ .‬המוסגר נוסף על פי ארחות חיים כת"י ניו יורק‪ ,‬בית המדרש‬ ‫לרבנים ‪] Rab. 666‬מתכ"י‪ ,[F39338 :‬דף ‪143‬א‪ ,‬המייצג את המהדורה הסופית‬ ‫של החיבור‪ ,‬ואינו בכתבי יד אחרים‪ ,‬אפילו לא בכת"י ירושלים‪ ,‬הספרייה‬ ‫הלאומית ‪ ,Heb. 4º 12‬המשקף את המהדורה הכמעט סופית של הספר‪ ,‬ראה‬ ‫שם‪ ,‬דף ‪95‬א‪ .‬על מהדורות הספר ומייצגיו בכתבי היד‪ ,‬ראה הנסמן להלן‪ ,‬הערה‬ ‫‪.(165‬‬ ‫גם בעל הפירוש ל'פיטום הקטורת' שהביא ר' אהרן הכהן מנרבונה מיד לאחר מכן‬ ‫)ארחות חיים‪ ,‬א‪ ,‬סדר תפלת מוצאי שבת‪ ,‬סי' יא‪ ,‬דף סז ע"א ע"ד(‪ ,‬אחז במנהג‬ ‫הפרובנסאלי להוסיף את הפיסקה הנזכרת בסוף 'פטום הקטורת'‪ ,‬שכן גם פיסקה זו‬ ‫נתפרשה בפירושו )שם‪ ,‬דף סז ע"ג ע"ד(‪ .‬פירוש זה הובא ב'ארחות חיים' כשהוא מיוחס‬ ‫לרמב"ם‪" :‬פירוש פטום הקטורת אל הרמב"ם ז"ל" )שם‪ ,‬סי' יא‪ ,‬דף סז ע"א(‪ ,‬אבל מכך‬ ‫שבפירוש הובאה התוספת הפרובנסאלית מוכרח שהפרשן הוא בן פרובאנס‪ ,‬שבה בלבד‬ ‫התהלך מנהג זה‪ ,‬ואינו הרמב"ם‪ ,‬הקרוב יותר לנוסח התפילה הספרדי‪ ,‬שאין בו תוספת‬ ‫זו )פרט לעד נוסח יחידאי‪ ,‬המביא את התוספת בסגנון מקוצר; עי' להלן‪ ,‬סוף הערה‬ ‫‪ .(103‬ואכן בכתבי יד אחרים יוחס הפירוש לר' דוד קמחי‪ ,‬הרד”ק‪ ,‬מגדוליה של‬ ‫פרובאנס‪ ,‬והוא גם נדפס על שמו פעמיים משני כתבי יד שונים‪ ,‬ראה‪ :‬ח"מ הרווויץ‪,‬‬ ‫תורתן של ראשונים )בית נכות ההלכות(‪ ,‬ב‪ ,‬פפד"מ תרמב‪ ,‬עמ' ‪ ;63 60‬קבץ דברים‬ ‫נחמדים‪ :‬נעתקים מתוך כתבי יד עתיקים‪ ,‬הוסיאטין תרסב‪ ,‬עמ' א ו‪ .‬וכבר העירו על‬ ‫זהות פירוש הרד"ק ל'פטום הקטורת' לפירוש הנדפס ב'ארחות חיים'‪ ,‬ראה‪F.A. :‬‬ ‫‪Talmage, David Kimhi: The Man and the Commentaries, Cambridge 1975, pp. 192‬‬‫‪ ;193‬הרב מ"מ כשר‪ ,‬שרי האלף‪ ,‬מהדורה חדשה ומתוקנת‪ ,‬ירושלים תשדמ‪ ,‬עמ' תרסב‪.‬‬ ‫תודתי לפרופ' שמחה עמנואל שהפנני לכל הספרות הנוגעת לפירוש רד"ק הנזכר‪.‬‬ ‫‪66‬‬ ‫הרב יעקב ישראל סטל‬ ‫הקצר לתפילת מוסף של שבת‪ ,‬ומנהג פרובאנס מאשש את זיקת הנוסח הארוך‬ ‫לתפילת ערבית של חול‪ ,‬שכן בסופו של דבר‪ ,‬תפילת ערבית למוצאי שבת )בה‬ ‫בלבד נאמר 'פטום הקטורת' למנהג הפרובנסאלי( היא במהותה תפילת ערבית‬ ‫לימות החול‪.‬‬ ‫מאמר החיתום במנהג צרפת ג מציף כמה שאלות‪ .‬הבחירה לקבוע את משנת‬ ‫'אמר רבי אלעזר בן עזריה' בסיומו של 'פטום הקטורת' הנאמר בסופו של תפילת‬ ‫ערבית‪ ,‬ולא בזה הנאמר בסופה של תפילת מוסף לשבת‪ ,‬מובנת ביותר‪ ,‬שכן‬ ‫המאמר מדבר בחובת הזכרת יציאת מצרים בלילות‪ ,‬ונאה הוא להיקבע בתפילת‬ ‫הלילה ולא בתפילת מוסף הנאמרת ביום‪ .‬אך יש להבין‪ ,‬מדוע בכלל הוצרכו‬ ‫להנהיג את אמירתה בסופה של תפילת ערבית? האם מצות הזכרת יציאת מצרים‬ ‫בלילות היתה רפויה בקרב הצבור עד שנזקקו לקבוע את דברי רבי אלעזר בן‬ ‫עזריה כדי להעמידה ולאששה? ואם כן‪ ,‬היה להם‪ ,‬לכאורה‪ ,‬לקבוע את האמירה‬ ‫קודם ההזכרה בפועל‪ ,‬היינו‪ ,‬קודם תפילת ערבית? ועוד‪ ,‬כיצד ארע הדבר‪,‬‬ ‫שאמירת משנת 'אמר רבי אלעזר בן עזריה' נתקבעה דווקא אצל אותם שנהגו‬ ‫לומר 'פטום הקטורת' פעמיים‪ ,‬בסוף תפילת ערבית לחול ובסוף תפילת מוסף‬ ‫לשבת )=מנהג צרפת ג(‪ ,‬ולא גם אצל בעלי מנהג צרפת א‪ ,‬שאמרו 'פטום‬ ‫הקטורת' בכל לילות החול אך לא בסיומה של תפילת מוסף לשבת? הרי בנוגע‬ ‫לאמירת 'פטום הקטורת' בכל לילות החול מנהגם זהה לחלוטין!|‪83‬‬ ‫אין בידי מענה לשאלות אלו|‪ ,84‬ונמשיך בתיאור גופו של מנהג אמירת 'פטום‬ ‫הקטורת' בתפילת ערבית‪.‬‬ ‫ו ‪ .‬ספרד‬ ‫פרובאנס‪ ,‬נתעכב מעט על המנהג‬ ‫לפני שנמשיך לשכנתה של צרפת מדרום‬ ‫בספרד‪.‬‬ ‫לעיל הובאו דברי חכם אשכנזי אנונימי על המנהג ב'אספמיא'‪ ,‬היא ספרד‪:‬‬ ‫"באספמיא אומרים אותו ]=את 'פטום הקטורת'[ ערבית ושחרית"|‪ .85‬ומכאן‬ ‫מסתבר שדברי ר' אברהם ב"ר נתן הירחי )ראב"ן הירחי(‪ ,‬על "מקומות שאומרים‬ ‫‪ 83‬שאלה נוספת הנוגעת למאמר החיתום במנהג צרפת ג‪ ,‬מדוע הושמטה פתיחת המשנה‪:‬‬ ‫"מזכירין יציאת מצרים בלילות"‪ ,‬תעלה להלן‪ ,‬ליד הערה ‪.197‬‬ ‫‪ 84‬אמנם אפשר‪ ,‬שהסיבה שמשנת 'אמר רבי אלעזר בן עזריה' לא נקבעה לפני תפילת‬ ‫ערבית וקודם הזכרת יציאת מצרים‪ ,‬נובעת מהמנהג הצרפתי להתפלל ערבית מבעוד‬ ‫יום ולשוב ולקרוא קריאת שמע אחר צאת הכוכבים )כשיטת כמה מהראשונים; עי' לעיל‪,‬‬ ‫הערה ‪ ,8‬ובמיוחד מאמרו של י' כץ הנסמן שם(‪ ,‬ורק אז קיימו את חובת הזכרת יציאת‬ ‫מצרים בלילות‪ ,‬ונמצא אפוא‪ ,‬שאמירת משנת 'אמר רבי אלעזר בן עזריה' קדמה להזכרה‬ ‫בפועל‪.‬‬ ‫‪ 85‬לעיל‪ ,‬ליד הערה ‪ .2‬וראה גם במובא שם‪ ,‬ליד הערות ‪.6 ,4‬‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' ב תפילת ערבית ובתפילות נוספות‬ ‫‪67‬‬ ‫'פיטום הקטורת' בבוקר ובערב‪ ,‬שכך היתה מצוותו‪ ,‬ומתחיל בפרשת הקטורת"|‪,86‬‬ ‫מתייחסים לספרד‪ ,‬שכן הוא חיבר את ספרו בטולדו שבספרד‪.‬‬ ‫המנהג לומר 'פטום הקטורת' בשחרית ובערבית של כל יום עולה ממקור‬ ‫ספרדי נוסף‪ ,‬מאוחר יותר‪ .‬כן כותב ר' ישראל אלנקאווה )נהרג בשנת ה'קנא‪,‬‬ ‫‪ (1391‬בנוגע לתפילת ערבית של חול‪:‬‬ ‫‪...‬ואומר שליח צבור קדיש עד 'למעלה'‪ ,‬ומתפללין שמונה עשרה‪ .‬ואחר‬ ‫שמסיימין את התפלה‪ ,‬אומר שליח צבור קדיש‪' ,‬תתקבל'‪' ,‬יהא שלמא'‬ ‫וכו'‪ .‬ונהגו לומר 'פיטום הקטורת' בבוקר ובערב‪ ,‬זכר למקדש‪ .‬אבל‬ ‫'השירות שהיו אומרים הלוים בבית המקדש'‪ ,‬לא נהגו לומר אותם כי אם‬ ‫בבוקר‪ ,‬שהקרבנות היו מקריבים אותם בבוקר ובערב‪ ,‬אבל השיר לא היתה‬ ‫מצותו אלא בבוקר|‪.87‬‬ ‫המנהג הספרדי גם מבצבץ מ'ספר הזוהר'‪ ,‬שנתגלה בסוף המאה השלוש עשרה|‪,88‬‬ ‫וכמאה וחמשים שנה לאחר מכן מעיד ר' אברהם סבע‪ ,‬ממגורשי ספרד‪" :‬אנו‬ ‫אומרים הקטורת בכל יום‪ ,‬בבקר ובערב‪ ,‬אחר כל התפלה"|‪ .89‬אבל דברי מגורש‬ ‫‪86‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪88‬‬ ‫‪89‬‬ ‫ספר המנהיג‪ ,‬הלכות תפילה‪ ,‬עמ' קכ‪ .‬מנהג אמירת 'פטום הקטורת' בבוקר ובערב בכל‬ ‫יום‪ ,‬נזכר‪ ,‬כאמור‪ ,‬גם בסידורו של רב עמרם גאון )עי' לעיל‪ ,‬ליד הערות ‪ 42 ,40‬ובהן(‪,‬‬ ‫אלא שכנראה אין מדובר בעדות אוטנטית המתעדת את המנהג הבבלי‪ ,‬העומד ביסוד‬ ‫ההלכה הספרדית‪.‬‬ ‫מנורת המאור לר' ישראל אלנקאווה‪ ,‬ב‪ ,‬פרק התפילה‪ ,‬הלכות תפילה‪ ,‬מהדורת ה"ג‬ ‫ענעלאו‪ ,‬ניו יורק תרפט‪ ,‬עמ' ‪.177‬‬ ‫לא נראה שדברי ר' ישראל אלנקאווה הם רק העתקה מסידורו של רב עמרם גאון וממילא‬ ‫אינם מייצגים את המנהג המעשי של ספרד‪ ,‬כפי שנהג ר' יעקב 'בעל הטורים' )עי' להלן‪,‬‬ ‫הערה ‪ ,(93‬שכן ר' יעקב 'בעל הטורים' מודיע במפורש שהוא מעתיק את דבריו מסידורו‬ ‫של רב עמרם גאון‪ ,‬וגם לשונו זהה לנאמר בסידור‪ ,‬ואילו דברי ר' ישראל אלנקאווה‬ ‫נאמרו בסתם וגם שונים משמעותית מלשון הסידור‪.‬‬ ‫ראה ספר זוהר‪ ,‬ח"ב‪ ,‬דף ריט ע"א‪" :‬האי מאן דדינא רדיף אבתריה‪ ,‬אצטריך להאי קטורת‬ ‫ולאתבא קמי מאריה‪ ,‬דהא סיועא איהו לאסתלקא דינין מניה‪ ,‬ובהאי ודאי מסתלקין‬ ‫מיניה אי הוא רגילא בהאי לאדכרא תרין זמנין ביומא‪ ,‬בצפרא וברמשא‪ ,‬דכתיב‪' :‬קטרת‬ ‫סמים בבקר בבקר'‪ ,‬וכתיב‪' :‬בין הערבים יקטירנה'‪ ...‬בההוא אתר דלא אדכר בכל יומא‬ ‫עובדא דקטרת דינין דלעילא שריין ביה‪ ,‬ומותנין סגיאו ביה‪ ,‬ועמין אחרנין שלטין‬ ‫עליה‪ ."...‬ומכך נראה‪ ,‬שהכותב הכיר מנהג פעיל לפיו אמרו 'פטום הקטורת' פעמיים‬ ‫ביום‪" ,‬בצפרא וברמשא" )=בבוקר ובלילה‪ ,‬בהנחה ש'ברמשא' הוא 'לילה' ולא 'ערב'‪,‬‬ ‫והכוונה לתפילת המנחה‪ .‬ראה‪ :‬הרב מ' שפילמן‪ ,‬תפארת צבי‪ :‬על ספר הזהר‪ ,‬ו ]תצוה‬ ‫פקודי[‪ ,‬ניו יורק תשסג‪ ,‬עמ' רעה(‪ .‬וראה‪ :‬י"מ תא שמע‪ ,‬הנגלה שבנסתר‪ :‬לחקר שקיעי‬ ‫ההלכה בספר הזוהר‪ ,‬מהדורה מורחבת‪ ,‬ישראל ‪ ,2001‬עמ' ‪ ,59‬סעיף ‪.6‬‬ ‫ר' אברהם סבע כותב את הדברים בפירושו על התורה‪ .‬ראה‪ :‬צרור המור‪ ,‬א‪ ,‬שמות ל ז‪,‬‬ ‫מהדורת הרב ב' ויכלדר‪ ,‬בני ברק תשנ‪ ,‬עמ' תסא‪ .‬ומשם העתיקו ר' שבתי סופר‬ ‫‪68‬‬ ‫הרב יעקב ישראל סטל‬ ‫אחר‪ ,‬ר' יהודה כאלץ‪" :‬ונוהגין לומר 'פטום הקטורת' בבקר ובערב‪ ,‬זכר‬ ‫למקדש"|‪ ,90‬הועתקו‪ ,‬מילה במילה כמעט‪ ,‬מ'מנורת המאור' לר' ישראל‬ ‫אלנקאווה‪ ,‬כשם שהעתיק משם את שאר החטיבות ההלכתיות של ספרו|‪.91‬‬ ‫אלו המקורות — המעטים למדי — המזכירים את המנהג הספרדי לומר‬ ‫'פטום הקטורת' בתפילות שחרית וערבית בכל יום‪ ,‬ופרט להם אינני מכיר‬ ‫תיעוד נוסף למנהג‪ .‬לא זו בלבד שזכר המנהג נעלם לחלוטין מספרות ההלכה‬ ‫והמנהג הספרדית|‪ ,92‬כמו ספריהם של ר' יעקב 'בעל הטורים' )נכתב בשנים‬ ‫מפרעמישלא בסידורו‪ ,‬ראה‪ :‬סדור ]‪ [...‬מה"ר שבתי סופר‪ ,‬א‪ ,‬הקדמה הפרטית‪ ,‬סי' ל‬ ‫)'מאמר פטום הקטורת'(‪ ,‬מהדורת הרב י' סץ )ואחרים(‪ ,‬מהדורה תנינא‪ ,‬בלטימור תשסג‪,‬‬ ‫עמ' ‪ .117‬אצטט בשלמות את דברי ר' אברהם סבע‪:‬‬ ‫וצוה להקטירו בבקר ובערב‪ ,‬כדי לסלק מדת הדין של לילה ומדת הדין של בין‬ ‫הערבים‪ ...‬ומזה הטעם בעצמו אנו אומרים הקטורת בכל יום ויום‪ ,‬בבקר ובערב‪,‬‬ ‫אחר כל התפלה‪ ,‬לפי שהקטורת היא חותם הכל וקישור הכל‪ .‬וחותם התפלה‬ ‫היא הקטורת‪ ,‬שמקשר כל התפלה ועושה ממנה עטרה וקושרה כתר לקונו‬ ‫יתברך‪.‬‬ ‫אמנם אין הדבר מוחלט שעדותו של ר' אברהם סבע מתייחסת לספרד ולא למרוקו‪ .‬ר'‬ ‫אברהם נולד בספרד ועשה שם עד הגירוש הגדול מספרד )בשנת ה'רנב‪ ,(1492 ,‬אז גלה‬ ‫לפורטוגל‪ ,‬ממנה גורש כמה שנים מאוחר יותר )בשנת ה'רנח‪ .(1498 ,‬את פירושו לתורה‪,‬‬ ‫'צרור המור'‪ ,‬הוא כתב עוד בהיותו בספרד ובפורטוגל‪ ,‬אך הוכרח לגנוז אותו ואת שאר‬ ‫חיבוריו ולהשאירם בפורטוגל בשעת הגירוש‪ ,‬וכשהגיע למרוקו הוא שב ושיחזרו‬ ‫מזכרונו‪ .‬ראה על כך‪ :‬צרור המור‪ ,‬א‪ ,‬פרקי מבוא‪ ,‬עמ' ‪ .17 13 ,8 4‬והגם שר' אברהם‬ ‫סבע מתאר את כתיבתו המחודשת של פירושו כשיחזור החיבור האבוד‪ ,‬אין ספק‬ ‫שבפירוש המשוחזר נוספו דברים שנתחדשו לו אחרי צאתו מפורטוגל‪ ,‬ואפשרי להניח‬ ‫— הגם שכמובן‪ ,‬אין כל הכרח לכך! — שדבריו הנוכחיים נוספו במהדורה המשוחזרת‬ ‫בלבד וממילא הם מתארים את המנהג שנתקיים במרוקו!‬ ‫‪ 90‬ספר המוסר‪ ,‬פרק רביעי‪ ,‬קושטאנטינה רצז‪ ,‬עמ' קז‪" :‬ונוהגין לומר 'פטום הקטורת' בבקר‬ ‫ובערב‪ ,‬זכר למקדש‪ ,‬אבל 'השירות שהיו הלוים אומרים בבית המקדש' לא היו אומרים‬ ‫אותן כי אם בבקר‪ ,‬כי הקטורת היו מקטירין אותו בבקר ובערב‪ ,‬אבל השיר לא היה‬ ‫מצותו כי אם בבקר"‪ .‬ספרור העמודים על פי מהדורת הצילום של מהדורת‬ ‫קושטאנטינה‪ ,‬שיצאה לאור בירושלים תשלג‪ .‬במהדורת מנטובה שכ שכא‪ ,‬מצויה‬ ‫המובאה בדף מט סע"א‪ .‬לתולדות ר' יהודה כאלץ‪ ,‬ראה‪ :‬הרב א"י ורטהימר‪' ,‬מבוא‬ ‫הספר'‪ ,‬בתוך‪ :‬ספר המוסר‪ ,‬ירושלים תשלג )מהדורת צילום הנזכרת(‪ ,‬עמ' יא טו; משיח‬ ‫אלמים‪ :‬פירוש לפירוש רש"י מהרב הגדול רבי יהודה ]‪ [...‬כלץ‪ ,‬מהדורת הרב מ' פיליפ‪,‬‬ ‫פתח תקוה תשסא‪ ,‬מבוא‪ ,‬עמ' ‪ 3‬ואילך‪.‬‬ ‫‪ 91‬ראה על כך‪ :‬מנורת המאור לר' ישראל אלנקאוה‪ ,‬ג‪ ,‬מהדורת ה"ג ענעלאו‪ ,‬ניו יורק‬ ‫תרצא‪ ,‬מבוא‪ ,‬עמ' ‪.56‬‬ ‫‪ 92‬לא ידועה לי סקירה מלאה על הספרות ההלכתית שנכתבה בספרד‪ .‬ועל סקירה תמציתית‬ ‫בנוגע לזו שנכתבה במאה הארבע עשרה‪ ,‬ראה‪ :‬גלינסקי‪ ,‬ארבעה טורים‪ ,‬עמ' ‪.93 87‬‬ ‫ברשימת החיבורים הבאה התייחסתי רק לכאלו העוסקים בענייני התפילות בפירוט‬ ‫מספיק המחייב את התייחסותם למנהגי אמירת 'פטום הקטורת'‪ ,‬במידה והם נהגו‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' ב תפילת ערבית ובתפילות נוספות‬ ‫‪69‬‬ ‫ה'עה צ‪ ,93|(1330 1315 ,‬ר' חיים ב"ר שמואל מטולדו )תחילת המאה הארבע‬ ‫עשרה(|‪ ,94‬ר' דוד אבודרהם )חתם את ספרו בשנת ה'ק‪ ,95|(1340 ,‬ר' מנחם אבן‬ ‫זרח )ה'ע קמה‪ ,96|(1385 1310 ,‬ר' שמואל ב"ר צדוק אבן שושן )המחצית‬ ‫השנייה של המאה הארבע עשרה(|‪ ,97‬ור' יצחק אבוהב )השני; נולד ה'קצג‪,‬‬ ‫‪93‬‬ ‫‪94‬‬ ‫‪95‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪97‬‬ ‫במקומם‪ .‬בכל ההפניות דלהלן אציין למקומות בהם נידונו סופן של תפילות שחרית‬ ‫וערבית לחול ולמוצאי שבת‪.‬‬ ‫בנוגע לסופן של תפילות שחרית וערבית לחול הוא רק מעתיק את דברי רב עמרם גאון‬ ‫בסידורו‪ ,‬ותו לא‪ .‬ראה‪ :‬טור‪ ,‬או"ח‪ ,‬סי' קלג‪ ,‬רלז‪ .‬ואין בכך‪ ,‬כמובן‪ ,‬כדי ללמד שכן היה‬ ‫המנהג בספרד‪ .‬ובקשר לתפילת ערבית של מוצאי שבת הוא לא כתב מאומה‪ ,‬ראה שם‪,‬‬ ‫סי' רצה‪.‬‬ ‫גלינסקי‪ ,‬ארבעה טורים‪ ,‬עמ' ‪ ,82 81‬קבע את זמן תחילת כתיבת 'טור' אורח חיים‬ ‫לסביבות השנים ה'עה פ )‪ .(1320 1315‬אך חשבונו של גלינסקי מבוסס בעיקר על‬ ‫השערת ד' זפרני )במאמרו 'פסקי הרא"ש‪ :‬סדרם‪ ,‬זמנם ויחסם לתשובותיו ולתוספותיו'‪,‬‬ ‫דיני ישראל‪ ,‬י יא ]תשמד[‪ ,‬עמ' שנו שנט(‪ ,‬שפסקי הרא"ש למסכת ברכות נכתבו עד שנת‬ ‫ה'פא‪/‬פב )‪ ,(1322/1321‬דבר המבוסס — בין היתר — על ההשערה שהרא"ש נפטר בשנת‬ ‫ה'פז )‪ ,(1327‬השערה שכנראה אין לה יסוד )ראה‪ :‬שאלות ותשובות זכרון יהודה לר' יהודה‬ ‫בן הרא"ש‪ ,‬מהדורת הרב א"י חבצלת ]ואחרים[‪ ,‬ירושלים תשסה‪ ,‬מבוא‪ ,‬עמ' ‪,(28 27‬‬ ‫ובנפילת היסוד נופל עמו הבניין‪ ,‬ויש להקדים בכמה שנים את חתימת פסקי הרא"ש‬ ‫למסכת ברכות וממילא את תחילת כתיבת 'טור' אורח חיים‪ ,‬ולא רחוק אפוא מלקובעו‬ ‫לסביבות שנת ה'עה )‪ ,(1315‬וכתיבת החיבור כולו נמשכה‪ ,‬כמובן‪ ,‬שנים לא מעטות‪ ,‬ראה‪:‬‬ ‫גלינסקי‪ ,‬ארבעה טורים‪ ,‬עמ' ‪" :82 81‬סביר להניח‪ ,‬שר' יעקב שקד על כתיבת ספרו זמן‬ ‫ממושך‪ ,‬וככל הנראה לא הוציאו לרבים עד אחר פטירת אביו‪] ...‬ו[גם לאחר פרסום ספרו‪,‬‬ ‫שב ותיקן והוסיף בו דברים עד שנותיו האחרונות"‪ .‬וראה בהערות שם‪.‬‬ ‫ראה‪ :‬צרור החיים‪ :‬בעניני התפלה‪ ,‬הברכות והמועדים‪ ,‬הדרך הראשון )'משפטי‬ ‫התפלה'(‪ ,‬סי' יג‪ ,‬מהדורת הרב ש' חגי ירושלמי‪ ,‬ירושלים תשכו‪ ,‬עמ' טז יח‪.‬‬ ‫הוא מזכיר רק את המנהג לומר 'פטום הקטורת' בסיומה של תפילת שחרית לחול‪ ,‬ובנוגע‬ ‫למוצאי שבת הוא מעתיק את דברי ר' אברהם ב"ר נתן הירחי )עי' להלן‪ ,‬ליד הערה ‪,(170‬‬ ‫כרגילותו בכל ספרו‪ ,‬וכמובן אין הדבר מלמד מאומה על המנהג בספרד‪ .‬ראה אבודרהם‪,‬‬ ‫סדר שחרית של חול ופירושה‪ ,‬מהדורת הרב ש' קרויזר‪ ,‬ירושלים תשכג‪ ,‬עמ' קכד קכו;‬ ‫שם‪ ,‬סדר מוצאי שבת‪ ,‬עמ' קצא‪ .‬במקום האחרון הוא כותב‪" :‬וכתב אבן הירחי‪ :‬נהגו‬ ‫בפרובנצא לומר אלו הפסוקים 'אין כאלהינו' ו'פטום הקטורת'‪ ,‬והטעם‪ ."...‬ומשם עבר‬ ‫העניין‪ ,‬בשינויים ושלא בשמו של ראב"ן הירחי‪ ,‬לספר 'אגרת הטעמים' שנערך וקוּצר‬ ‫מ'ספר אבודרהם'‪ ,‬ראה‪ :‬אגרת הטעמים‪ :‬חיברו חד מקמאי והוא קיצורו של ה'אבודרהם'‬ ‫]‪ ,[...‬סדר ערבית למוצאי שבת‪ ,‬מהדורת נ' מזרחי‪ ,‬נווה דניאל תשסד‪ ,‬עמ' ‪.117‬‬ ‫ראה‪ :‬צדה לדרך‪ ,‬מאמר ראשון‪ ,‬כלל ראשון‪ ,‬פרקים שלושים ושבעה ושלושים ושמונה‪,‬‬ ‫סביוניטה שכז‪ ,‬דף מד ע"א מה ע"א‪ .‬על ר' מנחם אבן זרח וספרו 'צדה לדרך'‪ ,‬שכתבו‬ ‫בשלהי חייו בעיר טולדו‪ ,‬ראה‪ :‬ש' איידלברג‪ ,‬בנתיבי אשכנז‪ :‬מחקרים בקורות יהודי‬ ‫אירופה בימי הביניים‪ ,‬ניו יורק תשסא‪ ,‬עמ' ‪.226 204‬‬ ‫חכם זה קיצר את חלק 'אורח חיים' מספר ה'טור' ולפעמים שילב הוספות שונות‪ .‬בסיומה‬ ‫של תפילת שחרית לחול הוא כותב‪" :‬ויש מקומות שאומרים 'פטום הקטורת' או 'תאנא‬ ‫‪70‬‬ ‫הרב יעקב ישראל סטל‬ ‫‪ ,98|(1433‬אלא אפילו המקורות הספרותיים מהם שאב ר' ישראל אלנקאווה‬ ‫לספרו שותקים לגמרי בכל הנוגע למנהגנו‪ .‬כן ספר 'מצות זמניות'‪ ,‬לר'‬ ‫ישראל ב"ר יוסף הישראלי מטולדו )נפטר בשנת ה'פב‪ — (1322 ,‬שר' ישראל‬ ‫אלנקאווה רגיל להעתיק ממנו את החטיבות ההלכתיות ששילב בספרו — אינו‬ ‫מזכיר את המנהג|‪ ,99‬וכן גם ספר 'מנורת המאור' לר' יצחק אבוהב )הראשון(‪,‬‬ ‫ממנו העתיק ר' ישראל אלנקאווה חלקי אגדה ומדרש רחבים|‪.100‬‬ ‫דבי אליהו'‪ .‬ואומר קדיש דרבנן‪ ,‬ואומר 'עלינו לשבח'‪) "...‬כת"י פריס‪ ,‬הספרייה‬ ‫הלאומית ‪] Heb. 444‬מתכ"י‪ ,[F4467 :‬דף ‪24‬ב(‪ .‬אך בדבריו לתפילת ערבית לחול‬ ‫ולמוצאי שבת )שם‪ ,‬דפים ‪44‬ב ‪45‬א‪55 ,‬א ב( הוא לא כותב כלום על 'פטום הקטורת'‪,‬‬ ‫ובכך סטה במעט מן החיבור אותו הוא בא לקצר; השווה לעיל‪ ,‬ליד הערה ‪ 93‬ובה‪.‬‬ ‫לתולדות ר' שמואל אבן שושן ועיבודו ל'אורח חיים'‪ ,‬ראה‪ :‬גלינסקי‪ ,‬ארבעה טורים‪,‬‬ ‫עמ' ‪ 90‬הערה ‪ ,63‬ובכל הספרות הנרשמת שם‪ .‬קביעת זמנו של המקצר היא לפי‬ ‫גלינסקי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .90 89‬את הודעתו שהוא לא בא אלא לקצר את ספר 'טור אורח‬ ‫חיים' בלא לנטות ממנו הוא מודיע בפתיחתו‪ ,‬אחרי שמסביר את הצורך לקצר ספרי‬ ‫הלכה לתועלת הצבור הרחב‪" :‬על כן‪ ,‬על כל דברי האגרת הזאת‪ ,‬מלאני לבי‪ ,‬אני שמואל‬ ‫ב"ר צדוק זצ"ל בן שושאן‪ ,‬לבוא במשעול הקיצור לספר הנכבד הנקרא 'אורח חיים'‪,‬‬ ‫שחִבר הרב ר' יעקב בן כבוד מרנא ורבנא הרא"ש ז"ל‪ ,‬ואעמוד לזרות ולהבר‪ ,‬ובררתי‬ ‫אוכל מתוך אוכל‪ ,‬גם הקדמתי ואיחרתי כפי הצורך‪ ,‬אך כוונת המחבר ז"ל ערוכה בכל‬ ‫ושמורה‪ ,‬צרופה וטהורה‪ ,‬לא נכחד ממנה דבר‪ .‬גם כי כל דברי בלשון קדש בא ומבואר‬ ‫באר הטב" )כת"י פריס ‪ ,444‬הנזכר‪ ,‬דף ‪1‬א(‪ .‬ועל דרכו להוסיף‪ ,‬פה ושם‪ ,‬מעט הוספות‪,‬‬ ‫דנתי במקום אחר )בכתובים(‪.‬‬ ‫‪ 98‬בביאורו ל'טור'‪ ,‬חלק 'אורח חיים'‪ ,‬הוא מתייחס רק לאמירת 'פטום הקטורת' בסיומה‬ ‫של תפילת שחרית‪ .‬ראה ביאור לטור אורח חיים מאת רבינו יצחק אבוהב‪ ,‬סוף סי' קלג‪,‬‬ ‫מהודורת הרב ה' רבינוביץ‪ ,‬מהדורה שנייה מתוקנת‪ ,‬ירושלים תשסג‪ ,‬עמ' קכא‪" :‬ויש‬ ‫אומרים אחר כך 'פטום הקטרת'‪ ,‬ואין לאמרו אלא מתוך הכתב‪ ,‬שמא יחסר אחד‬ ‫מהסמנים‪ ,‬וחייב מיתה בקריאה כמו בהקטרה‪ .‬ואולי שמזה הטעם אין אומרים אותו‬ ‫בקצת מקומות‪ ,‬אע"פ שאומרים פרשת הקרבנות"‪.‬‬ ‫‪ 99‬אלא רק ציין‪ ,‬ש'אם ירצה' הוא יכול לומר 'פטום הקטורת' בסיומה של תפילת שחרית‬ ‫לחול‪ .‬ראה ספר מצות זמניות‪ ,‬הלכות תפילה‪ ,‬מהדורת הרב מ"י הכהן בלוי )יחד עם‪:‬‬ ‫ספר הפרדס לר' אשר ב"ר חיים ממונתשון וספר השולחן לר' חייא ב"ר שלמה‬ ‫מברצלונה(‪ ,‬ניו יורק תשמה‪ ,‬עמ' תיח‪" :‬ונהגו בני אדם עוד‪ ,‬לקרוא בכל יום מימי‬ ‫השבוע‪ ,‬אחר התפלה‪ ,‬מזמור שהיו אומרים הלויים במקדש באותו היום‪ ...‬ויאמר אחר‬ ‫כך‪ ,‬אם ירצה‪' ,‬פיטום הקטורת'‪ ."...‬לתולדות ר' ישראל הישראלי‪ ,‬ראה‪ :‬נ' אילן‪' ,‬רדיפת‬ ‫האמת' ו'דרך לרבים'‪ :‬עיונים במשנת ר' ישראל ישראלי מטולדו‪ ,‬ע"ד‪ ,‬ירושלים תשנט‪,‬‬ ‫עמ' ‪) 57 48‬בנוגע למועד פטירתו‪ ,‬ראה שם‪ ,‬עמ' ‪ .(47 46‬ועל שימושו המרובה של ר'‬ ‫ישראל אלנקאווה בספר 'מצות זמניות'‪ ,‬ראה‪ :‬נ' אילן‪'' ,‬האיש אשר זה הספר בידו‪ ,‬לספר‬ ‫אחר לא יצטרך'‪ :‬עיון בספר 'מצוות זמניות' לר' ישראל ישראלי מטולדו'‪ ,‬תעודה‪ ,‬טז‬ ‫יז )תשסא(‪ ,‬עמ' ‪.120 119‬‬ ‫‪ 100‬ראה‪ :‬ר' יצחק אבוהב‪ ,‬מנורת המאור‪ ,‬מהדורת י' פריס חורב‪ ,‬ירושלים תשכא‪ .‬מנהג זה‬ ‫מתאים להופיע שם‪ ,‬בנר שלישי‪ ,‬כלל שלישי‪ ,‬עמ' ‪ 205‬ואילך‪ ,‬העוסק בסדר התפילה שבכל‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' ב תפילת ערבית ובתפילות נוספות‬ ‫‪71‬‬ ‫ולא זו בלבד‪ ,‬אלא גם סידורי מנהג ספרד אינם מאמתים מנהג זה על אדמת‬ ‫ספרד‪ .‬בדקתי עשרים ואחד סידורים כתבי יד כמנהג ספרד|‪ ,101‬שנבחרו באופן‬ ‫אקראי‪ ,‬ואלו התוצאות‪ :‬שבעה סידורים לא הביאו כלל את 'פטום הקטורת'‪ ,‬לא‬ ‫בסופה של תפילת שחרית לחול‪ ,‬לא בסופה של תפילת ערבית‪ ,‬לחול‪ ,‬לשבת‬ ‫ולמוצאי שבת‪ ,‬ואף לא בסופה של תפילת מוסף לשבת או במקום אחר|‪ ;102‬עשרה‬ ‫יום‪ ,‬ובמיוחד בעמ' ‪ ,249 248‬שם נידונה סיום תפילת שחרית לחול‪ .‬ולכך ש'מנורת‬ ‫המאור' לר' ישראל אלנקאווה שאב רבות מספרו של ר' יצחק אבוהב‪ ,‬ראה‪ :‬י"מ תא‬ ‫שמע‪' ,‬חידת ספר 'מנורת המאור' ופתרונה'‪ ,‬בספרו‪ :‬כנסת מחקרים‪ ,‬ב‪ ,‬ירושלים תשסד‪,‬‬ ‫עמ' ‪.208 202‬‬ ‫‪ 101‬סך הסידורים כתבי היד‪ ,‬כאן ולהלן בסמוך‪ ,‬מתייחס רק לסידורים שהביאו בשלמות‬ ‫את כל התפילות הנוגעות לענייננו‪ ,‬שבנוסף לאלו גם בדקתי סידורים שלא שרדו‬ ‫בשלימותם‪ ,‬או כאלו שלכתחילה הביאו רק חלק מהתפילות הנוגעות לענייננו‪ ,‬שהם‪,‬‬ ‫כמובן‪ ,‬לא יכולים לשמש כעדים לנידוננו‪ ,‬ועל כן לא מניתי אותם כלל‪.‬‬ ‫גם כאן‪ ,‬בכל הנוגע לזיהוי נוסח הסידורים‪ ,‬סמכתי על קטלוג מתכ"י‪ .‬כל הסידורים‬ ‫שנשמו להלן זוהו שם כ'מנהג ספרד'‪ ,‬כהגדרה כללית‪ ,‬פרט ליחידים שזוהו 'מנהג‬ ‫קטלוניה' )מנהג תת ספרדי(‪ ,‬והקפדתי לציין זאת בכל אחד מהם‪.‬‬ ‫‪ 102‬הפניותי לדפי כתבי היד ניתנו כאן כסדר הזה‪ :‬סוף תפילת שחרית לחול; סוף תפילת‬ ‫ערבית לחול; סוף תפילת מוסף לשבת; סוף תפילת ערבית למוצאי שבת‪ .‬ב'סוף תפילת‬ ‫שחרית' התכוונתי‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬לחטיבת התפילות שמאחרי 'ובא לציון גואל' ועד‬ ‫תפילת מנחה; וכ'סוף תפילת ערבית למוצאי שבת' החשבתי את כל החטיבה‬ ‫הליטורגית שמאחרי ברכת 'אתה חוננתנו' ו'ויהי נועם'‪ ,‬והיא כוללת‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬כמה‬ ‫פיוטי הבדלה‪ ,‬ברכות ההבדלה ופסוקי 'ויתן לך'‪ ,‬שכל אלו נאמרו‪ ,‬למנהגם‪ ,‬בבית‬ ‫הכנסת‪ ,‬כמוכח מהקדיש ומתפילת 'עלינו לשבח' המופיעים בסיומה של החטיבה‪.‬‬ ‫אמנם הוספתי לבדוק גם שלא בארבעת סיומי התפילות הנזכרות‪ ,‬מחשש‪ ,‬שמא 'פטום‬ ‫הקטורת' הובא באופן חריג במקום אחר‪ ,‬ולאמיתו של דבר‪ ,‬את מרבית הסידורים‬ ‫הבאים בדקתי בפרוטרוט‪ ,‬מתחילתם ועד סופם‪ ,‬אך לא ראיתי צורך לציין אלא את‬ ‫מקומם של סיומי התפילות הנזכרות בלבד‪.‬‬ ‫ואלו הם סידורי התפילה כמנהג ספרד שלא הביאו כלל את 'פטום הקטורת'‪) :‬א( פריס‪,‬‬ ‫הספרייה הלאומית ‪) hebr. 591‬מתכ"י‪ ,(F10551 :‬דפים ‪59‬ב ‪63‬ב‪69 ,‬א‪92 ,‬ב‪95 ,‬א‬ ‫‪99‬ב‪ .‬בסופה של תפילת שחרית לחול נרשם‪' :‬אין כאלהינו' )דף ‪59‬ב( 'אמר ר' אלעזר‬ ‫אמר ר' חנינא‪) '...‬דף ‪60‬א( 'שיר של יום' )דף ‪60‬א ואילך(‪ ,‬ותו לא )המאה השלוש‬ ‫עשרה(‪) .‬ב( אוקספורד‪ ,‬ספריית הבודליאנה ‪) Laud. Or. 27‬מתכ"י‪ ,(F16595 :‬דפים‬ ‫‪73‬ב ‪89‬א‪95 ,‬א‪121 ,‬א‪122 ,‬ב )המאה הארבע עשרה(‪) .‬ג( ניו יורק‪ ,‬בית המדרש לרבנים‬ ‫‪) Ms. 5445‬מתכ"י‪ ,(F37209 :‬דפים ‪23‬ב ‪28‬ב‪32 ,‬א‪52 ,‬א‪53 ,‬ב ‪55‬ב )המאה הארבע‬ ‫עשרה(‪) .‬ד( ניו יורק‪ ,‬בית המדרש לרבנים ‪) Ms. 4674‬מתכ"י‪ ,(F21660 :‬דפים ‪78‬א‬ ‫‪85‬א‪95 ,‬ב‪119 ,‬ב ‪a119‬ב‪120 ,‬א ‪123‬א‪ .‬כאן הובא 'אין כאלהינו' בסופי תפילות שחרית‬ ‫לחול ומוסף לשבת )דפים ‪83‬א‪119 ,‬ב ‪a119‬א(‪ ,‬אך בלי 'פטום הקטורת' )המאה‬ ‫הארבע עשרה והחמש עשרה(‪) .‬ה( פרמה‪ ,‬ספריית הפלטינה ‪) Parm. 1911‬מתכ"י‪:‬‬ ‫‪ ,(F13068‬דפים ‪23‬ב ‪26‬ב‪28 ,‬ב‪39 ,‬ב‪40 ,‬ב ‪42‬א )המאה הארבע עשרה והחמש עשרה(‪.‬‬ ‫)ו( אוקספורד‪ ,‬ספריית הבודליאנה ‪) Can. Or. 24‬מתכ"י‪ ,(F16598 :‬דפים ‪28‬ב ‪37‬ב‪,‬‬ ‫‪72‬‬ ‫הרב יעקב ישראל סטל‬ ‫‪39‬ב‪49 ,‬ב‪50 ,‬ב ‪52‬ב‪ .‬בדף ‪52‬ב‪ ,‬אחרי 'ויתן לך' הובא 'אין כאלהינו' )בפתיחה 'מי‬ ‫כאלהינו'!(‪ ,‬ללא 'פטום הקטורת' )מנהג קטלוניה; המאה החמש עשרה(‪) .‬ז( אוקספורד‪,‬‬ ‫ספריית הבודליאנה ‪) Bodl. Or. 9‬מתכ"י‪ ,(F16597 :‬דפים ‪42‬א ‪50‬א‪71 ,‬ב‪63 ,‬א‪76 ,‬א‬ ‫ב‪ .‬בסופה של תפילת שחרית לחול הובא 'אין כאלהינו' )דף ‪49‬א ב(‪ ,‬אך בלא 'פטום‬ ‫הקטורת' )המאה החמש עשרה והשש עשרה(‪.‬‬ ‫בנוסף לאלו‪' ,‬פטום הקטורת' לא הובא בסידורים אחרים כמנהג ספרד‪ ,‬אך מדובר‬ ‫בסידורים שלא שרדו בשלימותם‪ ,‬או בכאלו שמכתחילה הביאו רק חלק מהתפילות‬ ‫הנוגעות לענייננו‪ ,‬וממילא אין העולה מהם משמש כעדות גמורה אלא רק כסניף‬ ‫בעלמא )משום כך מִספרתי אותם מחדש‪ ,‬בתוספת כוכבית(‪) :‬א*( פרמה‪ ,‬ספריית‬ ‫הפלטינה ‪) Parm. 1780‬מתכ"י‪ ,(F13006 :‬דפים ‪49‬א ‪61‬ב )סוף תפילת שחרית לחול(‪,‬‬ ‫‪66‬א )סוף ערבית לחול(‪87 ,‬א ב )סוף מוסף לשבת(‪ ,‬ותפילת ערבית למוצאי שבת חסרה‬ ‫בכתב היד )המאה הארבע עשרה(‪) .‬ב*( ניו יורק‪ ,‬בית המדרש לרבנים ‪Ms. 8235‬‬ ‫)מתכ"י‪ ,(F53113 :‬דפים ‪45‬א )סוף מוסף לשבת(‪50 ,‬א ‪57‬ב )סוף ערבית למוצאי שבת(‪.‬‬ ‫אין בסידור תפילות לימי החול )המאה החמש עשרה(‪) .‬ג*( ניו יורק‪ ,‬בית המדרש‬ ‫לרבנים ‪) Ms. 4365‬מתכ"י‪ ,(F25267 :‬דפים ‪83‬ב )סוף מוסף לשבת(‪85 ,‬ב ‪90‬א )סוף‬ ‫ערבית למוצאי שבת‪ .‬בסיום 'ויתן לך' נרשמה אמירת "'ואין קדוש כיי'‪ ,‬עד 'כי עת‬ ‫לחננה כי בא מועד'"‪ ,‬היינו‪' ,‬אין כאלהינו' — שלנוסחתם נפתחה ב'ואין קדוש' — בלא‬ ‫'פטום הקטורת'(‪ .‬הסידור פותח ב'בקשות' לימות השבוע )דפים ‪1‬א ‪10‬ב( ו'סדר‬ ‫מעמדות' )דפים ‪10‬ב ‪49‬א(‪ ,‬שכחלק מהם הועתק גם 'פטום הקטורת' )דפים ‪21‬א ‪23‬א(‪.‬‬ ‫אחרי המעמדות באות תפילות השבת‪ ,‬ולא הועתקו התפילות לימי החול )המאה‬ ‫החמש עשרה(‪.‬‬ ‫כאן המקום לציין פרט חשוב‪ :‬כמעט כל שבעת סידורי ספרד הנזכרים שהשמיטו לגמרי‬ ‫את 'פטום הקטורת' )ואני מתייחס לסידורים השלמים בלבד( הקפידו להביא בסופה‬ ‫של תפילת שחרית לחול את המזמורים שנאמרו כ'שיר של יום' בבית המקדש‪ ,‬ואציינם‬ ‫לפי האות הסידורית שקבעתי להם למעלה‪) :‬א( דפים ‪58‬ב ‪63‬ב; )ב( דפים ‪75‬ב ‪81‬א;‬ ‫)ג( דפים ‪25‬א ‪26‬ב; )ד( דפים ‪79‬ב ‪82‬ב; )ה( דפים ‪24‬ב ‪26‬ב; )ז( דפים ‪44‬א ‪49‬א‪ .‬יוצא‬ ‫מן הכלל הוא כת"י )ו(‪ ,‬דפים ‪28‬ב ‪37‬ב‪ ,‬שהשמיט גם את 'שיר של יום'‪ .‬ששת סידורים‬ ‫אלו מתעדים את מנהג אמירת 'שיר של יום' בכל יום )בסיומה של תפילת שחרית(‪,‬‬ ‫בלא אמירת 'פטום הקטורת'‪ ,‬ותיעוד זה מאשש את המנהג הנרמז אצל ר' מאיר אבן‬ ‫גבאי‪ ,‬ממגורשי ספרד‪ ,‬בספרו שכתב בשנת ה'רסז )‪:(1507‬‬ ‫ונהגו לומר בכל ימי השבוע השיר שהיו אומרים הלוים על הדוכן במקדש‪...‬‬ ‫להורות שסדר התפלה כסדר הקרבן‪ ,‬כי התפילה עתה מקום הקרבן בזמן‬ ‫הבית‪ ...‬וכבר ידעת‪ ,‬כי בכל יום היו מקטירים קטורת סמים‪ ,‬בבקר ובערב‪,‬‬ ‫והקרבן הזה עולה מאוד משאר קרבנות‪ ,‬כי על ידו היו המאורות נקשרים זה‬ ‫בזה‪ ,‬והוא היה פותח שערי עולם הרחמים‪ ,‬ולזה צריך לומר בכל יום פרשת‬ ‫הקטורת והבריתא השנויה בפרק א' דכריתות ובירושלמי דיומא פרק 'טרף‬ ‫בקלפי'‪) ...‬תולעת יעקב‪' ,‬סוד תפילת שחרית'‪ ,‬קושטנטינה שכ‪ ,‬עמ' ‪65‬‬ ‫]הספרור ע"פ העותק הדיגיטלי שבתוכנת 'היברובוקס'‪ ,‬מס' ‪,45286‬‬ ‫שבמהדורה הנדפסת אין ספרור עמודים[; מהדורת ווארשא תרנ‪ ,‬דף כא ע"א‬ ‫ע"ב‪ .‬המחבר כתב את ספרו בהיותו בן עשרים ושש שנה‪ ,‬ראה‪ :‬שם‪ ,‬מהדורת‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' ב תפילת ערבית ובתפילות נוספות‬ ‫‪73‬‬ ‫סידורים אחרים הביאו את 'פטום הקטורת' פעם אחת בלבד‪ ,‬בסיומה של תפילת‬ ‫שחרית לחול‪ ,‬ולא בשום תפילה נוספת|‪ ;103‬שלושה סידורים אחרים — רובם‬ ‫קושטנטינה‪ ,‬עמ' ‪ ;157‬מהדורת ווארשא‪ ,‬דף מז ע"ג ע"ד‪ ,‬והוא נולד בשנת‬ ‫ה'רמ‪.(1480 ,‬‬ ‫תן לבך‪ ,‬שבנוגע לאמירת 'שיר של יום' נקט המחבר בלשון "ונהגו לומר"‪ ,‬מנהג פעיל‬ ‫וקיים‪ ,‬אך לא כן בנוגע לאמירת 'פרשת הקטורת'‪ ,‬אותה הוא אינו מתאר כמנהג פעיל‬ ‫אלא רק מודיע את חובת אמירתה‪" :‬צריך לומר בכל יום פרשת הקטורת‪ ."...‬נראה אם‬ ‫כן‪ ,‬שמנהג קהילתו של ר' מאיר אבן גבאי — שגורש מספרד בהיותו נער צעיר‪ ,‬וכנראה‬ ‫המשיך לחיות בסביבה ספרדית — היתה תואמת לצורת המנהג הספרדית העולה‬ ‫מששת הסידורים הנזכרים‪ ,‬לפיה אמרו 'שיר של יום' בכל יום‪ ,‬אך לא 'פטום הקטורת'‪.‬‬ ‫‪ 103‬בהערה זו ניתנו הפניותי לדפי כתבי היד כסדר הזה‪' :‬פטום הקטורת' בסוף תפילת‬ ‫שחרית לחול )בגופן מודגש(; סוף תפילת ערבית לחול; סוף תפילת מוסף לשבת; סוף‬ ‫תפילת ערבית למוצאי שבת )להגדרת 'סוף' תפילה זו‪ ,‬עי' לעיל‪ ,‬הערה ‪,102‬‬ ‫בתחילתה(‪ .‬מִספור כתבי היד ממשיך את המִספור שבהערה קודמת‪) :‬ח( פרמה‪ ,‬ספריית‬ ‫הפלטינה ‪) Parm. 29‬מתכ"י‪ ,(F27554 :‬דפים ‪50‬א ב‪55 ,‬א‪72 ,‬א‪73 ,‬א ‪76‬ב )המאה‬ ‫הארבע עשרה(‪) .‬ט( ציריך‪ ,‬הספרייה המרכזית ‪) Heid. 125‬מתכ"י‪ ,(F2667 :‬דפים ‪50‬א‬ ‫‪54‬ב‪62 ,‬ב‪92 ,‬א‪94 ,‬א ‪100‬א )המאה הארבע עשרה(‪) .‬י( אוקספורד‪ ,‬ספריית הבודליאנה‬ ‫‪) Opp. Add. Oct. 18‬מתכ"י‪ ,(F16594 :‬דפים ‪44‬א ‪45‬ב‪50 ,‬ב‪74 ,‬ב‪87 ,‬ב ‪91‬ב‪ .‬אחרי‬ ‫ערבית למוצאי שבת הובא 'אין כאלהינו' )דפים ‪91‬א ב( בלי 'פטום הקטורת' )מנהג‬ ‫קטלוניה; המאה הארבע עשרה(‪) .‬יא( פרמה‪ ,‬ספריית הפלטינה ‪) Parm. 1738‬מתכ"י‪:‬‬ ‫‪ ,(F12964‬דפים ‪53‬א ‪54‬ב‪68 ,‬א‪89 ,‬ב‪91 ,‬א ‪96‬א )מנהג קטלוניה; המאה הארבע עשרה‬ ‫והחמש עשרה(‪) .‬יב( לונדון‪ ,‬הספרייה הבריטית ‪) Or. 5866‬מתכ"י‪ ,(F6524 :‬דפים ‪68‬א‬ ‫‪69‬א‪71 ,‬ב‪86 ,‬ב ‪87‬א‪87 ,‬א ‪89‬ב )המאה החמש עשרה(‪) .‬יג( ניו יורק‪ ,‬בית המדרש‬ ‫לרבנים ‪) Ms. 4067‬מתכ"י‪ ,(F24969 :‬דפים ‪78‬א‪83 ,‬ב‪96 ,‬ב‪97 ,‬ב ‪99‬ב‪ .‬בסוף תפילת‬ ‫מוסף לשבת )דף ‪96‬ב( נרשם‪" :‬ואומרים 'אין כאלהינו‪ ,‬אין כאדוננו' וגו'‪ ,‬וקדיש 'על‬ ‫ישראל ועל רבנן'‪ ,‬ואומרים 'עלינו לשבח'‪ ,‬ונפטרין לבתיהם לשלום"‪ .‬אך כמובן‪' ,‬אין‬ ‫כאלהינו' אינו בהכרח כולל את 'פטום הקטורת'‪ ,‬ואילו למנהגם נאמר שם גם 'פטום‬ ‫הקטורת' היה המעתיק רושמו במפורש )המאה החמש עשרה(‪) .‬יד( פרמה‪ ,‬ספריית‬ ‫הפלטינה ‪) Parm. 1917‬מתכ"י‪ ,(F13073 :‬דפים ‪20‬ב ‪21‬א‪35 ,‬ב‪79 ,‬א‪80 ,‬ב‪65+‬א ‪67‬ב‬ ‫)הדפים נכרכו בבלבול(‪ .‬בסוף תפילת מוסף לשבת מופיעה ההודעה‪'" :‬אין כאלהינו‬ ‫אין כאדוננו' וגו'‪ ,‬כבר כתבתיו בסוף תפלת החול‪ ,‬ב'אין קדוש כי"א'‪ .‬תם‪ .‬קדיש 'על‬ ‫ישראל'"‪ ,‬וכאמור‪ ,‬אמירת 'אין כאלהינו' אינה מענייננו )המאה החמש עשרה(‪) .‬טו(‬ ‫פרמה‪ ,‬ספריית הפלטינה ‪) Parm. 2072‬מתכ"י‪ ,(F13149 :‬דפים ‪28‬ב ‪29‬א‪33 ,‬ב‪50 ,‬ב‪,‬‬ ‫‪51‬ב ‪53‬א‪ .‬גם כאן נרשם בסוף תפילת מוסף לשבת )דף ‪50‬ב(‪" :‬ואומר 'אין כאלהינו'‬ ‫וגומר" )המאה החמש עשרה(‪) .‬טז( פריס‪ ,‬הספרייה הלאומית ‪) hebr. 592‬מתכ"י‪:‬‬ ‫‪ ,(F10552‬דפים ‪114‬ב ‪116‬א‪122 ,‬ב‪142 ,‬א‪143 ,‬ב ‪147‬א )נכתב בשנת ה'רמד‪.(1484 ,‬‬ ‫)יז( אמסטרדם‪ ,‬ספריית עץ חיים ‪) E 25 47‬מתכ"י‪ ,(F3631 :‬דפים ‪71‬ב ‪72‬ב )קטוע‬ ‫בסופו(‪82 ,‬ב‪107 ,‬א‪110 ,‬ב ‪111‬א )המאה החמש עשרה והשש עשרה(‪.‬‬ ‫בסידורים ספרדיים נוספים הובא 'פטום הקטורת' בסופה של תפילת שחרית לחול ולא‬ ‫באף תפילה נוספת‪ ,‬אך מדובר בסידורים קטועים או כאלו שמכתחילה לא הקיפו את‬ ‫כל התפילות וממילא אין הכרח לראותם כמתעדים את צורת המנהג שלפנינו‪ .‬ואלו‬ ‫‪74‬‬ ‫הרב יעקב ישראל סטל‬ ‫כמנהג קטלוניה — הביאו את 'פטום הקטורת' רק בתפילת ערבית למוצאי‬ ‫שבת|‪ ,104‬דבר התואם את מנהג פרובאנס שיתואר בהמשך|‪ ;105‬וסידור אחד‪,‬‬ ‫שכנראה הושפע ממנהג חוץ ספרדי‪ ,‬מציג מנהג כלאים חריג‪ :‬אמירת 'פטום‬ ‫הקטורת' גם בסיומה של תפילת שחרית לחול וגם בסופה של תפילת ערבית‬ ‫למוצאי שבת|‪.106‬‬ ‫הם הסידורים )המשכתי את מִספור הסידורים הקטועים שהתחלתי בהם בהערה‬ ‫קודמת(‪) :‬ד*( לונדון‪ ,‬הספרייה הבריטית ‪) Add. 27126‬מתכ"י‪ ,(F5800 :‬דפים ‪67‬א‬ ‫‪68‬א‪92 ,‬א‪ ,‬וסוף תפילת מוסף לשבת ותפילת ערבית למוצאי שבת חסרים בכתב היד‪,‬‬ ‫שיש בו דילוג מקריאת התורה שאחרי שחרית לשבת עד אמצע הגדה של פסח דפים‬ ‫‪106‬ב ‪107‬א )המאה הארבע עשרה(‪) .‬ה*( ניו יורק‪ ,‬בית המדרש לרבנים ‪Ms. 4364‬‬ ‫)מתכ"י‪ ,(F25266 :‬דפים ‪31‬ב ‪32‬ב‪56 ,‬א ב; הציון האחרון מתייחס לסוף תפילת מוסף‬ ‫לשבת‪ ,‬כי סוף תפילת ערבית לחול ותפילת ערבית למוצאי שבת חסרים בכתב היד‪,‬‬ ‫עי' שם‪ ,‬דף ‪41‬ב )המאה החמש עשרה(‪) .‬ו*( פרמה‪ ,‬ספריית הפלטינה ‪Parm. 2207‬‬ ‫)מתכ"י‪ ,(F13383 :‬דפים ‪52‬ב ‪53‬א‪56 ,‬א; גם כאן הציון האחרון מתייחס לסוף תפילת‬ ‫מוסף לשבת‪ ,‬שכותב הסידור השתדל לצמצם ולחסוך בהעתקה )כמתואר בקטלוג‬ ‫מתכ"י(‪ ,‬ולא העתיק את תפילות ערבית לחול ולמוצאי שבת‪ ,‬ואף לא כתב להן הוראות‬ ‫)ראה דפים ‪53‬א‪56 ,‬א(‪ ,‬וגם לתפילת ערבית של שבת )דף ‪54‬ב( לא נתן את נוסח‬ ‫התפילה אלא רשם הוראות קצרות ביותר )הועתק בשנת ה'קצט‪.(1439 ,‬‬ ‫כל סידורי ספרד המביאים את 'פטום הקטורת' שנזכרו ברשימה זו )כולל כת"י פרמה‬ ‫‪ ,1752‬הנזכר להלן‪ ,‬הערה ‪ ,(106‬הביאו את נוסחו הקצר‪ ,‬המסתיים ב'מפני הכבוד'‪,‬‬ ‫ומדובר באחד עשר סידורים )בלא לחשב את כת"י אמסטרדם ]=סידור יז[‪ ,‬ש'פטום‬ ‫הקטורת' קטוע בסופו ואין לדעת את היקפו המקורי(‪ ,‬ואילו הנוסח הארוך של 'פטום‬ ‫הקטורת' ידוע רק משני סידורי ספרדים יחידאיים )פריס ‪ 592‬וניו יורק ‪= 4364‬‬ ‫סידורים טז‪ ,‬ה*(‪ ,‬שהראשון מהם הביא את הנוסח הארוך בלא התוספת הפרובנסאלית‪,‬‬ ‫והשני הביאו בצירוף התוספת הפרובנסאלית אך בסגנון מקוצר ביותר‪" :‬תאנא‪ :‬הקטיר‬ ‫כזית בחוץ‪ ,‬חייב; פחות מכזית מבפנים‪ ,‬פטור‪ .‬מכלל דלא נפטרו הצבור ידי חובתן"‬ ‫)דף ‪32‬ב(‪ .‬על שני נוסחי 'פטום הקטורת'‪ ,‬הקצר והארוך‪ ,‬ועל תפוצתם‪ ,‬ראה לעיל‪,‬‬ ‫פרק ה; על התוספת הפרובנסאלית‪ ,‬ראה לעיל‪ ,‬הערה ‪.82‬‬ ‫לסידורי ספרד שברשימה האחרונה נאמר 'פטום הקטורת' בסופה של תפילת שחרית‬ ‫לחול בלבד‪ ,‬וצורת מנהג כזו נזכרת גם אצל כמה מחכמי ספרד‪ ,‬שכבר הובאו דבריהם‬ ‫למעלה‪ :‬ר' דוד אבודרהם )עי' לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(95‬ר' שמואל ב"ר צדיק אבן שושן )עי'‬ ‫לעיל‪ ,‬הערה ‪ (97‬ור' יצחק אבוהב השני )עי' לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(98‬ואולי גם ר' ישראל‬ ‫הישראלי מטולדו )עי' לעיל‪ ,‬הערה ‪ .(99‬גם הוער בסידור כמנהג צרפת‪" ,‬שבספרד‬ ‫נוהגים לומר 'פטום הקטורת' בכל יום בסיום תפילת שחרית" )עי' לעיל‪ ,‬הערה ‪.(61‬‬ ‫‪ 104‬עי' להלן‪ ,‬ליד הערה ‪ 137‬ובה‪.‬‬ ‫‪ 105‬ראה להלן‪ ,‬פרק ז‪.‬‬ ‫‪ 106‬סידור כמנהג ספרד‪ ,‬כת"י פרמה‪ ,‬ספריית הפלטינה ‪) Parm. 1752‬מתכ"י‪,(F12979 :‬‬ ‫דפים ‪64‬ב ‪65‬א )'פטום הקטורת' בסוף תפילת שחרית לחול(‪87 ,‬א )סוף ערבית לחול(‪,‬‬ ‫‪117‬א )סוף מוסף לשבת(‪123 ,‬א )אחרי פסוקי 'ויתן לך' שבמוצאי שבת‪" :‬ואומר 'מי‬ ‫כאלהינו מי כאדונינו'‪ .‬ואומר פטום הקטרת'‪ ,"...‬בלא להעתיק את נוסח 'פטום‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' ב תפילת ערבית ובתפילות נוספות‬ ‫‪75‬‬ ‫ההבדלים בסידורי ספרד מייצגים שינויי מנהג שנתקיימו בין חלקי ספרד‬ ‫עצמה‪ ,‬שכן באותם ימים נחלקה ספרד לכמה מדינות מחוזות‪ :‬קטלוניה‪ ,‬אַַרגוֹניה‬ ‫ונבארה )צפון מזרח ספרד(‪ַ ,‬קסְטיליה )מרכז וצפון ספרד(‪ ,‬ולנסיה )מרכז מזרח(‬ ‫ואנדלוסִיה )דרום(|‪ ;107‬בין אותן מחוזות היו לא מעט חילוקי מנהגים|‪,108‬‬ ‫כהבדלים תרבותיים אחרים|‪ .109‬אולם פלא הדבר כיצד לא נמצא כל סידור‬ ‫המאשש את העדויות בדבר המנהג בספרד לומר 'פטום הקטורת' שחרית וערבית‪,‬‬ ‫עדויות העולות גם מפי ר' אברהם ב"ר נתן הירחי )ראב"ן הירחי( ור' ישראל‬ ‫אלקאווה‪ ,‬בני העיר טולדו‪ ,‬בירת קסטיליה‪ ,‬ששימשה כאחד המרכזים היהודיים‬ ‫החשובים בספרד‪.‬‬ ‫עם כל זאת לא נראה לפקפק בעצם קיום המנהג "לומר 'פיטום הקטורת'‬ ‫בבוקר ובערב" בספרד‪ .‬וכנראה מעטים בלבד )רק באיזור טולדו?( אחזו במנהג‬ ‫זה‪ ,‬עד שכמעט לא נשתמר זכרו בחיבורי ההלכה ובסידורי התפילה‪ .‬אמנם עתה‪,‬‬ ‫אפשר שיתברר עניין מעורפל אחר‪.‬‬ ‫גם ר' מנחם ריקאנאטי )ה'כ קה‪ ,(1345 1260 ,‬שקדם בדור אחד לר' ישראל‬ ‫אלנקאווה‪ ,‬מודיענו בפירושו לתפילה שעל דרך הקבלה‪ ,‬שנהגו לומר 'פטום‬ ‫הקטורת' שתי פעמים ביום‪ ,‬בבוקר ובערב‪:‬‬ ‫ונוהגין לומר 'פטום הקטורת' בבקר ובערב‪ ,‬זכר למקדש‪ ,‬כי הקטרת היו‬ ‫מקטרין אותו בבקר ובערב‪ ,‬דכתיב‪' :‬והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר‬ ‫הקטורת'‪ .‬על הפתיחה ב'מי כאלהינו'‪ ,‬עי' להלן‪ ,‬ליד הערה ‪ 153‬ובה(‪ .‬סידור זה הוא‬ ‫מהמאה הארבע עשרה‪ ,‬ולמתואר בקטלוג מתכ"י‪ ,‬יש בו השפעות ממנהג סיציליה‬ ‫קורפו‪.‬‬ ‫‪ 107‬הדברים מפורסמים‪ .‬ראה‪ ,‬לדוגמא‪ :‬אטלס כרטא לתולדות עם ישראל בימי הביניים‪,‬‬ ‫בעריכת ח' ביינארט‪ ,‬ישראל ‪ ,1981‬עמ' ‪.59 58 ,50 ,29 28‬‬ ‫‪ 108‬ראה‪ :‬ע' שבט‪' ,‬מקום המנהג בתורת הרמב"ן ובית מדרשו הקטלוני'‪ ,‬שנתון המשפט‬ ‫העברי‪ ,‬יח יט )תשנב תשנד(‪ ,‬עמ' ‪ .453 439‬גם תורת הקבלה של חכמי קטלוניה‬ ‫שונה בפרטים מרובים מזו של קסטיליה‪ ,‬ראה‪ :‬ב' הוס‪' ,‬חכם עדיף מנביא‪ :‬ר' שמעון‬ ‫בר יוחאי ומשה רבינו בזוהר'‪ ,‬קבלה‪ ,‬ד )תשנט(‪ ,‬עמ' ‪ 130 129‬ובכל ההפניות שנרשמו‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪ 129‬הערה ‪.100‬‬ ‫‪ 109‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בנוגע לשימוש בשפה הערבית‪ .‬במחוזות הצפוניים יותר )קטלוניה בעיקר(‪,‬‬ ‫שנכבשו חזרה בידי הנוצרים בתקופה מוקדמת למדי‪ ,‬לא רווחה ידיעת השפה הערבית‪,‬‬ ‫בשונה בקסטיליה‪ ,‬בה הערבית המשיכה להיות השפה הנפוצה גם לאחר שעברו שנים‬ ‫רבות מכיבושה המחודש בידי הנוצרים )בשנת ד'תתמה‪ ,(1085 ,‬עד ראשית המאה‬ ‫הארבע עשרה‪ .‬ראה‪ :‬אילן‪ ,‬רדיפת האמת )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(99‬עמ' ‪.195 194 ,79 77‬‬ ‫ובנוגע לאי ידיעת השפה הערבית בקטלוניה‪ ,‬וכבר בתקופה הקדומה‪ ,‬ראה‪ :‬שבט‪ ,‬מקום‬ ‫המנהג בתורת הרמב"ן )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(108‬עמ' ‪ .441 440‬גם מבחינה כלכלית היה‬ ‫הבדל גדול בין קטלוניה לקסטיליה‪ ,‬ראה‪ :‬גלינסקי‪ ,‬ארבעה טורים‪ ,‬עמ' ‪ 21‬הערה ‪.29‬‬ ‫‪76‬‬ ‫הרב יעקב ישראל סטל‬ ‫בבקר‪ ,‬בהטיבו את הנרות‪ ,‬ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים‬ ‫יקטירנה' וגו'|‪.110‬‬ ‫ר' מנחם ריקאנאטי פעל בעיר ‪ Recanati‬שבמרכז איטליה‪ ,‬סמוך לחוף הים‬ ‫האדריאטי )כ ‪ 200‬ק"מ צפונית מזרחית לרומא(‪ ,‬והיה מקום לומר שדבריו‬ ‫מתעדים את המנהג האיטלקי‪ .‬אולם מה נעשה שאין כל מקור אחר המאשר שכן‬ ‫היה המנהג באיטליה‪ ,‬ואף הסידורים כמנהג איטליה שבדקתי — שחלקם הם‬ ‫מזמנו של ר"מ ריקאנאטי — אינם תומכים בכך|‪ .111‬איכות עדותו של ר' מנחם‬ ‫‪ 110‬פירוש התפילות נדפס בתוך‪ :‬טעמי המצות להרב רבינו מנחם ריקאנאטי ז"ל ע"ד‬ ‫האמת‪ ,‬בסיליאה שמ‪ ,‬דף כז ע"ב ואילך‪ ,‬והמובאה שלפנינו היא בדף ל ע"א‪ .‬את שנות‬ ‫חיי ר' מנחם ריקאנאטי נקטתי כדעת ש' עמנואל‪' ,‬פסקי ר' מנחם מרקנטי'‪ ,‬שנתון‬ ‫המשפט העברי‪ ,‬כה )תשסח(‪ ,‬עמ' ‪ .168 166‬ואילו מ' אידל הקדים במעט את שנות‬ ‫חייו‪ :‬ה'י ע )‪ ,(1310 1250‬ראה ספרו‪ :‬ר' מנחם רקנאטי המקובל‪ ,‬א‪ ,‬ירושלים ותל‬ ‫אביב תשנח‪ ,‬עמ' ‪.80 55‬‬ ‫‪ 111‬בדקתי סידורים שלמים בלבד‪ .‬סדר ההפניות הוא כזה‪ :‬סוף תפילת שחרית לחול‬ ‫)=מסיום פיסקת 'ובא לציון גואל' ועד סוף תפילת שחרית(; תפילת מנחה )בדרך כלל‪,‬‬ ‫הוראות בלבד(; סוף תפילת ערבית לחול; סוף תפילת מוסף לשבת; סוף תפילת ערבית‬ ‫למוצאי שבת )=מאחרי 'ויהי נועם' ואילך(‪ .‬במקרה שאחת התפילות חסרה‪ ,‬ולא מפני‬ ‫חסרון בכתב היד אלא שהסופר דילג עליה מפאת אי חשיבותה‪ ,‬סימנתי שלושה‬ ‫מקפים צמודים ) (‪ .‬מקום הופעת 'פטום הקטורת' הודגש באמצעות גופן עבה‪.‬‬ ‫במקרה הנוכחי וידאתי את אי הופעת 'פטום הקטורת' גם בתפילת המנחה‪ ,‬משום‬ ‫האפשרות — הרחוקה‪ ,‬יש לומר — ש"בערב" שבפי ר' מנחם ריקאנאטי הוא תפילת‬ ‫המנחה; השווה להלן‪ ,‬הערה ‪.222‬‬ ‫בדקתי תשעה עשר סידורים כמנהג איטליה‪ ,‬שנבחרו באופן אקראי‪ .‬מרביתם הביאו‬ ‫את 'פטום הקטורת' בסופה של תפילת מוסף לשבת בלבד‪ ,‬ומיעוטם גם בסופה של‬ ‫תפילת שחרית לחול וגם בסוף תפילת מוסף לשבת‪ ,‬אך אף לא אחד מהם זהה למנהג‬ ‫שכתב ר"מ ריקאנאטי‪ ,‬לומר 'פטום הקטורת' פעמיים ביום‪ ,‬בבוקר ובערב‪ .‬ואלו הם‬ ‫הסידורים כמנהג איטליה המביאים את 'פטום הקטורת' )בנוסחו הקצר( בסיומה של‬ ‫תפילת מוסף לשבת בלבד‪) :‬א( פריס‪ ,‬הספרייה הלאומית ‪) hebr. 599‬מתכ"י‪,(F11472 :‬‬ ‫‪20 ,‬ב‪28 ,‬א ב‪30 ,‬א ‪31‬א )הועתק בשנת ה'כה‪) .(1265 ,‬ב( פריס‪,‬‬ ‫דפים ‪19‬ב‪,‬‬ ‫הספרייה הלאומית ‪) hebr. 609‬מתכ"י‪ ,(F11494 :‬דפים ‪17‬ב‪19 ,‬ב‪20 ,‬ב‪33 ,‬א‪34 ,‬ב ‪35‬ב‬ ‫)הועתק בשנת ה'קח‪) .(1348 ,‬ג( וטיקן‪ ,‬הספרייה האפוסטלית ‪) ebr. 331‬מתכ"י‪:‬‬ ‫‪72 ,‬א‪126 ,‬א ‪127‬א‪148 ,‬ב ‪157‬א )המאה הארבע‬ ‫‪ ,(F11638‬דפים ‪56‬א ‪57‬א‪,‬‬ ‫עשרה(‪) .‬ד( פרמה‪ ,‬ספריית הפלטינה ‪) Parm. 1910‬מתכ"י‪ ,(F13067 :‬דפים ‪30‬ב ‪31‬ב‪,‬‬ ‫‪33 ,‬ב‪57 ,‬ב ‪58‬א‪61 ,‬ב ‪64‬א )המאה הארבע עשרה(‪) .‬ה( פרמה‪ ,‬ספריית הפלטינה‬ ‫‪) Parm. 2403‬מתכ"י‪ ,(F13268 :‬דפים ‪27‬א‪27 ,‬א‪29 ,‬א‪45 ,‬א ב‪52 ,‬א ‪53‬ב )המאה‬ ‫הארבע עשרה(‪) .‬ו( לונדון‪ ,‬הספרייה הבריטית ‪) Or. 2736‬מתכ"י‪ ,(F12444 :‬דפים ‪79‬ב‬ ‫‪82‬א‪84 ,‬א ‪85‬א‪92 ,‬א ב‪156 ,‬א ‪157‬א‪165 ,‬א ‪170‬ב )הועתק בשנת ה'קנ‪) .(1390 ,‬ז(‬ ‫ירושלים‪ ,‬הספרייה הלאומית ‪ ,Heb. 38° 4281‬דפים ‪20‬א ב‪21 ,‬ב‪23 ,‬א‪41 ,‬א‪43 ,‬א ‪44‬א‬ ‫)הועתק בשנת ה'קנא‪) .(1391 ,‬ח( פרמה‪ ,‬ספריית הפלטינה ‪) Parm. 3008‬מתכ"י‪:‬‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' ב תפילת ערבית ובתפילות נוספות‬ ‫‪77‬‬ ‫‪ ,(F13732‬דפים ‪12‬א ב‪12 ,‬ב‪13 ,‬ב‪41 ,‬ב‪43 ,‬ב ‪44‬ב )הועתק בשנת ה'קס‪) .(1400 ,‬ט(‬ ‫פרמה‪ ,‬ספריית הפלטינה ‪) Parm. 350‬מתכ"י‪ ,(F27559 :‬דפים ‪16‬א‪18 ,‬א‪19 ,‬ב‪32 ,‬ב‬ ‫‪33‬א‪34 ,‬ב ‪35‬ב )המאה הארבע עשרה והחמש עשרה(‪) .‬י( לונדון‪ ,‬הספרייה הבריטית‬ ‫‪29 ,‬א‪39 ,‬א‪40 ,‬ב ‪41‬ב )הועתק בשנת‬ ‫‪) Add. 19944‬מתכ"י‪ ,(F5013 :‬דפים ‪27‬א ב‪,‬‬ ‫ה'רא‪) .(1441 ,‬יא( פרמה‪ ,‬ספריית הפלטינה ‪) Parm. 3135‬מתכ"י‪ ,(F13877 :‬דפים ‪16‬א‬ ‫ב‪16 ,‬ב ‪17‬א‪18 ,‬א‪28 ,‬א‪29 ,‬ב ‪30‬ב )הועתק בשנת ה'ריח‪) .(1458 ,‬יב( פרמה‪ ,‬ספריית‬ ‫הפלטינה ‪) Parm. 3515‬מתכ"י‪ ,(F14023 :‬דפים ‪31‬א ב‪32 ,‬ב‪34 ,‬ב‪54 ,‬א ב‪57 ,‬ב ‪58‬ב‬ ‫)המאה החמש עשרה(‪) .‬יג( פרנקפורט דמיין‪ ,‬הספרייה העירונית ‪Hebr. Oct. 130‬‬ ‫)מתכ"י‪ ,(F23151 :‬דפים ‪28‬א ב‪30 ,‬ב‪33 ,‬ב ‪34‬א‪73 ,‬ב ‪74‬א‪78 ,‬ב ‪80‬ב )המאה החמש‬ ‫עשרה(‪) .‬יד( וטיקן‪ ,‬הספרייה האפוסטולית ‪) ebr. 334‬מתכ"י‪ ,(F11641 :‬דפים ‪59‬א ב‪,‬‬ ‫‪59‬ב ‪60‬א‪64 ,‬ב ‪66‬א‪98 ,‬ב ‪99‬א‪108 ,‬א ‪113‬ב )המאה החמש עשרה(‪ .‬בנוסף לכל אלו‪,‬‬ ‫אפשר וצורת מנהג זו מתאששת מ'שבלי הלקט' לר' צדקיה ב"ר אברהם הרופא מן‬ ‫הענוים; ראה לעיל‪ ,‬סוף הערה ‪.5‬‬ ‫והנה הסידורים כמנהג איטליה שהביאו את 'פטום הקטורת' גם בסיומה של תפילת‬ ‫שחרית לחול וגם בחתימת תפילת מוסף לשבת‪ .‬אך לפי שדרך הסופרים הקדמונים‬ ‫לחסוך בהעתקות‪ ,‬הובא 'פטום הקטורת' בשלמותו רק באחת מהתפילות הנזכרות )בדרך‬ ‫כלל‪ ,‬בסיומה של תפילת מוסף לשבת(‪ ,‬ואילו בתפילה השנייה נכתבה רק הוראה קצרה‪:‬‬ ‫)א( פרנקפורט דמיין‪ ,‬הספרייה העירונית ‪) Hebr. Oct. 129‬מתכ"י‪ ,(F23150 :‬דפים ‪41‬א‬ ‫)הוראה‪" :‬ואומר 'אתה הוא שהקטירו'‪ ,‬כתוב בעניין שבת‪ ,‬ואחר כך אומר"‪ ,‬וכאן מגיעה‬ ‫‪45 ,‬א‪76 ,‬ב ‪77‬ב‪82 ,‬א ‪86‬א )המאה הארבע עשרה והחמש‬ ‫תפילת 'עלינו לשבח'(‪,‬‬ ‫עשרה(‪) .‬ב( ירושלים‪ ,‬ספריית אדמו"ר מסטולין קרלין ‪) 893‬מתכ"י‪ ,(F75709 :‬דפים ‪19‬ב‬ ‫)הוראה‪'" :‬אתה הוא שהקטירו' עם מזמור היום‪ ,‬ו'אמר ר' אלעזר'"(‪21 ,‬א‪23 ,‬א‪44 ,‬א‪,‬‬ ‫‪46‬ב ‪49‬א )המאה החמש עשרה(‪) .‬ג( פרמה‪ ,‬ספריית הפלטינה ‪) Parm. 3003‬מתכ"י‪:‬‬ ‫‪ ,(F13727‬דפים ‪13‬א )הוראה‪" :‬ואומר החזן קדיש גמור; ו'אתה הוא שהקטירו'‪ ,‬ככתוב‬ ‫למטה‪ ,‬בסוף מוסף של שבת‪14 ,("...‬א‪15 ,‬ב‪31 ,‬ב‪33 ,‬א ‪34‬א )המאה החמש עשרה(‪) .‬ד(‬ ‫לונדון‪ ,‬הספרייה הבריטית ‪) Or. 13525‬מתכ"י‪ ,(F39114 :‬דפים ‪34‬א ב‪36 ,‬א‪38 ,‬א‪69 ,‬ב‬ ‫)הוראה‪" :‬ואומר 'אתה הוא שהקטירו' כמו שכתוב בסדר חול'"(‪81 ,‬ב ‪83‬ב )המאה‬ ‫החמש עשרה(‪) .‬ה( ניו יורק‪ ,‬בית המדרש לרבנים ‪) 4073‬מתכ"י‪ ,(F24975 :‬דפים ‪15‬ב‬ ‫)אחרי הקדיש שלאחר 'ובא לציון' נרשמה הרמיזה‪" :‬אתה הוא שהקטירו"‪ .‬בנוסף לכך‪,‬‬ ‫בסוף מוסף לשבת‪ ,‬דף ‪30‬א‪ ,‬אחרי העתקת 'אין כאלהינו' ולפני 'פטום הקטורת'‪ ,‬נרשם‪:‬‬ ‫"לפי מנהגנו בימי השבוע מתחילין כאן"‪ ,‬היינו‪ ,‬אומרים מ'פטום הקטורת' ואילך ללא‬ ‫'אין כאלהינו'(‪16 ,‬ב‪17 ,‬ב‪30 ,‬א‪32 ,‬א ‪33‬ב‪.‬‬ ‫מסתבר‪ ,‬שהמנהג האיטלקי המקורי היה לומר 'פטום הקטורת' בסיומה של תפילת‬ ‫מוסף לשבת בלבד‪ ,‬וגם לאחר שהורחב המנהג והוסיפו לאומרו גם בסופה של שחרית‬ ‫לימות החול‪ ,‬ידעו המרחיבים מהו העיקר ומהו הטפל ולא העבירו את הטקסט עצמו‬ ‫לסוף תפילת שחרית לחול אלא השאירוהו במקומו המקורי‪ ,‬בסוף מוסף לשבת‪ ,‬ואילו‬ ‫בסוף תפילת השחר לחול הסתפקו בהפניה בלבד! כן בארבעה מחמשת הסידורים‬ ‫האחרונים )א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ה(‪ ,‬פרט ליוצא לסידור יחיד )ד(‪ ,‬היוצא מן הכלל‪.‬‬ ‫לסיום אציין סידור איטלקי החריג מכולם כת"י פריס‪ ,‬הספרייה הלאומית ‪hebr. 608‬‬ ‫)מתכ"י‪ ,(F11493 :‬המביא את 'פטום הקטורת' )בנוסחו הקצר( בסיומה של תפילת‬ ‫ערבית למוצאי שבת‪ ,‬אחרי פסוקי 'ויתן לך' )דפים ‪12‬ב ‪13‬א(‪ ,‬אך לא בסופה של‬ ‫‪78‬‬ ‫הרב יעקב ישראל סטל‬ ‫ריקאנאטי ירודה מזו של ר' ישראל אלנקאווה )בנוגע למנהג הספרדי(‪ ,‬לפי‬ ‫שהאחרון נתמך באי אלו עדויות מועטות|‪ ,112‬בעוד שבנוגע לאיטליה‪ ,‬אין אף‬ ‫מקור אחר‪ ,‬מקומי או חיצוני‪ ,‬המאשר כי הם נהגו לומר 'פטום הקטורת' בבוקר‬ ‫ובערב!‬ ‫אמנם אחרי שידענו‪ ,‬שכל חיבורי ר' מנחם ריקאנאטי גדושים בהבאות‬ ‫מילוליות )ובחלקן גם אנונימיות( מחיבורים אחרים|‪ ,113‬לא רחוק מלשער‪,‬‬ ‫שהמובאה שלפנינו אינה מדבריו של המחבר עצמו אלא היא הועתקה במלואה‬ ‫— כולל הנימה התיעודית שבה — ממקור כלשהו‪ ,‬ספרדי כנראה‪ ,‬שכן נודע‬ ‫שתורתו של ר' מנחם ריקאנאטי מושתתת בעיקר על תורת הקבלה הספרדית|‪.114‬‬ ‫הוה אומר‪ :‬העדות "נוהגין לומר 'פטום הקטורת' בבקר ובערב"‪ ,‬אינה מתייחסת‬ ‫למקומו של ר' מנחם ריקאנאטי‪ ,‬איטליה או ביזנטיון‪ ,‬אלא דווקא לספרד!|‪115‬‬ ‫‪112‬‬ ‫‪113‬‬ ‫‪114‬‬ ‫‪115‬‬ ‫תפילת מוסף לשבת )דפים ‪6‬ב ‪7‬א(‪ ,‬ממש כמנהג פרובאנס )עי' להלן‪ ,‬פרק ז(‪ ,‬וכנראה‬ ‫שסידור איטלקי זה הושפע אכן מהמנהג הפרובנסאלי )הגם שלמנהג פרובאנס נהגו‬ ‫לומר במוצאי שבת את 'פטום הקטורת' בנוסחו הארוך!(‪ .‬אמנם אין לדעת אם הסידור‬ ‫הביא את 'פטום הקטורת' גם בתפילות נוספות )שחרית או ערבית לחול(‪ ,‬שכן הוא‬ ‫חסר מתחילתו עד אחרי תפילת שחרית של שבת )הוא פותח בברכות קריאת התורה‬ ‫וההפטרה של שבת(‪ ,‬וזו הסיבה שלא הוספתיו על תשעה עשר סידורי איטליה‬ ‫שברשימה‪ ,‬שכזכור מניתי סידורים שלמים בלבד‪ .‬לסידור האחרון )פריס ‪ (608‬ציין‬ ‫חלמיש‪ ,‬הנהגות קבליות‪ ,‬עמ' ‪ ,478‬אך לא עמד על אופיו האיטלקי החריג‪.‬‬ ‫העדות האשכנזית על 'אספמיא'‪ ,‬דברי ר' אברהם סבע‪ ,‬וכנראה גם דברי ר' אברהם ב"ר‬ ‫נתן הירחי‪.‬‬ ‫ראה‪ :‬אידל‪ ,‬ר' מנחם רקנאטי )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(110‬עמ' ‪.119 81 ,29 24‬‬ ‫ראה‪ :‬אידל‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ 85‬ואילך‪.‬‬ ‫תופעה זו‪ ,‬להעתיק באנונימיות קטע קדום בעל מאפיינים ופרטים אישיים‪ ,‬שאינם‬ ‫תואמים למצבו של המעתיק עצמו‪ ,‬ידועה מהיקרויות אחרות‪ ,‬קדומות ומאוחרות‪ .‬ראה‪:‬‬ ‫ש' אלבק‪' ,‬מבוא'‪ ,‬בתוך‪ :‬ספר האשכול לר' אברהם ב"ר יצחק אב"ד מנרבונא‪ ,‬א‪,‬‬ ‫מהדורת ש' וח' אלבק‪ ,‬ירושלים תרצה‪ ,‬עמ' מח נ‪ ,‬נג נד; הרב י"ח שהרבני‪' ,‬תוספות‬ ‫הרא"ש למסכת מגילה‪ :‬בירור הייחוס'‪ִ ,‬חצֵי גבורים פליטת סופרים‪ ,‬ט )תשעו(‪ ,‬עמ'‬ ‫תקמז תקמח והערה ‪ ;25‬ע' שבט‪ ,‬מחקרי מבוא במפרשי הרי"ף‪ ,‬ע"ד‪ ,‬רמת גן תשנה‪,‬‬ ‫עמ' ‪ 83‬והערה ‪ ,1‬עמ' ‪ ;106‬הרב מ' שוחט‪' ,‬דרשות המילה מאת ר' אפרים בן גרשון‬ ‫הרופא מיוון'‪ִ ,‬חצֵי גבורים פליטת סופרים‪ ,‬י )תשעז(‪ ,‬עמ' תמה תמו‪.‬‬ ‫על מקרה משעשע שגרמה תופעה זו‪ ,‬העיר הרב י"מ פלס )בתכתובת אישית עם הרב‬ ‫עדיאל ברויאר(‪ :‬ספרו של ר' יעקב מרגלית‪' ,‬סדר הגט'‪ ,‬מבוסס על מקורות רבים‪ ,‬שהוא‬ ‫מפרטם בהקדמת חיבורו‪ .‬אמנם בגוף הספר הוא לא תמיד הקפיד לציין מהיכן העתיק‪,‬‬ ‫וכך נמצא שהוא כותב בספרו‪" :‬גם אני הקטן ידעתי לזקני ה"ר מנחם ציון ז"ל‪ ,‬היה לו‬ ‫בן ושֵׂם אביו מהר"ר מאיר‪ ,‬ושם חמיו‪ ,‬אבי אשתו‪ ,‬מהר"ר אורי ז"ל‪ ,‬והיו מחולקים‬ ‫בקריאת הבן‪ ,‬וקראו אותו 'שניאור'‪ ,‬כלומר‪ :‬שני אור‪ ,‬פירוש‪' :‬מאיר' הוא אור‪ ,‬ו'אורי'‬ ‫נמי הוא אור" )סדר הגט הארוך והקצר לרבינו מה"ר יעקב מרגלית‪ ,‬הסדר הקצר‪ ,‬סי'‬ ‫כד סעיף א‪ ,‬מהדורת הרב י' סץ‪ ,‬ירושלים תשמג‪ ,‬עמ' סו סז(‪ .‬כל הקטע הועתק כצורתו‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' ב תפילת ערבית ובתפילות נוספות‬ ‫‪79‬‬ ‫ז ‪ .‬פרובאנס‬ ‫כנסקר למעלה‪ ,‬אחד ממנהגי צרפת הוא לומר 'פטום הקטורת' רק בסיומה של‬ ‫תפילת ערבית לחול‪ ,‬חוץ ממוצאי שבתות וימים טובים וזמנים יחידאיים אחרים‪.‬‬ ‫מנהג זה מתואר כמנהגם של 'שלש עיירות' טרוייש‪ ,‬שאנץ ואלצורה‪ ,‬ונראה שכן‬ ‫נהגו במקומות נוספים בצרפת|‪ .116‬אולם בני פרובאנס אחזו במנהג הפוך‪ ,‬ואמרו‬ ‫'פטום הקטורת' בסיום תפילת ערבית של מוצאי שבת בלבד!|‪117‬‬ ‫מתעד מנהגי העיר מרסיי )מרשליאה(‪ ,‬ר' משה ב"ר שמואל ממרסיי‪ ,‬כותב‬ ‫בנוגע לסיום תפילת ערבית של מוצאי שבת‪..." :‬ואומר קדיש שלם‪ ,‬ומבדיל על‬ ‫הכוס‪ ,‬ואחר כך מתחיל 'ויתן לך' ו'פטום הקטורת' ואומר קדיש קצר‪ ...‬ואומר‬ ‫'עלינו לשבח'‪.118|"...‬‬ ‫את מנהג פרובאנס הזכיר גם ר' אברהם ב"ר נתן הירחי )ראב"ן הירחי(‪" :‬מנהג‬ ‫כל ישראל לומר במוצאי שבת 'ויתן לך' וכל הפסוקים של ברכות‪ ,‬שיתברכו‬ ‫ישראל בשבת הבאה ומעתה ועד עולם‪ .‬ובפרובינצא אומרים אחריהם 'אין‬ ‫כאלהינו' ו'פיטום הקטורת' בבלי"|‪ .119‬ושוב הוא כותב‪'" :‬פטום הקטורת'‪ ...‬נהגו‬ ‫בצרפת לומרו משבת לשבת בשחרית‪ ,‬אחרי התפילה‪ ,‬ובפרובינצא בכל מוצאי‬ ‫‪116‬‬ ‫‪117‬‬ ‫‪118‬‬ ‫‪119‬‬ ‫בידי ר' שלמה לוריא )מהרש"ל(‪ ,‬בספרו ים של שלמה‪ ,‬גיטין‪ ,‬פרק ד סו"ס כו‪ ,‬ומכך‬ ‫הוציא הרב נפתלי יעקב הכהן )שלא הכיר את המובאה ב'סדר הגט'(‪ ,‬ש"מצאצאי הרב‬ ‫]=ר' מנחם ציון‪ ,‬בעל 'ציוני' על התורה[ הוא מהרש"ל‪ ,‬שכן כתב בספרו יש"ש גיטין‪,‬‬ ‫פ"ד סי' כו‪ ,‬וז"ל‪ :‬גם אני הקטן ידעתי לזקיני הר"ר מנחם ציון היה לו בן‪) "...‬הרב נ"י‬ ‫הכהן‪ ,‬אוצר הגדולים אלופי יעקב‪ ,‬ו‪ ,‬ערך 'רבינו מנחם ציון משפירא'‪ ,‬חיפה ]תשכט?[‪,‬‬ ‫עמ' קצז(‪ .‬אך האמת היא‪ ,‬שכל האמור בסימן זה ב'סדר הגט'‪ ,‬ועוד הרבה יותר‪ ,‬לקוח‬ ‫מ'סדר הגט' האבוד של ר' זליקמן מבינגא‪ ,‬תלמיד מהרי"ל‪ ,‬שהוא אכן היה נכדו‪ ,‬בן‬ ‫בתו‪ ,‬של ה'ציוני'! אבל לפי שדבריו של ר' זליקמן מבינגא הובלעו בספרו של ר' יעקב‬ ‫מרגלית‪ ,‬ומשם הוסעו ל'ים של שלמה'‪ ,‬נוספו לבעל ה'ציוני' צאצאים רבים‪ ...‬תודתי‬ ‫להרב עדיאל ברויאר ולחכמים נוספים על עזרתם בכתיבת ההערה‪.‬‬ ‫עי' לעיל‪ ,‬פרקים א ב‪.‬‬ ‫על המנהג הפרובנסאלי העירו כמה חכמים‪ ,‬אלא שהם צמצמו כתיבתם וכמעט לא‬ ‫הביאו את המקורות הנוגעים לו‪ .‬ראה‪ :‬ש"ה פיק‪ ,‬מנהג פרובאנס‪ ,‬ע"מ‪ ,‬רמת גן תשלח‪,‬‬ ‫עמ' ‪) 51 50‬והשערתו שהמנהג מבוסס על סדר רב עמרם גאון — הנזכר לעיל‪ ,‬ליד‬ ‫הערה ‪ — 40‬אין לה על שתסמוך(; הנ"ל‪' ,‬קווים לדמות בתי הכנסת במרסיי ומנהגיהם‬ ‫בימי הביניים'‪ ,‬פעמים‪) 110 ,‬תשסז(‪ ,‬עמ' ‪ ;108‬ב' בר תקוה‪ ,‬סוגות וסוגיות בפיוט‬ ‫הפרובנסלי והקטלוני‪ ,‬באר שבע תשסט‪ ,‬עמ' ‪ ;83‬גרטנר‪ ,‬עיוני תפילה‪ ,‬עמ' ‪.469 468‬‬ ‫י' גרטנר‪' ,‬מנהג מרשלייאה‪ :‬ספר המנהגות לר' משה ב"ר שמואל'‪ ,‬קבץ על יד‪ ,‬סדרה‬ ‫חדשה‪ ,‬ספר יד )כד(‪ ,‬ירושלים תשנח‪ ,‬עמ' ‪=] 109‬הנ"ל‪ ,‬עיוני תפילה‪ ,‬עמ' ‪ .[365‬ר'‬ ‫משה ב"ר שמואל ממרסיי היה אחיינו של בעל 'ספר העיטור'‪ ,‬ופעל בסוף המאה‬ ‫השתים עשרה וראשית המאה השלוש עשרה‪ .‬ראה על כך‪ :‬גרטנר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.85 83‬‬ ‫ספר המנהיג‪ ,‬הלכות שבת‪ ,‬עמ' ר‪.‬‬ ‫‪80‬‬ ‫הרב יעקב ישראל סטל‬ ‫שבתות לחול"|‪ .120‬כיוצא בכך כותב בן דורו‪ ,‬ר' יהודה ב"ר יקר הפרובנסאלי‪:‬‬ ‫"אנו עושים בשׂמים במוצאי שבת‪ ,‬ואנו אומרים 'פטום הקטרת'‪ .121|"...‬כלומר‪,‬‬ ‫שהם אמרו 'פטום הקטורת' במוצאי שבת בלבד‪ .‬כן מוכח מ ֶהקשר העניין שם‪.‬‬ ‫גם ר' אהרן הכהן מנרבונה מדבר על "מקומות שנהגו לומר 'אין כאלקינו'‬ ‫ו'פטום הקטורת'" במוצאי שבת לאחר תפילת ערבית|‪ ,122‬וכוונתו‪ ,‬כנראה‪ ,‬למנהג‬ ‫פרובאנס‪ .‬אולם בנוגע לכך יש להעיר על דבר מפליא‪ .‬בספר 'כל בו'‪ ,‬היא‬ ‫המהדורה הראשונה של ספרו שנכתבה בפרובאנס לפני שנת ה'נה )‪ ,(1295‬העמיד‬ ‫ר' אהרן הכהן מנרבונה את 'פירוש פטום הקטורת'|‪ ,123‬אחרי 'דין תפלת יוצר‬ ‫ומוסף' של שבת|‪ 124‬ולפני 'דין סדר סעודת שבת שחרית'|‪ ,125‬ונהג אפוא כמנהג‬ ‫צרפת ב‪ ,‬הקובע את 'פטום הקטורת' בסיום תפילת מוסף של שבת בלבד|‪.126‬‬ ‫אולם בספרו 'ארחות חיים'‪ ,‬שהיא מהדורת ספרו המאוחרת יותר שנערכה מעט‬ ‫אחרי שנת ה'עג )‪ (1313‬בספרד ובאי מיורקה‪ ,‬הוא הציב את 'פירוש פטום‬ ‫הקטורת' מיד אחרי 'סדר תפלת מוצאי שבת'|‪ ,127‬כסדר הנאות למנהג פרובאנס‪,‬‬ ‫אותה עזב המחבר כמה שנים קודם לכן!|‪ 128‬לפנינו תמיהה כפולה שאין בידי‬ ‫לפותרה‪ :‬מדוע בספרו 'כל בו'‪ ,‬שנכתב בהיותו בפרובאנס‪ ,‬הוא נקט כאחד ממנהגי‬ ‫צרפת‪ ,‬ומדוע בספרו 'ארחות חיים'‪ ,‬שנכתב בספרד‪ ,‬הוא אחז כמנהג‬ ‫פרובאנס?|‪129‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪121‬‬ ‫‪122‬‬ ‫‪123‬‬ ‫‪124‬‬ ‫‪125‬‬ ‫‪126‬‬ ‫‪127‬‬ ‫‪128‬‬ ‫‪129‬‬ ‫ספר המנהיג‪ ,‬הלכות תפילה‪ ,‬עמ' לא‪ ,‬שינויי נוסחאות לשו' ‪.58‬‬ ‫פירוש התפילות והברכות‪ ,‬א‪ ,‬עמ' קכד = להלן‪ ,‬פרק ח ס"ק ב‪.‬‬ ‫ארחות חיים‪ ,‬א‪ ,‬סדר תפלת מוצאי שבת‪ ,‬סי' י‪ ,‬דף סז ע"א; ספר כלבו‪ ,‬סי' מא‪ ,‬עמ' ‪.104‬‬ ‫ספר כלבו‪ ,‬סי' לח‪ ,‬עמ' ‪.102 100‬‬ ‫שם‪ ,‬סי' לז‪ ,‬עמ' ‪.100 99‬‬ ‫שם‪ ,‬סי' לט‪ ,‬עמ' ‪.103 102‬‬ ‫וזאת בהנחה‪ ,‬שמדפיסי 'כל בו' נשארו נאמנים לכתב היד של החיבור ממנו הדפיסוהו‪,‬‬ ‫ולא שינו את מקומו של הפירוש‪.‬‬ ‫ארחות חיים‪ ,‬א‪ ,‬סדר תפלת מוצאי שבת‪ ,‬דף סו ע"ג סז ע"א; 'פירוש פטום הקטרת‬ ‫אל הרמב"ם ז"ל'‪ ,‬דף סז ע"א ואילך‪ .‬וכך בשני כתבי יד מהספר שבדקתי‪ :‬ניו יורק‪,‬‬ ‫בית המדרש לרבנים ‪) Rab. 667‬מתכ"י‪ ,(F39339 :‬דפים ‪87‬ב ‪88‬א; ירושלים‪ ,‬הספרייה‬ ‫הלאומית ‪ ,Heb. 4º 12‬דפים ‪95‬א ‪97‬א‪ .‬כתב היד האחרון הוא מעדי הנוסח החשובים‬ ‫של הספר‪ ,‬שהוא מייצג את מהדורתו האחרונה של הספר שערכה המחבר בשלהי ימיו‬ ‫בהיותו באי מיורקה )עי' להלן‪ ,‬הערה ‪ .(165‬אולם למרבה הפלא‪ ,‬שני פירושי 'פטום‬ ‫הקטרת' נשמטו לגמרי בכת"י ניו יורק‪ ,‬בית המדרש לרבנים ‪) Rab. 666‬מתכ"י‪:‬‬ ‫‪ ,(F39338‬המייצג אף הוא את העריכה האחרונה של הספר )עי' להלן‪ ,‬שם(‪ .‬הם אינם‬ ‫לא במקומם הרגיל שבדפוס ובשני כתבי היד הנזכרים )ראה שם‪ ,‬דף ‪143‬א‪ ,‬ואילך(‪,‬‬ ‫ואף לא מצאתים שם במקום אחר‪ ,‬ואיני יודע פשר הדבר‪.‬‬ ‫על ר' אהרן הכהן מנרבונה‪ ,‬מהדורות ספרו והיכן הן נכתבו‪ ,‬עי' המצויין לעיל‪ ,‬הערה ‪.46‬‬ ‫אכן‪ ,‬לאמיתו של דבר‪ ,‬הצלעית השנייה של התמיהה אינה תקיפה אילולא הראשונה‪.‬‬ ‫כי למקובל במחקר )הגם שעדיין לא מצאתי מחקר המוכיח זאת(‪ ,‬למרות העובדה‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' ב תפילת ערבית ובתפילות נוספות‬ ‫‪81‬‬ ‫נניח לתמיהתנו ונפנה למקורות אחרים המתעדים את צורת המנהג‬ ‫הפרובנסאלית‪ :‬המנהג הפרובנסאלי לומר 'פטום הקטורת' בסיום תפילת ערבית‬ ‫של מוצאי שבת בלבד מתועד גם בכל הסידורים פרובנסאליים כתבי יד‬ ‫שבדקתי‪ ,‬והסתפקתי באחד עשר מהם‪ ,‬שנבחרו באופן אקראי|‪) :130‬א( פריס‪,‬‬ ‫הספרייה הלאומית ‪) hebr. 637‬מתכ"י‪ ,(F31440 :‬דפים ‪66‬א ‪67‬א‪46 ,‬ב‪58 ,‬א‬ ‫)המאה השלוש עשרה או הארבע עשרה(|‪) ;131‬ב( לונדון‪ ,‬הספרייה הבריטית‬ ‫‪) Add. 18690‬מתכ"י‪ ,(F5060 :‬דפים ‪117‬ב ‪118‬ב‪79 ,‬א‪99 ,‬א ‪101‬א )המאה‬ ‫הארבע עשרה(|‪) ;132‬ג( לונדון‪ ,‬הספרייה הבריטית ‪) Add. 19667‬מתכ"י‪,(F5020 :‬‬ ‫דפים ‪124‬א ‪126‬ב‪80 ,‬א‪109 ,‬ב ‪110‬ב )המאה הארבע עשרה(; )ד( פרמה‪,‬‬ ‫ספריית הפלטינה ‪) Parm. 1740‬מתכ"י‪ ,(F12967 :‬דפים ‪141‬ב ‪144‬א‪92 ,‬א‪131 ,‬ב‬ ‫)המאה הארבע עשרה(; )ה( אוקספורד‪ ,‬ספריית הבודליאנה ‪Opp. Add. Oct. 14‬‬ ‫)מתכ"י‪ ,(F16603 :‬דפים ‪88‬א ‪89‬ב‪73 ,‬ב‪84 ,‬ב )המאה הארבע עשרה והחמש‬ ‫עשרה(; )ו( רומא‪ ,‬קזנטנזה ‪) 2741‬מתכ"י‪ ,(F32 :‬דפים ‪84‬ב ‪86‬א‪41 ,‬ב‪78 ,‬א‬ ‫)המאה הארבע עשרה והחמש עשרה(; )ז( פרמה‪ ,‬ספריית הפלטינה ‪Parm. 1923‬‬ ‫)מתכ"י‪ ,(F13079 :‬דפים ‪55‬ב ‪56‬ב‪43 ,‬א‪51 ,‬ב )המאה החמש עשרה(; )ח( וטיקן‬ ‫‪) ebr. 474‬מתכ"י‪ ,(F8704 :‬דפים ‪71‬ב ‪73‬א‪60 ,‬א‪68 ,‬ב )המאה החמש עשרה(‪.‬‬ ‫)ט( ניו יורק‪ ,‬בית המדרש לרבנים ‪) Ms. 4783‬מתכ"י‪ ,(F25684 :‬דפים ‪172‬א‬ ‫שעריכת 'ארחות חיים' התבצעה בספרד הרי שהוא משקף את מנהג פרובאנס‪ ,‬ואם כן‬ ‫אין תמה מדוע המנהג הפרובנסאלי הגיע לידי ביטוי במיקום 'פירוש פטום הקטורת'‪,‬‬ ‫אך אחרי שבספר 'כל בו' הפרובנסאלי הוא סטה ממנהג מקומו אל המנהג הצרפתי‪ ,‬יש‬ ‫מקום להציף את הסטייה )לכאורה?( העולה מספרו 'ארחות חיים'‪.‬‬ ‫‪ 130‬גם כאן סמכתי את ידַ י‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬על זיהוי הסידורים שבקטלוג מתכ"י‪ .‬אמנם לא‬ ‫הבדלתי בין סידורים כמנהג פרובאנס לסידורים כמנהג קרפנטרץ )‪ (Carpentras‬או‬ ‫אביניון )‪ ,(Avignon‬מעריה החשובות של פרובאנס‪ ,‬שבנוגע למנהגים אחרים היו‬ ‫ביניהם‪ ,‬לפעמים‪ ,‬הבדלים ושינויים‪.‬‬ ‫ברשימת הסידורים הבאה ציינתי בתחילה את מקום הופעת 'פטום הקטורת' בסופה של‬ ‫תפילת ערבית למוצאי שבת )כמעט תמיד אחרי חטיבת פסוקי 'ויתן לך'(‪ ,‬ולכך‬ ‫מתייחסת ההפניה הראשונה‪ ,‬בעוד שההפניות שלאחריה מציינות — בהתאמה — את‬ ‫מקומן של סיומי תפילות ערבית לחול ותפילת מוסף לשבת‪ ,‬שאין שם 'פטום הקטורת'‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬לכת"י פריס‪ ,‬הספרייה הלאומית ‪=) hebr. 637‬להלן‪ ,‬ס"ק א(‪ ,‬ציינתי‪ :‬דפים‬ ‫‪66‬א ‪67‬א‪46 ,‬ב‪58 ,‬א‪ .‬היינו‪' :‬פטום הקטורת' מופיע בסיום תפילת ערבית למוצאי‬ ‫שבת‪ ,‬בדפים ‪66‬א ‪67‬א‪ ,‬וסופן של תפילות ערבית לחול ומוסף לשבת הן )בהתאמה(‬ ‫בדפים ‪46‬ב‪58 ,‬א‪.‬‬ ‫‪ 131‬סידור זה הוא פרובנסאלי ולא צרפתי‪ ,‬כפי שהיה מי שטען‪ .‬ראה מאמרי 'יום טוב גדול של‬ ‫ערבה‪ :‬שמו של היום השביעי של סוכות'‪ ,‬ירושתנו‪ ,‬ט )תשעו(‪ ,‬עמ' קצ קצא הערה ‪.230‬‬ ‫‪ 132‬בקטלוג מתכ"י תואר כתב היד כסידור מנהג רומא עם מאפיינים של מנהגי ספרד‬ ‫ופרובאנס‪ .‬אך הרב אהרן גבאי‪ ,‬החוקר את נוסחאות התפילות לענפיהם‪ ,‬הודיעני‪,‬‬ ‫שמדובר בסידור פרובנסאלי‪.‬‬ ‫‪82‬‬ ‫הרב יעקב ישראל סטל‬ ‫‪174‬א‪149 ,‬א‪166 ,‬א; )י( ניו יורק‪ ,‬בית המדרש לרבנים ‪) Ms. 4058‬מתכ"י‪:‬‬ ‫‪ ,(F24960‬דפים ‪53‬ב ‪55‬א‪30 ,‬ב‪41 ,‬א )המאה החמש עשרה(; )יא( רומא‪,‬‬ ‫קזנטנזה ‪) 2740‬מתכ"י‪ ,(F11750 :‬דפים ‪144‬א ‪147‬א‪111 ,‬א‪132 ,‬ב )המאה‬ ‫החמש עשרה והשש עשרה(|‪.133‬‬ ‫גם יוט"ל צונץ‪ ,‬במאמרו על מנהגי בית הכנסת באביניון‪ ,‬מעריה החשובות‬ ‫של פרובאנס‪ ,‬מתאר את מנהגנו בדבריו על סדר תפילת ערבית במוצאי שבת‪:‬‬ ‫"וכן‪ ,‬לפי מנהג פרובנסלי עתיק‪' ,‬אין כאלהינו'‪ ,‬פרשת 'פיטום הקטורת'‪' ,‬אמר ר'‬ ‫אלעזר'‪ ,‬קדיש דרבנן‪' ,‬ברכו' ו'עלינו'"|‪ .134‬והוא כותב את הדברים על פי‬ ‫סידורים כמנהג אביניון שהוא בחן|‪.135‬‬ ‫זיקה מרובה קיימת בין קטלוניה )מדינת מחוז בצפון מזרח ספרד( לפרובאנס‬ ‫— הסמוכות גיאוגרפית זו לזו וגם היו תחת אותו שלטון מדיני במשך תקופה —‬ ‫ובמיוחד בכל הנוגע למנהגי פייטנות ותפילה|‪ ,136‬לפיכך זלג המנהג הפרובנסאלי‬ ‫לקטלוניה‪ ,‬כפי שניתן להיווכח מכמה סידורי קטלוניה|‪ ,137‬הגם שהדבר לא מוסכם‬ ‫‪133‬‬ ‫‪134‬‬ ‫‪135‬‬ ‫‪136‬‬ ‫‪137‬‬ ‫ראה גם לעיל‪ ,‬סוף הערה ‪ ,111‬על סידור איטלקי שהושפע )חלקית( מהמנהג‬ ‫הפרובנסאלי‪.‬‬ ‫יוט"ל צונץ‪' ,‬מנהג בית הכנסת באביניון'‪ ,‬בתוך ספרו‪ :‬מנהגי תפילה ופיוט בקהילות‬ ‫ישראל )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(24‬עמ' ‪.270‬‬ ‫לרשימת הסידורים‪ ,‬ראה שם‪ ,‬עמ' ‪.338 337‬‬ ‫ראה על כך‪ :‬בר תקוה‪ ,‬סוגות וסוגיות )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(117‬עמ' ‪ ;15 14‬שבט‪ ,‬מקום‬ ‫המנהג בתורת הרמב"ן )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(108‬עמ' ‪ ;444 439‬י' זוסמן‪' ,‬פירוש הראב"ד‬ ‫למסכת שקלים?‪ :‬חידה ביבליוגרפית בעיה היסטורית'‪ ,‬מאה שערים‪ :‬עיונים בעולמם‬ ‫הרוחני של ישראל בימי הביניים לזכר יצחק טברסקי‪ ,‬בעריכת ע' פליישר ואחרים‪,‬‬ ‫ירושלים תשסא‪ ,‬עמ' ‪ 157‬הערה ‪.101‬‬ ‫ידועים לי שני סידורים כמנהג קטלוניה המביאים את 'פטום הקטורת' אך ורק בסיומה‬ ‫של תפילת ערבית למוצאי שבת‪) :‬א( פריס‪ ,‬הספריה הלאומית ‪) hebr. 590‬מתכ"י‪:‬‬ ‫‪ ,(F10550‬דפים ‪108‬ב ‪110‬ב‪60 ,‬ב ‪63‬א‪67 ,‬ב‪88 ,‬א ‪89‬א )המאה השלוש עשרה(; )ב(‬ ‫אוקספורד‪ ,‬ספריית הבודליאנה ‪) Mich. 1‬מתכ"י‪ ,(F16599 :‬דפים ‪89‬ב ‪91‬א‪23 ,‬ב ‪25‬ב‪,‬‬ ‫‪70‬א‪84 ,‬ב )הועתק בשנת ה'ריז‪ .(1457 ,‬אפשר שמנהג זה מתועד בסידור קטלוני נוסף‬ ‫כת"י סנקט פטרבורג‪ ,‬האקדמיה הרוסית‪ ,‬המכון ללימודים מזרחיים ‪) A 37‬מתכ"י‪:‬‬ ‫‪ ,(F52964‬שלפי המתואר בקטלוג מתכ"י‪' ,‬פטום הקטורת' מופיע בו אחרי פסוקי 'ויתן‬ ‫לך' למוצאי שבת )דף ‪107‬א(‪ ,‬אלא שלא עלה בידי לוודאות אם זו ההופעה היחידה של‬ ‫'פטום הקטורת' בסידור‪ ,‬שהוא הפרט החשוב לענייננו‪ ,‬כי צילום כתב היד אבד‬ ‫ממתכ"י‪ .‬גם סידור אחר‪ ,‬שלא זוהה כמנהג קטלוניה אלא כ'מנהג ספרד'‪ ,‬הכללי יותר‪,‬‬ ‫תואם למנהג הנזכר ומביא את 'פטום הקטורת' רק בסיומה של תפילת ערבית למוצאי‬ ‫שבת‪ ,‬והוא כת"י אוקספורד‪ ,‬ספריית הבודליאנה ‪) Opp. Add. oct. 17‬מתכ"י‪,(F16596 :‬‬ ‫דפים ‪136‬ב ‪139‬א‪88 ,‬ב ‪101‬א‪107 ,‬א‪129 ,‬א )המאה הארבע עשרה(‪ .‬שני הסידורים‬ ‫הראשונים )פריס ‪ 590‬ואוקספורד ‪ (1‬קיבלו את מנהג פרובאנס גם בנוגע לנוסח 'פטום‬ ‫הקטורת'‪ ,‬שהוא בנוסח הארוך עם תוספת ייחודית )עי' לעיל‪ ,‬הערה ‪ .(82‬אך הסידור‬ ‫השלישי )אוקספורד ‪ (17‬אימץ את מנהג פרובאנס רק בנוגע לזמן אמירת 'פטום‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' ב תפילת ערבית ובתפילות נוספות‬ ‫‪83‬‬ ‫בכל הסידורים המייצגים את הנוסח|‪.138‬‬ ‫אחידות המנהג הפרובנסאלי ראויה להדגשה מיוחדת|‪ .139‬כל המקומות‬ ‫שנידונו במאמר מציגים דעות שונות בזמני אמירת 'פטום הקטורת'‪ :‬מצרפת‬ ‫שמענו שלוש דעות‪ ,‬בספרד נודענו לארבעה חילוקי מנהגים ואפילו איטליה‬ ‫מציגה שתי שיטות בעניין|‪ ,140‬ורק פרובאנס העמידה דעה אחת ויחידה‪ :‬בתפילת‬ ‫ערבית של מוצאי שבת‪ .‬ולא זו בלבד אלא‪ ,‬שפרובאנס היא המקום היחיד המציג‬ ‫תיאום מלא בין מקורותיו ההלכתיים לסידורי התפילה שלו‪ ,‬בניגוד להרבה‬ ‫מקומות אחרים שהנאמר במקורותיהם ההלכתיים אינו זהה למופיע בסידורי‬ ‫תפילתם|‪.141‬‬ ‫אפשר שנזילותו של המנהג בכל המקומות הוא מפני היותו צעיר לימים‪,‬‬ ‫יחסית‪ ,‬או מפני שהוא לא נתפס כמנהג חיובי ולפיכך היו שהתירו לעצמם‬ ‫להרחיבו או לצמצמו‪ .‬אך אם כן‪ ,‬כיצד דווקא בפרובאנס ניצל המנהג מכל אותם‬ ‫מכשולים ונשאר בטהרתו ובצביונו הפרובנסאלי הראשוני? גם על שאלה זו אין‬ ‫בידי להשיב‪ ,‬ואמשיך אפוא בדרך הילוכי‪ ,‬בבירור עניינו של המנהג‪.‬‬ ‫ח ‪ .‬ס ק ירת ר' יהודה ב " ר י ק ר‬ ‫המנהגים השונים בדבר עיתוי אמירת 'פטום הקטורת' זכו לסקירה חשובה מידי‬ ‫אחד מקדמוני פרובאנס‪ ,‬ר' יהודה ב"ר יקר‪ ,‬מרבותיו של הרמב"ן‪ ,‬שאף הביא את‬ ‫‪138‬‬ ‫‪139‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪141‬‬ ‫הקטורת'‪ ,‬אך לא את נוסחו‪ ,‬שלמנהגו נאמר 'פטום הקטורת' בנוסחו הקצר ובלא‬ ‫התוספת הפרובנסאלית‪.‬‬ ‫ציונ ַי לדפי כתבי היד בהערה זו‪ ,‬הם בסדר זה‪ :‬הופעת 'פטום הקטורת' בסופה של תפילת‬ ‫ערבית למוצאי שבת; סופה של תפילת שחרית לחול; סיום תפילת ערבית לחול; סיום‬ ‫תפילת מוסף לשבת‪ .‬בהערה זו הוספתי לציין לסופה של תפילת שחרית לחול )שאת‬ ‫גבולותיה ציינתי לעיל‪ ,‬תחילת הערה ‪ ,(102‬שאינה כוללת את 'פטום הקטורת'‪ ,‬כדי‬ ‫לבדל את הסידורים שלפנינו מאחת מצורות המנהג הספרדי‪ ,‬הנותנת את 'פטום‬ ‫הקטורת' בסיומה של תפילת שחרית לחול בלבד )עי' לעיל‪ ,‬ליד הערה ‪ 103‬ובה(‪.‬‬ ‫כי חלק מסידורי קטלוניה הסכימו למנהגים אחרים שרווחו בספרד שלא לומר בכלל‬ ‫'פטום הקטורת'‪ ,‬או לאומרו בסופה של תפילת שחרית לחול בלבד‪ .‬עי' לעיל‪ ,‬הערה‬ ‫‪ 102‬ס"ק ו; הערה ‪ 103‬ס"ק י‪ ,‬יא‪.‬‬ ‫אמנם בכל כלל יש היוצא מן הכלל‪ ,‬ואף כאן אחד מחכמי פרובאנס‪ ,‬ר' דוד ב"ר שמואל‬ ‫הכוכבי מאישטיילא‪ ,‬פירט את סדר התפילה במוצאי שבת בלא לציין את אמירת 'פטום‬ ‫הקטורת'‪ .‬ראה‪ :‬ספר הבתים‪ ,‬ג‪ ,‬חלק 'בית תפילה'‪ ,‬שערי תפילה וברכת כהנים‪ ,‬שער‬ ‫תשיעי‪ ,‬סי' לא‪ ,‬מהדורת הרב מ' הרשלר‪ ,‬ירושלים תשמג‪ ,‬עמ' ריב‪.‬‬ ‫לסיכום הדעות השנות‪ ,‬ראה להלן‪ ,‬פרק יב‪.‬‬ ‫כך במיוחד במנהג צרפת א‪ ,‬המופיע בכמה מקורות הלכתיים אך כמעט אינו מתועד‬ ‫בסידורי המקום‪ ,‬וכך גם מנהג ספרד א‪ ,‬הנזכר במקורות ההלכה אך לא בסידורי‬ ‫התפילה‪ ,‬ולעומתו מנהג ספרד ב ומנהג ספרד ג‪ ,‬המיוצגים אך ורק בסידורי התפילה!‬ ‫ראה כל המסוכם להלן‪ ,‬פרק יב‪.‬‬ ‫‪84‬‬ ‫הרב יעקב ישראל סטל‬ ‫טעמה של כל צורת מנהג שהזכיר‪ .‬דבריו נוגעים להרבה מפרטי מנהגנו ולכן‬ ‫אביאם בשלמות‪ ,‬כשהם מתוקנים על פי כתבי יד|‪ 142‬ומחולקים לסעיפים|‪:143‬‬ ‫]א[ 'מי כאלהינו‪ ,‬מי כאדוננו‪ ,‬מי כמלכנו‪ ,‬מי כמושיענו'‪ .‬לפי שיום שבת‬ ‫היא ככלה שנ ִשאת בשבת|‪ ,144‬שאם יניחוה בני החופה מוצאי שבת‪ ,‬יהיה‬ ‫לה עגמת נפש‪ ,‬ולפיכך באים כולם ומשוררים לפניה במוצאי שבת‪ .‬ולכך‬ ‫אנו אומרים|‪' 145‬מי כאלהינו' וגו'‪ ,‬לשבחו מאד‪.‬‬ ‫]ב[ ולפי שדרך לבשׂם הכלה במיני בשׂמים אחר השבת‪ ,‬שהוא יום חופתה‪,‬‬ ‫שהרי יום החופה אינה צריכה בשׂמים‪ ,‬ששמחת חופתה משמחה יותר מכל‬ ‫מיני בשׂמים‪ ,‬ולאחר חופתה מבשׂמים אותה כדי לשמחה‪ ,‬כל שלשים‬ ‫יום‪ .‬כמו כן באנו לבשׂם השבת הנקראת 'כלה'‪ ,‬ויום השבת אינה צריכה‬ ‫בשׂמים‪ ,‬שהוא עצמה בשׂמים|‪ .146‬ולכך אנו עושים בשׂמים במוצאי שבת‪,‬‬ ‫ואנו אומרים 'פטום הקטרת'‪> ,‬לבשׂם שבת כלה אחר חופתה‪ .‬ואף יש‬ ‫‪142‬‬ ‫‪143‬‬ ‫‪144‬‬ ‫‪145‬‬ ‫‪146‬‬ ‫הפירוש מצוי בשלושה כתבי יד‪) :‬א( אוקספורד‪ ,‬בית פוזי ‪) V 2 1‬מתכ"י‪,(F15600 :‬‬ ‫בכתיבה ספרדית מהמאה הארבע עשרה או החמש עשרה; )ב( קמברידג’‪ ,‬ספריית‬ ‫האוניברסיטה ‪) Add. 434‬מתכ"י‪ ,(F16322 :‬בכתיבה ספרדית מהמאה החמש עשרה;‬ ‫)ג( לונדון‪ ,‬מונטיפיורי ‪) 217‬מתכ"י‪ ,(F5187 :‬דפים ‪1‬א ‪82‬א )בשוליים(‪ ,‬בכתיבה‬ ‫איטלקית מהמאה השלוש עשרה או הארבע עשרה‪ .‬המהדורה הנדפסת של הספר —‬ ‫'פירוש התפלות והברכות' — לקויה ביותר‪ .‬לרובו המכריע של הספר השתמש המהדיר‬ ‫בכתי"י קמברידג' ואוקספורד )הקרובים מאוד זה לזה( ובמיוחד עם כתה"י הראשון‪,‬‬ ‫ואילו בכת"י מונטיפיורי — הקדום והמדוייק מכולם — הוא השתמש רק במהדורתו‬ ‫השנייה לספר‪ ,‬וגם אז רק על מנת להדפיס ממנו קטעים חדשים שאין בשני כתבי היד‬ ‫האחרים ולא בשביל לתקן על פיו את הנוסח הלקוי של מרבית הספר שכבר נדפס )עי'‬ ‫פירוש התפילות והברכות‪ ,‬א‪ ,‬ב'דברים מאת המהדיר' וב'הערה למהדורה השניה'‬ ‫שבראש הכרך‪ ,‬בלא סיפרור עמודים(‪ ,‬ולא זו בלבד‪ ,‬אלא שלבדיקתי‪ ,‬אף העתקת‬ ‫המהדיר מכתי"י קמברידג' ואוקספורד אינה מדויקת ביותר‪ ,‬כך שאין לסמוך על‬ ‫המהדורה הנדפסת אלא להגיה על פי כתבי היד‪ ,‬ובמיוחד על פי כת"י מונטיפיורי‪.‬‬ ‫וכן היה מנהגי בחטיבה הבאה‪ :‬בדרך כלל‪ ,‬העדפתי את הנוסח הרהוט יותר‪ ,‬כשאת‬ ‫השינויים המשמעותיים ציינתי בהערות‪ ,‬ואת הנוסף או השונה בכת"י מונטיפיורי‬ ‫)=כי"מ(‪ ,‬הבאתי בסוגרים חדים או בהערות‪ .‬בכמה תיבות שיניתי לכתיב מלא‪ ,‬כמו‪:‬‬ ‫'חפתה' = 'חופתה'‪ ,‬כדי להקל על המעיין‪.‬‬ ‫בחלוקה לסעיפים זו השתמשתי להלן‪ ,‬בניתוח והסבר דברי המחבר‪ ,‬וציינתי אל‬ ‫הסעיפים בתוך סוגריים עגולים‪.‬‬ ‫לפי‪ ...‬בשבת[ כי"מ‪" :‬על שם כי השכינה היא כח השבת‪ ,‬ויום השבת היא ככלה הנישאת‬ ‫בשבת"‪.‬‬ ‫ולכך אנו אומרים[ כי"מ‪" :‬ולכך באנו לומר"‪.‬‬ ‫השבת הנקראת כלה‪ ...‬עצמה בשׂמים[ כי"מ‪" :‬השבת שנקראת כלה‪ ,‬על שם שכינה‪,‬‬ ‫למוצאי שבת‪ ,‬שביום השבת אינה צריכה בשמים‪ ,‬שהשבת הוא יום החופה הוא לה‬ ‫לבשמים"‪.‬‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' ב תפילת ערבית ובתפילות נוספות‬ ‫‪85‬‬ ‫אומרים 'פטום הקטרת'< כל ימי השבוע|‪ ,147‬דאמר'ינן בתנחומא‪ :‬מה כלה‬ ‫זו‪ ,‬כשמלאו ימי חופתה חוזרת למלאכתה אף כנסת ישראל חוזרת‬ ‫לשעבודה? תלמוד לומר‪' :‬ופדויי יי ישובון‪ ,‬ובאו ציון ברנה'‪.148|...‬‬ ‫]ג[ ולפי שהקטורת מעשיר‪ ,‬כדאמרינן ביומא‪ :‬מעולם לא שנה אדם‬ ‫בקטורת‪ ,‬הרגילוהו >לומר< במוצאי שבת‪ ,‬לסימן טוב‪ .‬וכמה דברים היו‬ ‫עושין רבותינו לסימן טוב‪ ...‬ולפי שלא יטעה אדם לומר‪ ,‬כי כח הקטורת‬ ‫הוא‪ ,‬בלא כח אחר‪ ,‬באנו לרמוז‪ ,‬יי מוריש ומעשיר‪ ...‬ולכך אמרנו תחלה‬ ‫'אין כאלהינו‪ ,‬מי כאלהינו‪ ,‬נודה לאלהינו‪ ,‬אתה הוא אלהינו שהקטירו‬ ‫לפניך'‪ ,‬ופי'רושו‪ :‬ממך כח הקטרת‪.‬‬ ‫]ד[ ויש אומרים 'פטום הקטורת' בכל יום עם השבח שאומ'רים תחלה‪,‬‬ ‫כאשר סדרנו — 'אין כאלהינו' תחלה או 'מי כאלהינו' תחלה‪ ,‬לפי‬ ‫המנהגים|‪ — 149‬ולא בשבת‪ ,‬לפי שהכלה צריכה להתבשם בכל שלשים‬ ‫יום אחר חופתה‪ ,‬ולכך צריך לומר 'פטום הקטורת' כל השבוע עד שבת‪,‬‬ ‫שהוא יום החופה‪ ,‬ואז אינה צריכה בשמים‪.‬‬ ‫]ה[ ובצרפת אומרים אותו בשחר בשבת בלבד‪ ,‬קודם קדיש בתרא‪ .‬והטעם‪,‬‬ ‫לפי שאומרים בכל מקום 'שיר מזמור לאסף'‪ ,‬כל ימי השבוע‪ ,‬ואומרים‬ ‫בכל מקום במוצאי שבת 'ויתן לך'‪ ,‬ולא רצו לצרף >ולערב< 'פטום‬ ‫הקטורת' עם דבר אחר‪ ,‬לפי שלא יהיה ניכר טעם אמירתו למה‪ ,‬ויתלו‬ ‫העיקר בשאר הדברים הנאמרים עמו‪ .‬אבל בשבת בשחר‪ ,‬אין אומרים שום‬ ‫דבר אחר‪ ,‬שהרי בשאר מקומות נמי‪ ,‬שאין אומרים בשבת שחרית 'פטום‬ ‫הקטורת'‪ ,‬אין אומרים כלום אחר תפלה‪ .‬והעיקר לרמוז‪ ,‬כי השבת היא לה‬ ‫לבשׂמים יותר מהכל‪ ,‬והיא בשׂמיה ותכשיטיה‪ ,‬כלומר‪ ,‬עכשיו היא‬ ‫מבושמת‪ .‬ומה שאנו מברכים לבשמים מוצאי שבת‪ ,‬הוא להשיב את‬ ‫נפשנו‪ ,‬על שם 'וינפש' ווי אבדה נפש‪ .‬ושבת‪ ,‬היודעת שתחזור לחופתה‬ ‫לאחר שבעה‪ ,‬אינה צריכה להתבשם אחר השבת‪ ,‬אבל הכלה‪ ,‬שלא תחזור‬ ‫לחופתה‪ ,‬צריכה להתבשם אחר חופתה‪...‬‬ ‫]ו[ ובצרפת אומרים כך‪ :‬תחלה 'אין כאלהינו‪> ,‬אין כאדוננו<‪ ,‬אין כמלכנו‪,‬‬ ‫אין כמושעינו'‪ ,‬ואחר כך אומרים‪' :‬מי כאלהינו' וגו'‪ ,‬ואחר כך אומרים‪:‬‬ ‫‪ 147‬המוסגר הוא על פי כת"י מונטיפיורי‪ ,‬דף ‪45‬א בשוליים‪ ,‬שנשמט בשני כתבי היד‬ ‫האחרים מחמת טעות הדומות )'הקטרת' 'הקטרת'(‪ .‬והשווה גם להלן‪ ,‬הערה ‪.165‬‬ ‫אין ספק בנכונותו של נוסח כת"י מונטיפיורי‪ ,‬כי לשני כתבי היד האחרים נמצא‬ ‫שהמחבר כותב‪" :‬ואנו אומרים 'פטום הקטרת' כל ימי השבוע"‪ ,‬דבר הנוגד את עדות‬ ‫כל המקורות הפרובנסאליים ש'פטום הקטורת' נאמר במוצאי שבת בלבד!‬ ‫‪ 148‬כאן הוא כותב פירוש לחטיבת 'מי כאלהינו'‪ ,‬שאינו נוגע לענייננו‪ ,‬ועל כן השמטתיו‪.‬‬ ‫‪ 149‬המשפט האחרון הוא על פי כת"י מונטיפיורי‪ ,‬ובשני כתבי היד האחרים ובדפוס הוא‬ ‫משובש ובלתי מובן‪.‬‬ ‫‪86‬‬ ‫הרב יעקב ישראל סטל‬ ‫'נודה לאלהינו' וכו'‪ ,‬ומפרשים‪ ,‬שעל ידי כך אומרים הסדר הזה‪ ,‬לפי‬ ‫שנרמז בו 'אמן' 'אין כאלהינו'‪' ,‬מי כאלהינו'‪' ,‬נודה לאלהינו'‪ .‬ואע"פ‬ ‫שאין המליצה >צחה< לומר תחלה 'אין כאלהינו' ואחר כך 'מי כאלהינו'‪,‬‬ ‫ואין >רגילות< לדבר כך|‪ .150‬ובהיכלות אומר כך‪' :‬מי כאלהינו|‪ ,151‬מי‬ ‫כיוצרנו‪ ,‬מי כיי אלהינו'‪.‬‬ ‫]ז[ ויש עוד לפרש‪ :‬כדאמרינן באגדה‪ :‬תלמידי חכמים‪ ,‬שיגיעים כל השבוע‬ ‫בתורה‪ ,‬צריכין לנוח בשבת‪ ,‬ועמי הארץ‪ ,‬שבטילין כל השבוע‪ ,‬צריכין‬ ‫ללמוד ולשמוע הדרשה בשבת‪ .‬ובמוצאי שבת‪ ,‬צריכים תלמידי חכמים‬ ‫להתחיל וללמוד‪ ,‬ואמרינן בספרי‪ :‬מה רביבים הללו יורדין על העשבים‬ ‫ומפטמין אותם‪ ,‬כך הוי מפטם בדברי תורה ושונה ומשלש ומרבע‪.‬‬ ‫]ח[ ויש עוד לפרש‪ :‬כשם שאנו נוטלין הדס להריח‪ ,‬כדי לשמח עלבון הלב‬ ‫הנאנח ממנוחת השבת שעברה‪ ,‬באנו להזכיר הקטורת תחלה‪ ,‬שלא נעשה‬ ‫כי אם לריח ניחוח למקום ולשמחו בישראל‪ ,‬כי לעולם עוסקין בכבוד‬ ‫שמים תחלה‪ ,‬ואחר כך מבדילין אנו בביתינו|‪.152‬‬ ‫למנהג מקומו של הכותב‪ ,‬נאמר 'פטום הקטורת' פעם אחת בשבוע בלבד‪ ,‬אך ורק‬ ‫בסופה של תפילת ערבית למוצאי שבת‪ ,‬והוסמך לפניו הפיוט 'אין כאלהינו'‬ ‫)א‪,‬ב‪,‬ג(‪ ,‬שלמנהג מקומו הוחלף סידרן של שתי המחרוזות הראשונות )'אין‬ ‫כאלהינו‪ ...‬מי כאלהינו‪ ,('...‬והוא פתח ב'מי כאלהינו' )א‪,‬ו(‪ ,‬נוסח חריג שאינו‬ ‫מוכר אלא ממקורות בודדים נוספים|‪.153‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪151‬‬ ‫‪152‬‬ ‫‪153‬‬ ‫גם באחת מהתוספות האנונימיות שב'מחזור ויטרי'‪ ,‬שבכת"י לונדון המאוחר והגדוש‬ ‫בהוספות‪ ,‬ממליץ הכותב לפתוח את התפילה ב'מי כאלהינו' מפני שכן נאה מצד הלשון‪:‬‬ ‫על כן נראה‪ ,‬דהכי גרסינן‪' :‬מי'‪' ,‬אין'‪ .‬והוא כמו כמי ששואל‪' :‬מי כאלהינו‪,‬‬ ‫ומי דומה לו'‪ ,‬ומשיב‪' :‬אין כמוהו‪ ,‬ואין דומה לו'‪ .‬וכן דרך מקרא לשאול‪' :‬מי‬ ‫זה'‪ ,‬ולהשיב על הדבר‪ .‬כגון‪' :‬מי תכן'‪ .‬ומשיב‪' :‬יי' )ישעיה מ יג(‪ .‬וכגון‪' :‬מי‬ ‫פעל ועשה קרא הדורות מראש'‪ .‬ומשיב‪' :‬אני יי ראשון' )שם מא ד(‪ .‬וכגון‪' :‬מי‬ ‫זה מלך הכבוד'‪ ,‬ומשיב‪' :‬יי צבאות' )תהלים כד ח‪,‬י(‪ .‬וכמוהו הרבה במקרא‬ ‫)מחזור ויטרי‪ ,‬א‪ ,‬הלכות שבת‪ ,‬סי' לה‪ ,‬עמ' רט(‪.‬‬ ‫מי כאלהינו[ בכי"מ‪" :‬מי כמלכנו"‪.‬‬ ‫פירוש התפלות והברכות‪ ,‬א‪ ,‬עמ' קכד קכו; כת"י אוקספורד‪ ,‬דפים ‪91‬א ‪92‬ב; כת"י‬ ‫קמברידג'‪ ,‬דפים ‪107‬ב ‪109‬א; כת"י מונטיפיורי‪ ,‬דף ‪45‬א ב )בשוליים(‪.‬‬ ‫מדברי ר' יהודה ב"ר יקר משמע שהוא הכיר את שתי הנוסחאות‪ ,‬זו הרגילה הפותחת‬ ‫ב'אין כאלהינו'‪ ,‬וזו הנדירה יותר‪ ,‬הפותחת ב'מי כאלהינו' )ראה במיוחד לעיל‪ ,‬ליד‬ ‫הערה ‪ .(149‬לעומתו‪ ,‬ר' אהרן הכהן מנרבונה הכיר רק את נוסח 'מי כאלהינו'‪,‬‬ ‫כמשתמע מרגילותו לכנות את התפילה בשם 'מי כאלהינו' )עי' לעיל‪ ,‬ליד הערות ‪,45‬‬ ‫‪ ;52 ,46‬אך במקבילות שב'ספר כלבו' 'אין כאלהינו'! עי' לעיל‪ ,‬ליד הערה ‪,44‬‬ ‫וחוששני שמדובר שם בעיבוד מאוחר‪ ,‬השווה לתופעה המשונה שציינתי לעיל‪ ,‬ליד‬ ‫הערות ‪.(129 123‬‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' ב תפילת ערבית ובתפילות נוספות‬ ‫‪87‬‬ ‫בארבעה אופנים מסביר ר' יהודה ב"ר יקר את המנהג הפרובנסאלי לומר‬ ‫'פטום הקטורת' במוצאי שבת בלבד‪:‬‬ ‫)א( כשם שהכלה|‪ 154‬אינה צריכה בישׂום ביום נישואיה‪" ,‬ששמחת חופתה‬ ‫משמחה יותר מכל מיני בשמים"‪ ,‬אך מיד לאחר יום נישואיה "מבשמים אותה‬ ‫כדי לשמחה" במשך שלושים יום‪ ,‬כך גם השבת‪ ,‬שנמשלה לכלה|‪ ,155‬אינה זקוקה‬ ‫לבשמים ביום חופתה )=יום השבת(‪ ,‬אך זקוקה להם מיד במוצאי יום חופתה‬ ‫)=מוצאי שבת(‪ ,‬ולכן יש לומר אז 'פטום הקטורת'‪ .‬וזו גם סיבת אמירת 'אין‬ ‫הפתיחה ב'מי כאלהינו' הובאה גם בסדר רב עמרם גאון )עי' לעיל‪ ,‬ליד הערה ‪,(40‬‬ ‫ושוב‪ ,‬בלא להיכנס לשאלת אוטנטיות החיבור )עי' לעיל‪ ,‬ליד הערה ‪ 42‬ובה(‪ .‬על נוסח‬ ‫זה גם המליץ חכם לא נודע ששיבץ הוספות ב'מחזור ויטרי' )הובאו דבריו לעיל‪ ,‬הערה‬ ‫‪ ,(150‬הגם שמסופקני אם הוא כתב את הדברים מתוך היכרות למנהג פעיל שפתח ב'מי‬ ‫כאלהינו' או שהציע את הדבר מדעתו‪ ,‬מפאת קושי לשוני בנוסח המקובל‪ .‬יעויין‬ ‫בדבריו‪.‬‬ ‫בסידורים כתבי יד כמעט לא מופיעה התפילה בפתיחת 'מי כאלהינו'‪ .‬מכל עשרות‬ ‫עשרות סידורים כתבי יד‪ ,‬כנוסח צרפת‪ ,‬פרובאנס או ספרד‪ ,‬שנרשמו לעיל )פרקים‬ ‫ד‪,‬ו ז( בנוגע ל'פטום הקטורת'‪ ,‬שכמעט בכולם נסמך לו ההמנון 'אין כאלהינו'‪,‬‬ ‫הפתיחה היא ב'אין כאלהינו' כמקובל ולא ב'מי כאלהינו'‪ ,‬פרט לסידורים ומחזורים‬ ‫יחידאיים‪) :‬א( סידור כמנהג ספרד )עם השפעות ממנהג סיציליה קורפו(‪ ,‬כת"י פרמה‪,‬‬ ‫ספריית הפלטינה ‪) Parm. 1752‬מתכ"י‪ ,(F12979 :‬דפים ‪64‬א‪123 ,‬א )המאה הארבע‬ ‫עשרה(‪) .‬ב( סדור מנהג קרפנטרץ‪ ,‬כת"י רומא‪ ,‬קזנטנזה ‪) 2741‬מתכ"י‪ ,(F32 :‬דף ‪84‬א‬ ‫)המאה הארבע עשרה והחמש עשרה(; )ג( סידור מנהג קטלוניה‪ ,‬כת"י אוקספורד‪,‬‬ ‫ספריית הבודליאנה ‪) Can. Or. 24‬מתכ"י‪ ,(F16598 :‬דף ‪52‬ב )המאה החמש עשרה(;‬ ‫ועי' לעיל‪ ,‬הערה ‪ 102‬ס"ק ו‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬לדברי פיק )קווים לדמות בתי הכנסת במרסיי‬ ‫]לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,[117‬עמ' ‪ 108‬הערה ‪ ,(92‬גם במחזור לראש השנה כמנהג קטלוניה‪ ,‬כת"י‬ ‫נים‪ ,‬הספרייה העירונית ‪) 11‬מתכ"י‪ ,(F4416 :‬פותח הפיוט ב'מי כאלהינו'‪ ,‬אלא שהוא‬ ‫לא הִפנה לדף המדוייק‪ ,‬וגם חיפוש מדוקדק בכתב היד לא העלה את מקומו‪.‬‬ ‫ואסיים בהערה שנכתבה בסידור אשכנזי‪ ,‬כתב יד מהמאה הארבע עשרה או החמש‬ ‫עשרה‪ ,‬לצד 'אין כאלהינו' )פתחתי קיצורים וראשי תיבות(‪:‬‬ ‫ראשי תיבות 'אמן' ברוך אתה‪ .‬הכי פירושו‪ :‬להשלים ביה ק' ברכות‪ .‬ויטרי‪.‬‬ ‫והמיימון כתב‪' :‬מי' 'מי'‪ ,‬ואחריו 'אין' 'אין' )כת"י וינה‪ ,‬הספרייה הלאומית‬ ‫האוסטרית ‪] hebr. 12a‬מתכ"י‪ ,[F10150 :‬דף ‪363‬א‪ ,‬בחלון(‪.‬‬ ‫אך לפנינו ב'מיימון' )רמב"ם‪ ,‬סדר תפילות‪ ,‬מהדורת הרב ש' פרנקל‪ ,‬עמ' של(‪ ,‬הפיוט‬ ‫פותח 'אין כאלהינו'!‬ ‫‪ 154‬ר' יהודה בר יקר מדבר על "כלה שנ ִשאת בשבת"‪ ,‬כנראה משום שגם למנהג מקומו‬ ‫נתקיימו הנישואין בערבי שבתות‪ .‬על המנהג באשכנז לשאת בערבי שבתות‪ ,‬ראה‪:‬‬ ‫מנהגים דק"ק וורמיישא לרבי יוזפא שמש‪ ,‬ב‪ ,‬מהדורת הרב ב"ש המבורגר‪ ,‬ירושלים‬ ‫תשנב‪ ,‬עמ' ט י הערה ‪ .1‬והיו שנהגו כן גם בספרד )ראה‪ :‬בית יוסף‪ ,‬אה"ע‪ ,‬סי' סד‬ ‫סעיף ג)ב(‪ ,‬בשם הרמב"ן‪ ,‬הר"ן וה'מגיד משנה'(‪ ,‬וככל הנראה‪ ,‬נתהלך המנהג גם‬ ‫בפרובאנס‪ ,‬מקומו של ר' יהודה ב"ר יקר‪.‬‬ ‫‪ 155‬ראה שבת קיט ע"א‪" :‬רבי ינאי לביש מאניה מעלי שבת‪ ,‬ואמר‪ :‬בואי כלה בואי כלה"‪.‬‬ ‫‪88‬‬ ‫הרב יעקב ישראל סטל‬ ‫כאלהינו' במוצאי שבת‪ ,‬כדי לשמח את השבת‪ ,‬דוגמת הכלה שבמוצאי יום‬ ‫חופתה "באים כולם ומשוררים לפניה"‪.‬‬ ‫)ב( אמירת 'פטום הקטורת' במוצאי שבת היא אחד מהדברים הנעשים אז‬ ‫כ'סימן טוב'‪ ,‬שכן המקטיר את הקטורת בבית המקדש התעשר‪ .‬אך כדי שלא‬ ‫יטעה האדם לחשוב‪ ,‬שזהו מכוחה העצמי של הקטורת‪ ,‬הסמיכו ל'פטום הקטורת'‬ ‫את 'אין כאלהינו'‪ ,‬לזכור‪ ,‬שהכל מידי הקב"ה‪.‬‬ ‫שני טעמים אלו מסבירים גם את טעם אמירת 'פטום הקטורת' במוצאי שבת‬ ‫וגם את סיבת הסמכת 'אין כאלהינו' אליו‪ .‬אך בהמשך נותן ר' יהודה ב"ר יקר‬ ‫שני טעמים נוספים‪ ,‬המטעימים רק את אמירת 'פטום הקטורת' במוצאי שבת‪,‬‬ ‫בלא להסביר גם את אמירת 'אין כאלהינו'‪:‬‬ ‫)ג( רמז לתלמידי חכמים שהגיעה שעתם לשוב לתלמודם ולפטם בדברי תורה‪.‬‬ ‫)ד( לשמח כביכול את הקב"ה‪ ,‬המצטער ממנוחת השבת שעברה‪ ,‬כפי שאנו‬ ‫מריחים את ההדס ב'הבדלה' בשביל "לשמח עלבון הלב הנאנח ממנוחת השבת‬ ‫שעברה"‪.‬‬ ‫מאריכות דבריו על מנהג אמירת 'פטום הקטורת' במוצאי שבת בלבד משתמע‪,‬‬ ‫שצורת מנהג זו קרובה ללבו‪ ,‬שזה היה מנהגו שלו‪ ,‬דבר שכמובן מסתבר מהיותו‬ ‫בן פרובאנס‪ .‬אמנם לצד דבריו על המנהג הפרובנסאלי וטעמיו‪ ,‬הוא לא התעלם‬ ‫משתי צורות אחרות של המנהג‪ ,‬כשגם להן הוא הקפיד להביא את טעמיהן‪.‬‬ ‫בתחילה כתב‪" :‬יש אומרים 'פטום הקטורת' כל ימי השבוע" )ב(; "ויש‬ ‫אומרים 'פטום הקטורת' בכל יום‪ ...‬ולא בשבת" )ד(‪ .‬משתמע‪ ,‬שאמירה זו נהגה‬ ‫בתפילת ערבית|‪ ,156‬והיא נוספה על מנהג אמירת 'פטום הקטורת' בערבית של‬ ‫מוצאי שבת בלבד‪ .‬כלומר‪ :‬למנהג זה אמרו 'פטום הקטורת' בכל לילות השבוע‪,‬‬ ‫כולל מוצאי שבת‪ ,‬בסיום תפילת ערבית‪ ,‬חוץ מליל שבת‪ .‬וזו צורת מנהג חדשה‬ ‫שלא שמענוה עד עתה‪ ,‬כי אפילו למנהג 'שלש עיירות' בצרפת‪ ,‬אמרו 'פטום‬ ‫הקטורת' בכל תפילת ערבית לחול אך לא במוצאי שבת|‪.157‬‬ ‫גם טעמו של המנהג האחרון‪ ,‬לומר 'פטום הקטורת' בכל תפילות ערבית פרט‬ ‫לשבת‪ ,‬הוא משום דמיון השבת לכלה‪ .‬השבת דומה לכלה הצריכה להתבשׂם‬ ‫במוצאי יום חופתה‪ ,‬היינו‪ ,‬במוצאי שבת )ב(‪ ,‬ולהמשיך ולהתבשׂם בכל ימות‬ ‫השבוע‪ ,‬כדי לסמל את אי חזרתה לשיעבוד )ב( או מפני דימויה לכלה ה"צריכה‬ ‫להתבשם בכל שלשים יום אחר חופתה" )ד(‪ .‬ולכן יש לומר 'פטום הקטורת' בכל‬ ‫‪ 156‬כי שני איזכוריו למנהג נאמרו בהֶקשר אמירת 'פטום הקטורת' בתפילת ערבית של‬ ‫מוצאי שבת‪ ,‬וגם‪ ,‬כשהוא מדבר על אמירת 'פטום הקטורת' ביום‪ ,‬בתפילת שחרית‪,‬‬ ‫הוא מדגיש זאת‪ ,‬כדבריו בהמשך‪" :‬ובצרפת אומרים אותו בשחר בשבת בלבד‪) "...‬ה(‪.‬‬ ‫‪ 157‬וגם לא בתפילות ערבית לשבת ויום טוב‪ ,‬אך אין זה נוגע לענייננו הנוכחי‪ .‬על מנהג‬ ‫'שלש עיירות'‪ ,‬עי' לעיל‪ ,‬פרקים א ב‪.‬‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' ב תפילת ערבית ובתפילות נוספות‬ ‫‪89‬‬ ‫לילות השבוע‪ ,‬אך לא בליל שבת‪ ,‬שהוא יום חופתה‪ ,‬ו"שמחת חופתה משמחה‬ ‫יותר מכל מיני בשׂמים" )ב‪,‬ד(‪.‬‬ ‫בהמשך הוא מתאר צורת מנהג אחרת‪ ,‬מצומצמת ביותר‪" :‬ובצרפת אומרים‬ ‫אותו בשחר בשבת בלבד‪ ,‬קודם קדיש בתרא" )ה(‪ .‬היינו‪' ,‬פטום הקטורת' נאמר‬ ‫אך ורק בסיומה של תפילת מוסף לשבת‪ .‬צורת מנהג זו מוכרת לנו ממקורות‬ ‫אחרים כמנהג צרפת ב|‪ ,158‬וגם האוחזים בה הסבירו שהיא נובעת מדימוי השבת‬ ‫לכלה‪ ,‬שאינה צריכה להתבשם ביום חופתה‪ .‬כי מפני דימוי זה יש להקפיד שלא‬ ‫לומר 'פטום הקטורת' בסמיכות לפרקי תפילה אחרים‪ ,‬כדי שלא לטשטש‬ ‫שהסיבה האמיתית לאמירת 'פטום הקטורת' היא ש"השבת היא לה לבשׂמים יותר‬ ‫מהכל"‪ .‬לכן לא ניתן לומר את 'פטום הקטורת' בסופה של תפילת שחרית לחול‪,‬‬ ‫שם אומרים 'שיר מזמור לאסף'|‪ ,159‬ואף לא בסופה של תפילת ערבית למוצאי‬ ‫שבת‪ ,‬שם נאמרים פסוקי 'ויתן לך'‪ ,‬ולא נותרה אלא תפילת מוסף של שבת‪ ,‬שאין‬ ‫אומרים אחריה כל פרק תפילה‪.‬‬ ‫מהעובדה שכל אחד משלושת אופני המנהג שנתפרטו לפנינו מטעים את‬ ‫מנהגו בדימוי השבת לכלה ובישומה‪ ,‬נראה‪ ,‬שדימוי זה כהסבר לזמני אמירת‬ ‫'פטום הקטורת' הוא קדום ושורשי‪ ,‬עד שכל אחד הטהו לדרכו ולצורת קיומו‬ ‫למנהג‪.‬‬ ‫‪ 158‬עי' לעיל‪ ,‬פרק ד‪ ,‬ובסיכום שבסוף הפרק שם‪.‬‬ ‫‪ 159‬יצאתי מנקודת הנחה‪ ,‬שטעם זה מבוסס על המנהג הנפוץ‪ ,‬הקובע את 'שיר מזמור'‬ ‫בסופה של תפילת שחרית בלבד‪ ,‬ובלא להתייחס למנהג פרובאנס החריג לומר 'שיר‬ ‫מזמור' גם בסופה של תפילת ערבית‪ ,‬כי אז נמצא‪ ,‬שבעל המנהג לא הרגיש כל צורך‬ ‫להסביר מדוע אין לומר 'פטום הקטורת' בסופה של תפילת ערבית לחול‪ ,‬כמנהגן של‬ ‫'שלש עיירות' )לעיל‪ ,‬פרקים א ב(‪ ,‬למרות העובדה שלמנהג הנפוץ‪ ,‬גם לתפילת‬ ‫ערבית לחול לא נספחה בסופה כל פרק תפילה‪.‬‬ ‫על המנהג הפרובנסאלי לומר 'שיר מזמור' גם בסופה של תפילת ערבית‪ ,‬ראה‪ ,‬למשל‪:‬‬ ‫י' גרטנר‪' ,‬מנהג מרשלייאה‪ :‬ספר המנהגות לר' משה ב"ר שמואל'‪ ,‬קבץ על יד‪ ,‬סדרה‬ ‫חדשה‪ ,‬ספר יד )כד(‪ ,‬ירושלים תשנח‪ ,‬עמ' ‪ 103‬והערה ‪=] 95‬הנ"ל‪ ,‬עיוני תפילה‪ ,‬עמ'‬ ‫‪ ;[358‬ספר המנוחה‪ :‬הוא פירוש רבינו מנוח מנרבונה על הרמב"ם‪ ,‬א‪ ,‬הלכות תפילה‪ ,‬ז‬ ‫יח‪ ,‬מהדורת א' הורביץ‪ ,‬ירושלים תשל‪ ,‬עמ' קלז; ר' דוד ב"ר שמואל הכוכבי‬ ‫מאישטיילא‪ ,‬ספר הבתים‪ ,‬ג‪ ,‬חלק 'בית תפילה'‪ ,‬שערי תפילה וברכת כהנים‪ ,‬שער‬ ‫תשיעי‪ ,‬סי' לא‪ ,‬מהדורת הרב מ' הרשלר‪ ,‬ירושלים תשמג‪ ,‬עמ' ריב‪ .‬ואפשר שהמנהג‬ ‫היה מוכר גם בקטלוניה‪ ,‬הסמוכה לפרובאנס והושפעה ממנה רבות בתחום מנהגות‬ ‫התפילה )עי' לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(136‬כפי שכותב אחד מתלמידי הרשב"א‪ ,‬ר' חייא ב"ר‬ ‫שלמה מברצלונה‪ ,‬בירת קטלוניה‪ ,‬ש'נהגו העם' לומר 'שיר מזמור' גם בסופה של‬ ‫תפילת ערבית‪ .‬ראה‪ :‬ספר השולחן‪ :‬לרבינו חייא ב"ר שלמה מברצלונה‪ ,‬החלק השני‬ ‫)הלכות תפילה(‪ ,‬שער חמישי‪ ,‬מהדורת הרב מ"י הכהן בלוי )בתוך‪ :‬ספר הפרדס לר'‬ ‫אשר ב"ר חיים ממונתשון(‪ ,‬ניו יורק תשמה‪ ,‬עמ' רפב‪ ,‬רפח‪.‬‬ ‫הרב יעקב ישראל סטל‬ ‫‪90‬‬ ‫סיכומו של דבר‪ :‬מסקירתו הרחבה של ר' יהודה ב"ר יקר שמענו על שלושה‬ ‫מנהגים בזמני אמירת 'פטום הקטורת'‪) :‬א( מנהג פרובאנס‪ ,‬מקומו של הכותב‪,‬‬ ‫לומר 'פטום הקטורת' בתפילת ערבית של מוצאי שבת בלבד‪) .‬ב( מנהג לא ידוע‪,‬‬ ‫לפיו אמרו 'פטום הקטורת' בסיומה של כל תפילת ערבית לחול ולמוצאי שבת‪,‬‬ ‫אך לא בזו של שבת|‪) .160‬ג( מנהג צרפת‪ ,‬לומר 'פטום הקטורת' פעם אחת בשבוע‪,‬‬ ‫בסיום תפילת מוסף של שבת‪ .‬כל מנהג ומנהג זכה לטעם ובירור‪ ,‬ובמיוחד זכה‬ ‫לכך המנהג הפרובנסאלי‪ ,‬שר' יהודה ב"ר יקר טרח להסבירו בארבעה אופנים‪.‬‬ ‫ט ‪ .‬מ ק בילות חל ק יות‬ ‫דבריו המפורטים של ר' יהודה ב"ר יקר שימשו בית אב לר' אהרן הכהן מנרבונה‪,‬‬ ‫המביא את תמצית דבריו‪ ,‬כדרכו במקומות נוספים לשאוב מלוא חופניים מפירוש‬ ‫התפילות של ר' יהודה ב"ר יקר|‪.161‬‬ ‫בכמה מקומות דן ר' אהרן הכהן מנרבונה בזמני אמירת 'פטום הקטורת'|‪,162‬‬ ‫אך דיונו המרכזי הוא בחטיבת ההלכות למוצאי שבת‪ ,‬וזה לשונו שם )החלוקה‬ ‫לסעיפים היא ממני(‪:‬‬ ‫]א[ ויש מקומות שנהגו לומר 'אין כאלהינו' ו'פטום הקטורת'‪ ,‬וסימנם‪:‬‬ ‫אמ"ן ב"א‪ .‬ויש מקומות מתחילין 'מי כאלהינו'‪ .‬וכן נראה עיקר‪ ,‬שישאל‬ ‫תחלה 'מי כאלהינו' ואחר ישיב 'אין כאלהינו'‪.‬‬ ‫]ב[ והמנהג לאמרו‪ ,‬לפי שהשבת נקראת 'כלה'‪ ,‬ודרך לבשם הכלה‪ .‬ובשבת‬ ‫שהוא יום חופתה אינה צריכה בשמים‪ ,‬לפי ששמחת חופתה משמחה‬ ‫יותר מכל בשמים שבעולם‪ ,‬ובמוצאי שבת אנו מבשמים אותה ב'פטום‬ ‫הקטורת' אחר חופתה‪ .‬ואף יש מקומות אומרים 'פטום הקטורת'|‪ 163‬כל ימי‬ ‫השבוע‪ ,‬לפי שהכלה צריכה להתבשם כל שלשים יום אחר חופתה‪ ,‬ולפיכך‬ ‫‪160‬‬ ‫‪161‬‬ ‫‪162‬‬ ‫‪163‬‬ ‫בנוגע למנהג זה כותב ר' יהודה ב"ר יקר‪" :‬ויש אומרים 'פטום הקטורת' בכל יום עם‬ ‫השבח שאומרים תחלה‪ ,‬כאשר סדרנו — 'אין כאלהינו' תחלה או 'מי כאלהינו' תחלה‪,‬‬ ‫לפי המנהגים — ולא בשבת‪) "...‬ד(‪ .‬משמע‪ ,‬לכאורה‪ ,‬שצורת מנהג זו התהלכה גם‬ ‫בקרב הנוהגים לפתוח ב'אין כאלהינו'‪ ,‬כמנהג המקובל והנפוץ‪ ,‬והן בקרב האוחזים‬ ‫במנהג החריג‪ ,‬להקדים את המחרוזת השנייה לראשונה ולפתוח ב'מי כאלהינו'‪ .‬נמצאת‬ ‫אומר‪ ,‬שהמנהג לומר 'פטום הקטורת' בכל תפילות ערבית פרט לשבת היה מוכר למדי‪.‬‬ ‫אולם לא הצלחתי לאתר כל מקור נוסף למנהג כזה‪.‬‬ ‫ראה‪ :‬ארחות חיים‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ .642‬ושם לא נרשמו אלא הציטוטים ששמו של ר' יהודה‬ ‫ב"ר יקר מפורש עליהם ולא אלו שבסתם‪ ,‬כמו זה הנידון כאן‪ ,‬שכנראה רבים ביותר‪.‬‬ ‫עי' לעיל‪ ,‬ליד הערות ‪.44 47‬‬ ‫ואף יש מקומות אומרים פטום הקטורת[ בכתי"י ירושלים ‪ 12‬וניו יורק ‪ 677‬הנוסח‪:‬‬ ‫"ואף י"א פטום הקטורת"‪ .‬על כתבי היד‪ ,‬עי' להלן‪ ,‬הערה ‪.165‬‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' ב תפילת ערבית ובתפילות נוספות‬ ‫‪91‬‬ ‫צריך לאמרו בכל יום עד השבת שהוא יום חופתה‪ ,‬ואז אינה צריכה‬ ‫בשמים‪.‬‬ ‫]ג[ ובצרפת אומרים אותו בשבת שחרית‪ ,‬קודם קדיש בתרא‪ ,‬כמו|‪164‬‬ ‫שאומר בכל ימי השבוע 'שיר מזמור'‪ ,‬ולא רצו לצרף אותו במוצאי שבת‬ ‫עם 'ויתן לך'‪ ,‬לפי שאין נ ִכר טעם אמירתו למה שאמרנו‪ .‬והעיקר לרמוז‬ ‫כי השבת היא לה בשמים יותר מכל בשמים‪.‬‬ ‫]ד[ ויש מי שכותב‪ ,‬שאין אומרים אותו במוצאי שבת כי אם לסימן טוב‪,‬‬ ‫לפי שפטום הקטרת היה מעשיר כל המתעסקים בה‪ ,‬ואפשר שהזכרתו גם‬ ‫כן מעשרת|‪.165‬‬ ‫‪ 164‬כמו[ בכת"י ירושלים ‪" :12‬כגון"‪.‬‬ ‫‪ 165‬ארחות חיים‪ ,‬א‪ ,‬סדר תפלת מוצאי שבת‪ ,‬סי' י‪ ,‬דף סז ע"א )ואינו במקבילה שבספר‬ ‫כלבו‪ ,‬סי' מא‪ ,‬עמ' ‪ ,(104‬מתוקן על פי שלושה כתבי יד‪ :‬ניו יורק‪ ,‬בית המדרש‬ ‫לרבנים ‪) Rab. 667‬מתכ"י‪ ,(F39339 :‬דף ‪87‬ב; ירושלים‪ ,‬הספרייה הלאומית ‪Heb. 4º‬‬ ‫‪ ,12‬דף ‪95‬א; ניו יורק‪ ,‬בית המדרש לרבנים ‪] Rab. 666‬מתכ"י‪ ,[F39338 :‬דף ‪143‬א‪.‬‬ ‫שני כתבי היד האחרונים חשובים ביותר‪ ,‬שהם משקפים את הנוסח האחרון והסופי‬ ‫של החיבור‪ ,‬שערך המחבר בשלהי חייו בהיותו באי מיורקה )אלא שכת"י ניו יורק‬ ‫‪ 666‬משקף נוסח מאוחר יותר מכת"י ירושלים ‪ ,(12‬ראה על כך‪ :‬הבלין‪ ,‬לענין הספרים‬ ‫כלבו וארחות חיים )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(46‬עמ' מו סה; קליין‪ ,‬מבוא )לעיל‪ ,‬שם(‪ ,‬עמ' כו‬ ‫לד‪.‬‬ ‫כאן המקום להודיע על השמטה אחת בנוסח הדפוס‪ ,‬שהטעתה כמה מהעוסקים בעניינם‬ ‫של זמני אמירת 'פטום הקטורת'‪ .‬בנוסח הדפוס נאמר כך‪" :‬ובמוצאי שבת אנו מבשמים‬ ‫אותה ב'פטום הקטורת' כל ימי השבוע‪ ,‬לפי שהכלה צריכה להתבשם כל שלשים יום‬ ‫אחר חופתה‪ ."...‬והעניין תמוה‪ ,‬שהכותב סותר את דבריו הקודמים‪ .‬אמנם באמת אין‬ ‫כאן אלא השמטה קלה מחמת הדומות‪ ,‬וכך הוא הנוסח הנכון המופיע בשלושת כתבי‬ ‫היד הנזכרים )לא בדקתי בכתבי יד נוספים(‪ ,‬כפי שכבר הובא בפנים‪" :‬ובמוצאי שבת‬ ‫אנו מבשמים אותה ב'פטום הקטורת' אחר חופתה‪ .‬ואף יש מקומות אומרים 'פטום‬ ‫הקטורת' כל ימי השבוע‪ ,‬לפי שהכלה צריכה להתבשם כל שלשים יום אחר חופתה‪,"...‬‬ ‫והמילים המודגשות נשמטו בדפוס מחמת הדומות )'הקטורת' 'הקטורת'(‪ ,‬וכעת‪,‬‬ ‫לאחר החזרתם‪ ,‬הכל על מקומו בא בשלום‪ .‬אמנם הפלא הגדול הוא‪ ,‬שהשמטה כזו‬ ‫בדיוק מתועדת גם בשניים מכתבי היד )הנחשבים לדעתי‪ ,‬כאחד‪ ,‬מפאת זהותם( של‬ ‫'פירוש התפלות הברכות' לר' יהודה ב"ר יקר‪ ,‬מקורו של בעל 'ארחות חיים' בעניין‬ ‫הנוכחי)!(‪ ,‬ורק בכתב היד השלישי של הפירוש‪ ,‬המדוייק יותר‪ ,‬הועתק הטקסט‬ ‫בשלימותו; עי' לעיל‪ ,‬הערה ‪ .147‬האם לפנינו מקרה בעלמא‪ ,‬בו הכלי הראשון והשני‬ ‫לקו בשגגה ובלא כל קשר באותו דילוג מחמת הדומות‪ ,‬או שמדובר כאן במשהו יותר‬ ‫עמוק‪ ,‬כמו שר' אהרן הכהן מנרבונה הכיר בתחילה את הנוסח הפגום‪ ,‬והעתיקו כך‬ ‫לספרו‪ ,‬ולאחר זמן גילה את הטעות ותיקנה במהדורת ספרו המאוחרת יותר? אין בידי‬ ‫להשיב על שאלה זו‪ ,‬ושמא יתבהר העניין עם התקדמות חקירת כתבי היד של ספר‬ ‫'ארחות חיים' וזיהוי המוקדם והמאוחר ביניהם‪.‬‬ ‫‪92‬‬ ‫הרב יעקב ישראל סטל‬ ‫אין ספק שכל הדברים הם תִמצות וקיצור יריעתו הרחבה של ר' יהודה ב"ר יקר‪,‬‬ ‫בהשמטת כמה עניינים אך בשמירת לשונו וסגנונו במקומות אחרים|‪ .166‬אמנם‬ ‫מה שברור בנוגע לר' אהרן הכהן מנרבונה אינו ברור בנוגע לחכם פרובנסאלי‬ ‫ספרדי אחר‪ ,‬הוא ר' אברהם ב"ר נתן הירחי‪ ,‬שכן הוא ור' יהודה ב"ר יקר פעלו‬ ‫באותו איזור גאוגרפי וכתבו את חיבוריהם באותם השנים ממש‪ ,‬עד שאין לדעת‬ ‫מי שאב ממי‪ ,‬אם בכלל‪.‬‬ ‫ר' אברהם ב"ר נתן הירחי נולד — בשנת ד'תתקטו )‪ — (1155‬בלוניל‬ ‫שבפרובאנס וקיבל תורה מגדולי ארצו‪ ,‬אך כבר בצעירותו גלה לצרפת‪ ,‬לאשכנז‬ ‫ולמקומות נוספים‪ ,‬ועשה בהם תקופות ארוכות וקצרות‪ ,‬עד שבהיותו כבן‬ ‫ארבעים שנה השתקע בטולדו )בירת מחוז קסטיליה( שבספרד‪ ,‬וכתב בה את ספרו‬ ‫'המנהיג' בשנת ד'תתקסד )‪ .167|(1204‬לעומתו‪ ,‬ר' יהודה ב"ר יקר עשה‪ ,‬ככל‬ ‫הנראה‪ ,‬את רוב ימיו בפרובאנס‪ ,‬ולכל היותר שהה תקופת מה בצרפת ולאחר מכן‬ ‫בברצלונה‪ ,‬בירת מחוז קטלוניה‪ ,‬הקרובה ברוחה ותרבותה לפרובאנס|‪ ,168‬ואת‬ ‫פירושו לתפילות הוא כתב‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬באותו זמן שר' אברהם הירחי כתב את‬ ‫ספרו|‪ ,169‬וכלל בו את עניינה של אמירת 'פטום הקטורת' במוצאי שבת‪:‬‬ ‫‪166‬‬ ‫‪167‬‬ ‫‪168‬‬ ‫‪169‬‬ ‫הנה רשימת המקבילות לדברי ר' אהרן הכהן מנרבונה )הסעיפים בסוגריים מרובעים‬ ‫= 'ארחות חיים'‪ ,‬ושאר הסעיפים מפנים לדברי ר' יהודה ב"ר יקר ]לעיל‪ ,‬פרק ח[; והכל‬ ‫לפי חלוקתי לסעיפים(‪:‬‬ ‫סעיף ]א[ = תמציתו של סעיף ו )פרט לסימן "אמ"ן ב"א"‪ ,‬שהוא כנראה נשאב‪,‬‬ ‫בשינויים‪ ,‬ממחזור ויטרי‪ ,‬א‪ ,‬הלכות שחרית‪ ,‬סי' א‪ ,‬עמ' ה‪ ,‬ומקבילותיו(‪.‬‬ ‫סעיף ]ב[ = משפט אחד )"לפי שהשבת נקראת כלה"( מסעיף א‪ ,‬המשך הסעיף‬ ‫= חלק מסעיף ב‪ ,‬וסופו = על פי סוף סעיף ד‪.‬‬ ‫סעיף ]ג[ = תמצית חציו הראשון של סעיף ה‪.‬‬ ‫סעיף ]ד[ = תמצית חציו הראשון של סעיף ד‪.‬‬ ‫ראה‪ :‬ספר המנהיג‪ ,‬מבוא‪ ,‬עמ' ‪.18 11‬‬ ‫עי' לעיל‪ ,‬ליד הערה ‪ 136‬ובה‪.‬‬ ‫ר' יהודה ב"ר יקר נולד‪ ,‬כמסתבר‪ ,‬בפרובאנס‪ .‬בהמשך הוא נדד לדמפייר שבצרפת‬ ‫ולמד תורה מפי ר' יצחק ב"ר אברהם )הריצב"א(‪ ,‬מגדולי בעלי התוספות הצרפתיים‪.‬‬ ‫ככל הנראה‪ ,‬את מרבית ימיו עשה ר' יהודה ב"ר יקר בארץ מולדתו‪ ,‬למעט תקופת‬ ‫לימודיו הנזכרת ותקופה נוספת בחייו הבוגרים — בשנת ד'תתקעה )‪ (1215‬ואפשר גם‬ ‫בשנים שסביבותיה — בה שימש כדיין בבית הדין של ברצלונה‪ ,‬שם‪ ,‬ייתכן‪ ,‬נתוודע לו‬ ‫ר' משה ב"ר נחמן )הרמב"ן( ולקח ממנו תורה‪ .‬את פירושו לתפילות הוא כתב‬ ‫בפרובאנס‪ ,‬ואת נוסח תפילתה ואת מנהגותיה הוא מייצג‪ .‬הפירוש נכתב לא לפני שנת‬ ‫ד'תתקנג )‪ ,(1193‬ואפשר שלא יאוחר משנים ספורות לאחר שנת ד'תתקע )‪.(1210‬‬ ‫הספר המאוחר ביותר המובא בפירוש התפילות הוא 'משנה תורה' לרמב"ם‪ ,‬שהגיע‬ ‫לפרובאנס בשנת ד'תתקנג )‪ ,(1193‬ואם כן לא ניתן להקדים את כתיבת הפירוש לשנה‬ ‫זו‪ .‬ואם "רבנו יצחק" הנזכר בחיבור )פירוש התפלות והברכות‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ב( הוא ר' יצחק‬ ‫ב"ר אברהם‪ ,‬הריצב"א‪ ,‬לפניו למד המחבר בדמפייר‪ ,‬הרי שלא ניתן לאחר את פירוש‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' ב תפילת ערבית ובתפילות נוספות‬ ‫‪93‬‬ ‫מנהג כל ישראל לומר במוצאי שבת 'ויתן לך'‪ ,‬וכל הפסוקים של ברכות‪,‬‬ ‫שיתברכו ישראל בשבת הבאה ומעתה ועד עולם‪ .‬ובפרובינצא אומרים‬ ‫אחריהם 'אין כאלהינו' ו'פטום הקטורת' בבלי‪ .‬ונראה הטעם לפי מה‬ ‫דאמרינן ביומא‪ :‬מעולם לא שנה אדם בה‪ ,‬מפני שמעשרת; 'ונשלמה פרים‬ ‫שפתינו'‪ ,‬למען נתעשר ונצליח‪ .‬אב"ן|‪.170‬‬ ‫כאחד שמוצאו מפרובאנס לא הוצרך ר' אברהם ב"ר נתן הירחי למתווכים כדי‬ ‫לדעת את פרקי התפילה שהם אמרו במוצאי שבת‪ .‬אולם מנין לו הטעם שהביא?‬ ‫טעם זה‪ ,‬שמפני שהקטורת מעשרת הנהיגו לומר 'פטום הקטורת' בפתיחת‬ ‫השבוע‪ ,‬כסימן טוב "למען נתעשר ונצליח"‪ ,‬מופיע בפירושי התפילות לר' יהודה‬ ‫ב"ר יקר )סעיף ג(‪ .‬לעת עתה לא אדע‪ ,‬האם מחיבור זה הוא שאבו או להפך‪ ,‬ור'‬ ‫יהודה ב"ר יקר נטל את הטעם מ'ספר המנהיג'‪ ,‬או ששניהם ראו את הטעם במקור‬ ‫אחר קדום יותר‪.‬‬ ‫י ‪ .‬בין מערב למזרח‬ ‫מפרובאנס וגרורותיה שמענו על מנהג אמירת 'פטום הקטורת' במוצאי שבת‬ ‫בלבד‪ ,‬בסיומה של תפילת ערבית|‪ ,171‬ומאידך‪ ,‬במנהג צרפת ג הוסיפו בסופו של‬ ‫'פטום הקטורת' — שנאמר למנהגם לאחר תפילת ערבית לחול — את המשנה‬ ‫בברכות "אמר רבי אלעזר בן עזריה‪ ,‬הרי אני כבן שבעים שנה‪ ,172|"...‬אך אפשר‬ ‫ששתי צורות מנהג אלו נעוצות באחת מארצות המזרח‪.‬‬ ‫התפילות יותר משנים מעטות אחרי שנת ד'תתקע )‪ ,(1210‬שנת פטירת הריצב"א‪,‬‬ ‫וסביר כמובן‪ ,‬להקדימו בכמה שנים ואפילו בעשור‪ .‬הוה אומר‪'" :‬פירוש התפילות‬ ‫והברכות' נכתב בצמידות לתחילת המאה השלוש עשרה" )לשונו של ש' יהלום‬ ‫במאמרו הנרשם להלן בסמוך‪ ,‬עמ' ‪.(81‬‬ ‫הרב ש' ירושלמי )קרויזר(‪ ,‬מהדיר פירוש התפילות לר' יהודה ב"ר יקר‪ ,‬כתב במבואותיו‬ ‫למהדורתו את תולדות המחבר בקצרה‪ ,‬אך לפי שהוא טעה בכמה פרטים יסודיים יצא‬ ‫תיאורו משובש‪ ,‬ואין לסמוך אלא על מחקרו העדכני של ש' יהלום‪' ,‬ר' יהודה בר יקר‪:‬‬ ‫תולדותיו ומקומו במשנת הרמב"ן'‪ ,‬סידרא‪ ,‬יז )תשסא תשסב(‪ ,‬עמ' ‪ ,88 79‬בצירוף‬ ‫מחקרים נוספים‪ :‬מ"ב לרנר‪' ,‬אור חדש על דברים רבה של בני ספרד ]א[‪ :‬צמיחתו של‬ ‫מדרש דברים רבה‪ ,‬מהדורת ליברמן'‪ ,‬תעודה‪ ,‬יא )תשנו(‪ ,‬עמ' ‪ ;121 120‬מ' גברין‪ ,‬ר'‬ ‫עזריאל מגירונה פירוש התפילה‪ :‬מהדורה ביקורתית‪ :‬כתב יד פיררא ‪ ,1‬ע"ג‪,‬‬ ‫ירושלים ‪ ,1984‬עמ' ‪87 68‬א; ש' יהלום‪ ,‬בין גירונה לנרבונה‪ :‬אבני בניין ליצירת‬ ‫הרמב"ן‪ ,‬ירושלים תשעג‪ ,‬עמ' ‪ 297 296 ,284 283‬והערה ‪ .90‬ועל פי מחקרים אלו‪,‬‬ ‫בתוספת מעט נופך ממני‪ ,‬נכתב התיאור למעלה‪.‬‬ ‫‪ 170‬ספר המנהיג‪ ,‬הלכות שבת‪ ,‬עמ' ר‪ .‬את דברי ראב"ן הירחי העתיק‪ ,‬כרגילותו‪ ,‬ר' דוד‬ ‫אבודרהם; עי' לעיל‪ ,‬הערה ‪.95‬‬ ‫‪ 171‬לעיל‪ ,‬פרק ז‪ .‬ב'גרורותיה' כוונתי‪ ,‬בעיקר‪ ,‬לאלו שבקטלוניה שנהגו כמנהג פרובאנס‪.‬‬ ‫ראה לעיל‪ ,‬סוף פרק ז‪.‬‬ ‫הרב יעקב ישראל סטל‬ ‫‪94‬‬ ‫כת"י לונדון‪ ,‬הספרייה הבריטית ‪) Harley 5794‬מתכ"י‪ ,(F31353 :‬בכתיבה‬ ‫מזרחית מהמאה השתים עשרה )שלא מהגניזה הקהירית(‪ ,‬מחזיק כמה פרקי‬ ‫משנה בתערובת מעט עניינים אחרים שנספחו להם‪ :‬פרקים ג ה ממשנת אבות‬ ‫)היינו‪ ,‬עד סופה של המסכת(|‪ ,173‬מאמרי מוסר חז"ליים קצרים|‪' ,174‬פיטום‬ ‫הקטורת'‪ ,‬משנת 'אמר רבי אלעזר בן עזריה'|‪ ,175‬פרק 'קנין תורה' ומשנת זבחים‪,‬‬ ‫‪172‬‬ ‫‪172‬‬ ‫‪173‬‬ ‫‪174‬‬ ‫‪175‬‬ ‫ראה לעיל‪ ,‬פרק ה‪.‬‬ ‫משנת אבות מחזיקה חמשה פרקים בלבד‪ ,‬והפרק הששי )'פרק קניין תורה'( — שהוא‬ ‫ברייתא — נספח אליה מאוחר‪ ,‬בשלהי תקופת הראשונים‪ .‬ראה‪ :‬שרביט‪ ,‬מנהג הקריאה‬ ‫של אבות‪ ,‬עמ' ‪.182 179‬‬ ‫אביא כאן את אותם מאמרי מוסר קצרים‪:‬‬ ‫)א( עז פנים ]ר' אליעזר אומר‪ :‬ממזר‪ .‬ר' יהושע אומר‪ :‬בן הנדה‪ .‬ר' עקיבא‬ ‫אומר‪ :‬ממזר ובן הנדה‪ ,‬ור' אליעזר אומר‪ :‬כל שלא עמדו[ אבותיו על הר סיני‬ ‫)מסכת כלה‪ ,‬א טז‪ ,‬אך הסיום לא נודע מקורו‪ ,‬והשווה בבלי‪ ,‬נדרים כ סע"א‪.‬‬ ‫ההשלמה על פי המקבילה המצויינת להלן‪ ,‬ליד הערה ‪) .(181‬ב( ועל כולם‬ ‫אליה]ו כותב והקב"ה חותם‪ :‬אוי לו לפוסל את זרעו ולפוגם[ את משפחתו‪ ,‬כל‬ ‫הפוסל פסול‪ ,‬ואינו מדבר בשבח לעולם )על פי קידושין ע ע"א(‪) .‬ג( סוף‬ ‫אדם למות‪ ,‬והכל למיתה ]הם עומדים‪ .‬אשרי מי שגדל[ בתורה‪ ,‬ועמלו בתורה‪,‬‬ ‫ועשה נחת רוח ל]יוצרו[ וגדל בשם טוב ונפטר בשם טוב‪] ,‬ועליו אמר שלמה‬ ‫בחכמתו‪' [:‬טוב ]שם משמן[ טוב' וגו' )ספר חיבוט הקבר‪ ,‬א ט(‪) .‬ד( למד ועשה‬ ‫הרבה כדי שיתנו לך שכר הרבה‪ ,‬ודע מתן שכרן ]של צדיקים לעתיד לבוא[‬ ‫)ספר חיבוט הקבר‪ ,‬שם(‪) .‬ה( תלמידי חכמין מרבין שלום בעולם‪ ,‬שנאמר‪' :‬וכל‬ ‫בניך למודי יי‪ ,‬ורב שלום בניך' )בבלי‪ ,‬ברכות סד ע"א(‪) .‬ו( ]רצה הקב"ה לזכות‬ ‫את ישר[אל‪ ,‬לפיכח)!( הרבה להם תורה ומצות‪ ,‬שנאמר‪' :‬יי חפץ למען צדקו‪,‬‬ ‫יגדיל תורה ויאדיר' )משנת מכות‪ ,‬ג טז(‪) .‬ז( ]בן חמש שנים למקרא‪ ,‬בן עשר‬ ‫למשנה[ בן שלש עשרה למצות‪ ,‬בן חמש עשרה לתלמוד‪ ,‬בן עשרים לאשה‪,‬‬ ‫בן ]‪ [... ... ... ...‬לגבורה‪ ,‬בן ששים לעצה‪ ,‬בן שבעים לדור‪ ,‬בן שמונים לזקנה‪,‬‬ ‫בן תשעים לשוח‪ ,‬בן ]מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם[ )על פי משנת‬ ‫אבות‪ ,‬ה כא(‪.‬‬ ‫ראה‪ :‬שרביט‪ ,‬משנה מזרחית‪ ,‬עמ' ‪ .13 12‬מִספור המאמרים‪ ,‬מראי המקומות‬ ‫וההשלמות שבסוגריים )שלפעמים משוערות( הם ממני‪ .‬מקורות המאמרים שציין‬ ‫שרביט‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,7‬אינם תמיד מדוייקים‪ .‬למשל‪ ,‬בסעיפים ה ו הוא מפנה לברכות‬ ‫יז ע"א ולמשנת אבות ב טז‪ ,‬אך אין ספק ששני המאמרים הם ממסכת חיבוט הקבר‪,‬‬ ‫א ט‪ ,‬כפי שציינתי‪ .‬המנהג להוסיף אוסף מאמרים — בהיקפים שונים — לאחר לימוד‬ ‫מסכת אבות מתועד במקורות נוספים‪ ,‬ראה‪ :‬שרביט‪ ,‬מנהג הקריאה של אבות‪ ,‬עמ'‬ ‫‪.186 185‬‬ ‫אלא שכאן הובאה המשנה עם פתיחתה )"מזכירין יציאת מצרים בלילות"(‪ ,‬שנשמטה‬ ‫במנהג הצרפתי‪ ,‬ומאידך‪ ,‬נשמטה כאן סופה של המשנה המביאה את דעת חכמים‬ ‫)"חכמים אומרים‪' :‬ימי חייך'‪ ,‬העולם הזה; 'כל ימי חייך'‪ ,‬להביא לימות המשיח"(‪,‬‬ ‫בשונה מכל המקורות המזרחיים והצרפתיים; ראה על כך להלן‪ ,‬ליד הערה ‪ 197‬ובה‪.‬‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' ב תפילת ערבית ובתפילות נוספות‬ ‫‪95‬‬ ‫פרקים א ה )ובאמצע פרק ה‪ ,‬נקטע כתב היד(|‪ .176‬כתב היד הוא חלק ממשנה‬ ‫ולא מסידור תפילה וכדומה‪ ,‬אלא שכנראה‪ ,‬לא מצא הסופר את מסכת אבות‬ ‫בכתב היד שהעתיק ממנו‪ ,‬והעתיקה מחיבור ליטורגי נפרד )סידור או מחזור(‪,‬‬ ‫שם נספחו לסופה של המסכת אותם מאמרי חז"ל קצרים ו'פטום הקטורת' ושאר‬ ‫עניינים שאינם שייכים לסדר המשנה|‪.177‬‬ ‫נמצאנו למדים על סידור קדום שהכיל פרקי תפילה ולימוד בסדר הבא‪:‬‬ ‫מסכת אבות‪ ,‬מאמרי מוסר חז"ליים קצרים‪' ,‬פטום הקטורת'‪ ,‬משנת 'אמר רבי‬ ‫אלעזר בן עזריה'‪ ,‬פרק 'קנין תורה' )אשר לימים נקבע כפרקו הששי של מסכת‬ ‫אבות(|‪ .178‬נשאלת השאלה‪ :‬איזו מציאות ליטורגית מתוארת כאן? לכאורה נראה‪,‬‬ ‫שמסכת אבות נאמרה בשבת גופא )אחרי תפילת המנחה(‪ ,‬כולה או פרק אחד בכל‬ ‫שבת|‪ ,179‬ועליה הוסיפו את אותם מאמרי מוסר חז"ליים קצרים‪ ,‬המתאימים‬ ‫באופיים ועניינם להיאמר בסמיכות למסכת אבות‪ ,‬ההדרכתית מוסרית אף היא‪,‬‬ ‫ולאחר מכן‪ ,‬במוצאי שבת‪ ,‬וכנראה לאחר תפילת ערבית‪ ,‬נאמר 'פטום הקטורת'‬ ‫ולאחריו משנת 'אמר רבי אלעזר בן עזריה'|‪ .180‬ואם כן הדבר‪ ,‬לפנינו מנהג חדש‬ ‫המקביל חלקית למנהגים האירופאיים‪ ,‬ואשר משלב את המנהג הפרובנסאלי‬ ‫)אמירת 'פטום הקטורת' במוצאי שבת ]בלבד?[( עם פרט מסוים של מנהג צרפת‬ ‫ג )אמירת משנת 'אמר רבי אלעזר בן עזריה' אחרי 'פטום הקטורת'(‪ ,‬ובכך נפתחים‬ ‫שערי השאלות והספקות בדבר השפעה או מקור משותף בין מנהגי המערב‬ ‫למנהג המזרח‪.‬‬ ‫גם בשרידי סידור מהגניזה הקהירית‪ ,‬כת"י קמברידג'‪ ,‬ספריית האוניברסיטה‬ ‫‪ ,T-S E 3.62‬מופיע תיאור ליטורגי קרוב‪ .‬שרידים אלו מחזיקים את סופו של פרק‬ ‫‪176‬‬ ‫‪177‬‬ ‫‪178‬‬ ‫‪179‬‬ ‫‪180‬‬ ‫לתיאור ופרסום כתב היד‪ ,‬ראה‪ :‬שרביט‪ ,‬משנה מזרחית‪ ,‬עמ' ‪ .17 5‬וראה גם‪ :‬ע' אנגל‪,‬‬ ‫'תיאור פאליאוגרפי לכתב יד המוזיאון הבריטי ‪ ,'Har. 5794‬עלי ספר‪ ,‬יז )תשנג(‪ ,‬עמ'‬ ‫‪ .22 19‬בנוגע למוצאו של כתב היד‪ ,‬הרי שבנוסף לכתיבתו המזרחית המלמדת‪ ,‬כמובן‪,‬‬ ‫על מקום העתקתו‪" ,‬מבדיקת מסורתו הלשונית עולה בבירור‪ ,‬שכתב יד זה קדום הוא‬ ‫ומסורתו ארצישראלית מובהקת" )שרביט‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.(6‬‬ ‫כן שיער לנכון שרביט‪ ,‬משנה מזרחית‪ ,‬עמ' ‪ .10 9‬והוא שיער זאת בלא שידע על מנהג‬ ‫אמירת 'פטום הקטורת' במוצאי שבת‪.‬‬ ‫עי' לעיל‪ ,‬הערה ‪.173‬‬ ‫על מנהג לימוד מסכת אבות בשבת‪ ,‬ראה‪ :‬הרב ג' אוברלנדר‪ ,‬מנהג אבותינו בידינו‪:‬‬ ‫שבת קודש‪ ,‬מונסי תשע‪ ,‬עמ' קפה רד; שרביט‪ ,‬מנהג הקריאה של אבות‪ ,‬עמ' ‪169‬‬ ‫ואילך‪ .‬ושם‪ ,‬עמ' ‪ ,174 172‬נידון היקפו של הלימוד בכל שבת‪.‬‬ ‫ואין לתמוה על שהמקור שלפנינו השמיט את תפילת ערבית למוצאי שבת‪ ,‬האמורה‬ ‫— להסברי — להופיע אחרי מסכת אבות ומאמרי המוסר ולפני 'פטום הקטורת' ומשנת‬ ‫'אמר רבי אלעזר בן עזריה'‪ ,‬שכן דרך הסופרים הקדמונים להשמיט את התפילות שכבר‬ ‫נכתבו‪ ,‬ומסתבר שתפילת ערבית נעתקה כבר קודם לכן‪ ,‬בחטיבת התפילות לימות‬ ‫החול‪ ,‬ושמא גם הובא שם נוסח ההבדלה שבתפילת העמידה )'אתה חוננתנו'(‪.‬‬ ‫‪96‬‬ ‫הרב יעקב ישראל סטל‬ ‫חמישי ממסכת אבות‪ ,‬לקט מאמרי מוסר חז"ליים )המקיפים את מחצית הלקט‬ ‫שבממצא הקודם(|‪ ,181‬ולאחר מכן מתחיל 'פטום הקטורת'‪ ,‬וכאן הממצא נקטע|‪,182‬‬ ‫ולא רחוק מלשער‪ ,‬שאף כאן הובאה לאחר 'פטום הקטורת' משנת 'אמר רבי אלעזר‬ ‫בן עזריה'‪ .‬הנה לנו ממצא נוסף המתעד‪ ,‬לכאורה‪ ,‬את המנהג לומר 'פטום הקטורת'‬ ‫במוצאי שבת‪ ,‬כשלאחריו באה‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬משנת 'אמר רבי אלעזר בן עזריה'‪.‬‬ ‫אולם חוששני‪ ,‬שנכשלנו כאן בתופעת 'פרשנות על פי המוּכר'‪ ,‬נוהג אנושי‬ ‫טבעי ושכיח המחפש מרכיבים מוּכרים בזר ובלא מוּכר‪ .‬כי ממצא חדש‪ ,‬שלישי‬ ‫במספר‪ ,‬מלמד כנראה‪ ,‬שמדובר במנהג אחר שאין לו זיקה למנהגים האירופאיים‬ ‫הנזכרים‪.‬‬ ‫אחד מפייטני המזרח שפיוטיהם עלו מהגניזה הקהירית הוא ר' סלמון חזן|‪.183‬‬ ‫מסגנון פיוטיו נראה שהוא לא קדם למאה העשירית וסביר שהוא אף מאוחר יותר‪,‬‬ ‫אך שמו מעיד עליו שהוא‪ ,‬כנראה‪ ,‬פעל במזרח‪ .‬אחד מפיוטיו של ר' סלמון חזן‪,‬‬ ‫הפותח 'ספיר גזר והדריך מסלה'‪ ,‬מיוסד על שלשלת הקבלה )משנת אבות‪ ,‬פרק‬ ‫א(‪ ,‬ונועד להיאמר בחג השבועות‪ ,‬אחרי פיוט ה'אזהרות' — המפרט את תרי"ג‬ ‫המצוות — כהשלמה ותוספת לו|‪.184‬‬ ‫הפיוט 'ספיר גזר והדריך מסלה' מוסר בלשון קצרה את כל עניינו של הפרק‬ ‫הראשון ממסכת אבות‪ ,‬את שמות האומרים ולפעמים גם חלק ממאמריהם‪ ,‬והוא‬ ‫יובא להלן בשלמותו בתוספת ביאור|‪ ,185‬כדי שיעמוד לנגד עיני המעיין‪ .‬והנה לאחר‬ ‫שסיים הפייטן לגלגל בעניינו של הפרק הראשון ממסכת אבות‪ ,‬הוא הוסיף עוד שתי‬ ‫מחרוזות‪ ,‬שלכאורה אין להן כל קשר למסכת אבות או לפרק הראשון שלה‪:‬‬ ‫יִמַּן ֲח ִמשָּׁה ִקנְיָנ ִים אֵל ַה ְמי ֻוחָד‬ ‫תּוָֹרה ִקנְי ָן ֶאחָד‪ ,‬וְג ֵיא וָרוֹם שְׁנַי ִם כּ ְ ֶאחָד‬ ‫ִחלֵּק לַיְלָה בְּפַחַד‪ ,‬וְיִשְָׂראֵל ִקנְי ָן ֶאחָד‬ ‫כּ ִי יְוָי ֶאחָד וּשְׁמוֹ ֶאחָד‪.‬‬ ‫‪181‬‬ ‫‪182‬‬ ‫‪183‬‬ ‫‪184‬‬ ‫‪185‬‬ ‫הובאו שם המאמרים א ד שבממצא הקודם )עי' לעיל‪ ,‬הערה ‪.(174‬‬ ‫לתיאור הממצא בקצרה‪ ,‬בלא לפרט את לקט המאמרים המוסריים‪ ,‬ראה‪ :‬שרביט‪ ,‬מסכת‬ ‫אבות לדורותיה‪ ,‬עמ' ‪ ,251‬סעיף ‪.63‬‬ ‫אחד מפיוטיו )'אופן וגלגל מהירים וקלים'( נדפס על ידי י' דוידזון‪ ,‬גנזי שכטר‪ ,‬ג‪ ,‬ניו‬ ‫יורק תרפח‪ ,‬עמ' ‪ .170‬פיוטים אחרים החתומים בשמו שעדיין לא נדפסו‪ ,‬הם‪ ,‬למשל‪:‬‬ ‫'אבלים יאבד אנחתם' )פזמון לאופן לנחמו(; 'סוחרי תורה תיוותרו' )מקדושתא‬ ‫לשבועות(; 'סוכת דוד הנופלת חי יקים' )עושה השלום לסוכות(; ו'שנואה עזובה‬ ‫ושכוחה' )פזמון ל'ותאמר ציון'(‪ .‬ישנם פיוטים נוספים החתומים 'סלמון' בלבד‪ ,‬ואולי‬ ‫גם הם )או חלקם( פרי עטו‪.‬‬ ‫תודתי לפרופ' ש' אליצור על הפרטים הנוגעים לר' סלמון חזן‪ ,‬זמנו ופיוטיו‪ ,‬ויעודו‬ ‫של הפיוט 'ספיר גזר והדריך מסלה'‪.‬‬ ‫ראה להלן‪ ,‬בנספח‪.‬‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' ב תפילת ערבית ובתפילות נוספות‬ ‫‪97‬‬ ‫יְקַר ַהצֳִּרי וְ ַהצְּפֶֹרן פִּטּוּם ַה ְקּטֶֹרת לְג ַלּוֹת‬ ‫וְ ֶחלְבְּנ ָה‪ ,‬שִׁבְעִים שִׁבְעִים ִמשְׁקָלוֹת‪.‬‬ ‫שָׁם ַמזְכּ ִיִרין יְצִיאַת ִמצְַרי ִם בַּלֵּילוֹת‬ ‫'יְמֵי ַחיּ ֶי ' ַהיָּמִים‪' ,‬כֹּל יְמֵי ַחיּ ֶי ' ַהלֵּילוֹת‪.‬‬ ‫וכאן מסתיים הפיוט‪.‬‬ ‫המחרוזת הראשונה מן השתיים מפייטת פיסקא מ'פרק קניין תורה' )שאינו‬ ‫חלק ממסכת אבות!(|‪ ,186‬המדברת ב"חמשה קנינים קנה הקב"ה בעולמו‪ ,‬ואלו‬ ‫הן‪ :‬תורה‪ ,‬שמים וארץ‪ ,‬אברהם‪ ,‬ישראל‪ ,‬בית המקדש"|‪ .187‬וכנראה היה מנהגם‬ ‫להוסיף ולומר פיסקת ברייתא זו אחרי הלימוד במסכת אבות|‪ .188‬אולם כיצד‬ ‫נשתרבבו הנה שני פרקי הלימוד הנרמזים במחרוזת האחרונה‪ :‬עניין 'פטום‬ ‫הקטורת' )טורים ‪ (22 21‬ומשנת 'מזכירין יציאת מצרים בלילות' )טורים ‪24‬‬ ‫‪ ?(23‬אין זאת אלא‪ ,‬ששני פרקי לימוד אלו נאמרו מיד בסיום הלימוד במסכת‬ ‫אבות‪ ,‬ובמשך אחד‪ ,‬ומפני זאת ראה אותם פייטננו כחלק בלתי נפרד מלימוד‬ ‫מסכת אבות וכלל גם אותם בפיוטו|‪ .189‬הוה אומר‪' :‬פטום הקטורת' ומשנת 'רבי‬ ‫אלעזר בן עזריה' נאמרו בזמן לימודה של מסכת אבות‪ ,‬היינו‪ ,‬בשבת לעת מנחה‪,‬‬ ‫ולמנהג זה רומזים גם שרידי הסידורים הנידונים למעלה‪ ,‬ונמצא שאין כאן כל‬ ‫זיקה למנהג אמירת 'פטום הקטורת' במוצאי שבת )כמנהג פרובאנס( או למנהג‬ ‫אמירת משנת 'רבי אלעזר בן עזריה' לאחר 'פטום הקטורת' בערבית של חול‬ ‫)כאחד ממנהגי צרפת(‪ ,‬שכאן מדובר על אמירת 'פטום הקטורת' ביומו של השבת‪,‬‬ ‫כשלאחריו נאמרה המשנה הנזכרת‪.‬‬ ‫אמנם נראה‪ ,‬שבנוגע להיקפו של הלימוד במסכת אבות נבדלו שני הסידורים‬ ‫ממנהגו של פייטננו‪ .‬שני הסידורים הביאו את לקט מאמרי חז"ל עם 'פטום‬ ‫הקטורת' ומשנת 'רבי אלעזר בן עזריה' בסופה של מסכת אבות‪ ,‬משמע‪ ,‬שמסכת‬ ‫אבות כולה נכללה במנהג הלימוד בשבת‪ ,‬הגם שאין לדעת אם הם למדו את כולה‬ ‫בכל שבת או שהיא נלמדה פרקים פרקים עד שסיימוה בחמש שבתות|‪ .190‬אך לא‬ ‫כן מנהגו של פייטננו‪ .‬מכך שהוא קבע את שלוש הנספחות )'חמשה קניינים'‪,‬‬ ‫'פטום הקטורת' ומשנת 'רבי אלעזר בן עזריה'( בסופו של הפרק הראשון ממשנת‬ ‫אבות‪ ,‬ולא המשיך לפייט את שאר פרקי המסכת‪ ,‬או לכל הפחות לרמוז ללימודם‪,‬‬ ‫‪186‬‬ ‫‪187‬‬ ‫‪188‬‬ ‫‪189‬‬ ‫‪190‬‬ ‫עי' לעיל‪ ,‬הערה ‪.173‬‬ ‫אבות‪ ,‬ו י‪ .‬הציטטה הובאה בהשמטות קלות שלא נסמנו‪.‬‬ ‫השווה לעיל‪ ,‬ליד הערה ‪ 174‬ובה‪.‬‬ ‫היו גם שנהגו לומר את משנת ברכות בלבד בסיום לימוד מסכת אבות‪ ,‬ללא עניין‬ ‫'פטום הקטורת'‪ .‬כך למופיע בקטע גניזה אחר‪ ,‬כת"י קמברידג'‪ ,‬ספריית האוניברסיטה‬ ‫‪ ;T-S K27,13‬תואר אצל‪ :‬שרביט‪ ,‬משנה מזרחית‪ ,‬עמ' ‪.8‬‬ ‫שתי צורות מנהג אלו ידועות מן המקורות‪ .‬עי' בפרסומים שנרשמו לעיל‪ ,‬הערה ‪.179‬‬ ‫‪98‬‬ ‫הרב יעקב ישראל סטל‬ ‫משתמע‪ ,‬שהוא ראה את הנספחות כשייכות לפרק הראשון בלבד‪ ,‬וזאת כנראה‪,‬‬ ‫שלמנהגו לא נלמדו בשבתות כל פרקי המסכת‪ ,‬אלא בכל שבת למדו את הפרק‬ ‫הראשון בלבד‪ ,‬שוב ושוב‪ ,‬כמנהג הקדום בתימן‪ ,‬שכנראה גם היה מנהגם של‬ ‫גאוני בבל|‪.191‬‬ ‫נמצאנו למדים‪ ,‬שבמזרח נאמר 'פטום הקטורת' עם משנת 'מזכירין יציאת‬ ‫מצרים בלילות' אחרי ובסמיכות ללימוד מסכת אבות‪ ,‬שנקבע‪ ,‬כנראה‪ ,‬במנחת‬ ‫השבת|‪ ,192‬ואין אם כן כל זיקה בין המזרח למערב בנוגע לזמן אמירת 'פטום‬ ‫הקטורת'‪.‬‬ ‫אך עם כל זאת אין להמעיט בדמיון המזרח למערב בנוגע לחתימת 'פטום‬ ‫הקטורת' במשנת 'מזכירין יציאת מצרים בלילות'‪ .‬חתימה זו מופיעה‪ ,‬כזכור‪,‬‬ ‫בסידור המזרחי כת"י לונדון ובפיוט 'ספיר גזר והדריך מסלה' לר' סלמון חזן‪,‬‬ ‫והנה‪ ,‬כנרמז למעלה‪ ,‬באה חתימה זו גם באחת מצורות המנהג הצרפתיות!‬ ‫המקורות האירופאיים — צרפת‪ ,‬פרובאנס‪ ,‬ספרד ושאר מקומות — הביאו‬ ‫לאחר 'פטום הקטורת' את המאמר התלמודי המפורסם‪" :‬אמר רבי אלעזר אמר‬ ‫רבי חנינא‪ :‬תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם‪ ,‬שנאמר‪' :‬וכל בניך למודי יי‪,‬‬ ‫ורב שלום בניך'‪) "...‬בבלי‪ ,‬ברכות סד ע"א‪ ,‬ועוד(‪ ,‬ובו נחתמה חטיבת 'פטום‬ ‫הקטורת'‪ ,‬כמנהג הנפוץ בימינו‪ .‬כך בכל המקורות האירופאיים‪ ,‬פרט לכמעט כל‬ ‫מקורות מנהג צרפת ג‪ ,‬ומדובר בשני חיבורי הלכה חשובים — 'מחזור ויטרי' ו'עץ‬ ‫חיים' — ובשבעה סידורים צרפתיים כתבי יד‪ ,‬שרובם ככולם העמידו אחרי 'פטום‬ ‫‪ 191‬ראה על כך‪ :‬שרביט‪ ,‬מנהג הקריאה של אבות‪ ,‬עמ' ‪ ;174 173‬הנ"ל‪' ,‬מסורות בני תימן‬ ‫בקריאת מסכת אבות בשבת'‪ ,‬תימא‪ ,‬ה )תשנו(‪ ,‬עמ' ‪ ;53 45‬הרב י' רצאבי‪ ,‬מילי דאבות‬ ‫)בתוך‪ :‬פרקי אבות‪ :‬שנוהגים לקרות בשבתות שבין פסח לעצרת(‪ ,‬בני ברק תשנז‪,‬‬ ‫מבוא‪ ,‬עמ' ‪.13 9‬‬ ‫‪ 192‬אמנם לצד מנהג זה נתקיים במזרח גם המנהג לומר 'פטום הקטורת' בסיום תפילת‬ ‫מוסף לשבת )בלבד?(‪ ,‬הידוע מתפוצות אחרות‪ .‬מנהג זה מתועד במזרח בקטעי סידור‬ ‫לשבת מהגניזה‪ ,‬כת"י ניו יורק‪ ,‬בית המדרש לרבנים‪ ,‬אוסף אדלר ‪ ,ENA 2950.5-6‬שם‬ ‫מופיע פרק 'במה מדליקין' )משנת שבת‪ ,‬פרק ב( כולו‪ ,‬ולאחריו הכותרת 'פרק מוסף‬ ‫שבת' ומיד בהמשך הועתקו 'אין כאלהינו'‪' ,‬פטום הקטורת' בנוסחו הקצר ו'השיר‬ ‫שהלוים היו אומרים'‪ ,‬וכאן הממצא נקטע‪ .‬נראה אם כן‪ ,‬שהסידור הזה נתייחד לפרקי‬ ‫תפילה מיוחדים שנוספו בשבת‪ ,‬ופרק 'במה מדליקין' הובא בו בהֶקשר לתפילת ערבית‬ ‫של שבת )בלא להיכנס לשאלה אם הוא נאמר לפני ערבית או לאחריה(‪ ,‬ו'אין כאלהינו'‪,‬‬ ‫'פטום הקטורת' ו'השיר שהלוים היו אומרים' הובא — כמפורש בכתב היד! — כתוספת‬ ‫לתפילת מוסף‪ .‬מדובר במנהג שכבר מוּכר מצרפת )ראה לעיל‪ ,‬פרק ד(‪ ,‬ותיאורו‬ ‫בקטלוג שרידי הלכה ומדרש של אוסף אדלר‪" :‬משנה שבת ב‪:‬א ו )מתוך סידור(‪,‬‬ ‫תפילת ערבית לשבת ו'פטום הקטורת" אינו נכון‪ ,‬כמוכח מעיון בגופו של ממצא‪,‬‬ ‫שאינו מזכיר כלל את תפילת ערבית של שבת‪ .‬לתיאור הלקוי‪ ,‬ראה‪ :‬נ' דנציג‪ ,‬קטלוג‬ ‫של שרידי הלכה ומדרש ומגניזת קאהיר באוסף א"נ אדלר שבספריית בית המדרש‬ ‫לרבנים באמריקה‪ ,‬ניו יורק וירושלים תשנח‪ ,‬עמ' ‪ ,141‬מס' ‪.(2950.5 6‬‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' ב תפילת ערבית ובתפילות נוספות‬ ‫‪99‬‬ ‫הקטורת' שבתפילת ערבית לחול את משנת 'אמר רבי אלעזר בן עזריה'‪ ,‬ואילו‬ ‫בחתימת 'פטום הקטורת' שבתפילת מוסף לשבת השאירו את המאמר התלמודי‬ ‫הרגיל והמוּכר|‪.193‬‬ ‫ולא זו בלבד אלא‪ ,‬שאמירת משנת 'אמר רבי אלעזר בן עזריה' בסופה של‬ ‫תפילת ערבית לחול‪ ,‬המוּכרת כזכור ממנהג צרפת ג‪ ,‬מתועדת גם בשרידי סידור‬ ‫ארצישראלי מהגניזה הקהירית‪ ,‬כת"י קמברידג'‪ ,‬ספריית האוניברסיטה ‪Add.‬‬ ‫‪ ,3160.6‬המביא שפע קטעי סיום לתפילת ערבית לחול‪ ,‬וביניהם המשנה‬ ‫הנזכרת|‪ ,194‬אלא ששם לא הובא עניין 'פטום הקטורת'‪ ,‬לא בסמיכות למשנה זו‬ ‫ולא במקום אחר‪ ,‬בשונה מהמנהג הצרפתי הנזכר‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬אפשר שגם קטע‬ ‫סידור אחר‪ ,‬כת"י ניו יורק‪ ,‬בית המדרש לרבנים ‪ ,ENA 2437.10‬מביא את משנת‬ ‫'אמר רבי אלעזר בן עזריה' בתפילת ערבית‪ ,‬לפני תפילת העמידה או לאחריה|‪.195‬‬ ‫ושוב מצאנו את משנתנו בגבולות תפילת ערבית של חול‪ ,‬למרות העובדה‬ ‫שסידורים המחזיקים את תפילת ערבית מעטים מאוד בגניזה הקהירית|‪.196‬‬ ‫‪193‬‬ ‫‪194‬‬ ‫‪195‬‬ ‫‪196‬‬ ‫ראה לעיל‪ ,‬ליד הערות ‪ 74 78‬ובהן‪.‬‬ ‫פורסם על ידי י' מאנן‪ ,‬ראה‪J. Mann, 'Genizah Fragments of the Palestinian Orde :‬‬ ‫‪ . of Service', HUCA, 2 (1925), p. 324‬ושוב נדפס הממצא‪ ,‬עם השלמות‪ ,‬בידי פליישר‪,‬‬ ‫קריאת שמע של ערבית‪ ,‬עמ' ‪ ,280 278‬והעניין שלפנינו הוא בעמ' ‪ .279‬וראה גם‪ :‬ע'‬ ‫פליישר‪'' ,‬סידור' השם המפורש‪ :‬לנוסחי התפילה של בני ארץ ישראל בשבתות‬ ‫ובשבתות ראש חודש'‪ ,‬תרביץ‪ ,‬סט )תשס(‪ ,‬עמ' ‪) 324‬ונפלה שם טעות בהפניה למאמרו‬ ‫של מאנן(‪.‬‬ ‫כת"י זה מקיף דף בודד ופגום מסידור תפילה‪ ,‬המציג את משנת רבי אלעזר בן עזריה‬ ‫אחרי אחת מברכות קריאת שמע ובסמיכות להוראה להתפלל את העמידה שאחריו‬ ‫הועתקו קטעי סיום שונים‪ .‬הממצא קטוע מכדי לדעת בבירור לאיזו תפילה הוא שייך‪.‬‬ ‫בפרויקט פרידברג לחקר הגניזה‪ ,‬מס' ‪ ,C19196‬תואר הממצא כ"קטע מסידור המציג‬ ‫חלקים מתפילת שחרית לחול‪ ,‬עם הוראות בערבית יהודית‪ ,‬קריאת שמע‪ ,‬עמידה"‪.‬‬ ‫לזיהוי זה לא הובאה כל ראיה‪ ,‬ואם הוא מסתמך על הפיסקה הקטועה "הוא ראשון ]‪...‬‬ ‫‪[... ...‬ן ומבלעדיך אין אלהים ]‪ "[... .... ...‬שבממצא‪ ,‬המזכירה את נוסח ברכת 'אמת‬ ‫ויציב' של שחרית‪ ,‬הרי שלמנהג ארץ ישראל הופיע נוסח כזה‪ ,‬בקירוב‪ ,‬בברכה הראשונה‬ ‫שלאחר קריאת שמע של ערבית )'אמת ואמונה'(‪" :‬אתה ראשון ואתה אחרון ומלבעדיך‬ ‫אין לנו מושיע" )פליישר‪ ,‬קריאת שמע של ערבית‪ ,‬עמ' ‪ .(277‬נראה אפוא‪ ,‬שאין כל‬ ‫הכרח להשערה שמדובר בחלקים מתפילת שחרית לחול‪ ,‬ויש מקום לומר שהקטע‬ ‫נשתייך לתפילת ערבית )השווה את הממצא שלפנינו לטקסט של תפילת ערבית שפרסם‬ ‫פליישר‪ ,‬קריאת שמע של ערבית‪ ,‬עמ' ‪ ,(279 278‬והופעת משנת 'רבי אלעזר בן עזריה'‪,‬‬ ‫המדבר בהזכרת יציאת מצרים בלילה‪ ,‬מסייעת לכך‪ .‬אמנם מחמת קיטועו ותלישותו של‬ ‫הדף‪ ,‬לא נתברר אם ההוראה לתפילת העמידה וקטעי הסיום באו לפני משנת 'אמר רבי‬ ‫אלעזר בן עזריה' או לאחריה‪ ,‬היינו‪ ,‬אם המשנה נאמרה אחרי תפילת העמידה או‬ ‫לפניה)!(‪ ,‬אך דיינו שמצאנו שוב את משנתנו בגבולות תפילת ערבית של חול‪.‬‬ ‫פליישר‪ ,‬סידור השם המפורש )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(194‬עמ' ‪" :325‬אין בידינו אלא מעט‬ ‫מקורות מן הגניזה המביאים לשונות קבע מקיפים של תפילת ערבית של חול"‪.‬‬ ‫‪100‬‬ ‫הרב יעקב ישראל סטל‬ ‫הנה לנו זיקה מסוימת בין המזרח למערב‪ .‬מצד אחד‪ ,‬כאן וכאן מופיעה משנת‬ ‫'אמר רבי אלעזר בן עזריה' אחרי אמירת 'פטום הקטורת'‪ ,‬הגם שיש ביניהם הבדל‬ ‫בנוגע לזמן אמירת החטיבה‪ .‬ומצד שני‪ ,‬גם אמירת משנת 'אמר רבי אלעזר בן‬ ‫עזריה' בתפילת ערבית של חול נהגה כאן וכאן‪ ,‬אלא שנבדלו ביניהם בנוגע‬ ‫לאמירת 'פטום הקטורת' באותו מעמד‪ .‬אך גם כאן וגם כאן נבדלו בני המזרח מן‬ ‫הצרפתיים בפתיחת משנת 'אמר רבי אלעזר בן עזריה'‪ ,‬שבני המזרח הביאו גם‬ ‫את פתיחתה‪" :‬מזכירין יציאת מצרים בלילות"‪ ,‬בעוד שבני צרפת — ללא יוצא‬ ‫מן הכלל! — השמיטו ארבע תיבות אלו‪ ,‬ואיני יודע מדוע|‪.197‬‬ ‫י א ‪ .‬טעמי המנהג‬ ‫כמה טעמים נאמרו לסיבת אמירת 'פטום הקטורת'‪ ,‬כל צורת מנהג וטעמה‪.‬‬ ‫הטעם הנפוץ לאמירת 'פטום הקטורת' בימות החול הוא "כנגד סידרי עבודת‬ ‫בית המקדש"|‪ ,198‬שהאמירה נחשבת כמעשה פיטום הקטורת או כהקטרת‬ ‫הקטורת|‪ .199‬טעם זה מופיע בפי מצדדי אמירת 'פטום הקטורת' פעמיים ביום‪,‬‬ ‫‪ 197‬אמנם בנוגע לגבולות חיתומה של האמירה‪ ,‬הסכימו כל צורות המנהג )פרט לכת"י‬ ‫לונדון ‪ ;5794‬עי' לעיל‪ ,‬הערה ‪ (175‬לומר את המשנה עד סופה כולל את דעת חכמים‬ ‫)"חכמים אומרים‪' :‬ימי חייך'‪ ,‬העולם הזה; 'כל ימי חייך'‪ ,‬להביא לימות המשיח"(‪,‬‬ ‫אע"פ שאין כל טעם להביאה‪ ,‬שכן לדעתם אין להזכיר את יציאת מצרים בלילות!‬ ‫הפתיחה "מזכירין יציאת מצרים בלילות" מופיעה גם במקבילה )הרחבה יותר(‬ ‫שבתוספתא‪ ,‬ברכות‪ ,‬א י‪ .‬אבל בספרי‪ ,‬דברים‪ ,‬פיסקא קל )מהדורת א"א פינקלשטיין‪,‬‬ ‫ברלין תש‪ ,‬עמ' ‪ ,(188‬הושמטה פתיחה זו‪ ,‬והעניין הוסמך אל המקרא בצורה כזו‪:‬‬ ‫"'למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים' )דברים טז ג(‪ ,‬זו היא שאמר רבי אלעזר בן‬ ‫עזריה‪ :‬הריני כבן שבעים שנה‪ ,"...‬והמשך העניין הוא כבמשנת ברכות )גם במכילתא‪,‬‬ ‫פרשת בא‪ ,‬מסכתא דפסחא‪ ,‬פרשה טז‪ ,‬מהדורת ח"ש הורוויץ‪ ,‬פפד"מ תרצא‪ ,‬עמ' ‪,60‬‬ ‫הושמטה הפתיחה‪ ,‬אך שם הנוסח שונה מאוד ממשנת ברכות(‪ .‬אך עם זאת לא נראה‬ ‫לתלות את השמטת 'מזכירין יציאת מצרים בלילות' — למנהג צרפת — בנוסח ה'ספרי'‪,‬‬ ‫כלומר‪ ,‬שבני צרפת אימצו את נוסח 'ספרי' על פני משנת ברכות‪ .‬ראשית‪ ,‬אין כל הגיון‬ ‫וטעם שבני צרפת יאמצו את לשון ה'ספרי' )חיבור שכמעט לא היה מוכר בצבור הרחב(‬ ‫ולא את המובא במשנת ברכות‪ ,‬ועוד‪ ,‬גם אם בני צרפת אמצו את נוסח 'ספרי' נותרה‬ ‫השאלה במקומה‪ ,‬מדוע הם השמיטו את פתיחת המובאה )של ה'ספרי!(‪ .‬ואפשר‬ ‫שהשמטת בני צרפת למשפט 'מזכירין יציאת מצרים בלילות' נובעת מהשמטתו‬ ‫במובאה שב'הגדה של פסח' )ראה‪ :‬הגדה שלמה‪ ,‬בעריכת הרב מ"מ כשר והרב ש'‬ ‫אשכנזי‪ ,‬ירושלים תשטו‪ ,‬עמ' טז יח(‪ ,‬הגם שעדיין לא נתבארה טעמה של השמטת‬ ‫המשפט ב'הגדה של פסח' גופה‪.‬‬ ‫‪ 198‬לעיל‪ ,‬ליד הערה ‪.2‬‬ ‫‪ 199‬למנהג טרוייש וסביבותיה ראו את אמירת 'פטום הקטורת' כמימוש למעשה פיטומה‬ ‫והכנתה של הקטורת )ראה לעיל‪ ,‬פרק א‪ ,‬ובמיוחד ליד הערות ‪ ,(7 12‬בעוד ששאר‬ ‫מקורות ראו את הדבר כתחליף להקטרת הקטורת עצמה‪.‬‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' ב תפילת ערבית ובתפילות נוספות‬ ‫‪101‬‬ ‫שחרית וערבית )מנהג שככל הנראה לא נתקיים בפועל‪ ,‬פרט למקומות מעטים‬ ‫בספרד(‪ ,‬שכן "קטורת באה שחרית כמו ערבית"|‪ ,200‬ש"מצות הקטרת שהיו‬ ‫מקטירין פרס בשחרית ופרס בין הערבים"|‪ ,201‬והוא גם מוסכם על אלו שנהגו‬ ‫לומר 'פטום הקטורת' רק פעם אחת ביום‪ ,‬בתפילת ערבית לחול‪ ,‬הגם שלא טרחו‬ ‫להסביר כיצד באמירת 'פטום הקטורת' פעם אחת ביום מקיימים זכר לקטורת‬ ‫המקדש שהוקטרה פעמיים ביום‪ ,‬בבוקר ובבין הערביים|‪ .202‬יש גם שהסבירו את‬ ‫סיבת אמירת 'פטום הקטורת' בערבית לחול‪" ,‬שאין במעריב קרבן לכפר עון"‪,‬‬ ‫ונשארה הקטורת בלבד שתכפר על העוונות|‪ ,203‬ומשום כך יש לומר 'פטום‬ ‫הקטורת' בתפילת ערבית לחול‪.‬‬ ‫גם אלו שנהגו לומר 'פטום הקטורת' בסופה של תפילת מוסף לשבת הטעימו‬ ‫את מנהגם‪ ,‬וכך גם הנוהגים לאומרו במוצאי שבת בלבד‪ ,‬והאחרונים גיבו את‬ ‫צורת מנהגם בארבעה טעמים‪ .‬כל טעמיהם כבר סוכמו למעלה|‪ ,204‬ואין צורך‬ ‫לשוב ולשנותם|‪ .205‬רק אוסיף‪ ,‬שלאחרונה הוצע "שאמירת 'פטום הקטורת'‬ ‫במוצאי שבת‪ ,‬שמזכירים כמה ראשונים‪ ...‬ופסוקים נגד כשפים הנדפסים‬ ‫בסידורים רבים‪ ,‬בתוך סדר למוצאי שבת‪ ,‬כולם נובעים מעניין המזיקין‬ ‫שמחדשים פעולתם במוצאי שבת"|‪ .206‬אך לדעתי‪ ,‬אין לטעם זה יסוד כל זמן‬ ‫שלא נמצא ולוּ עדות קדומה אחת הכורכת את אמירת 'פטום הקטורת' יחד עם‬ ‫אמירות אחרות שנועדו להגנה מפני המזיקין‪.‬‬ ‫י ב‪ .‬חתימה‬ ‫מאמר זה נועד לברר את תולדות מנהג אמירת 'פטום הקטורת' בסיומה של‬ ‫תפילת ערבית‪ ,‬על צורותיו השונות‪ ,‬הגם שלצורך העניין הוצרכנו לסטות‬ ‫לפעמים ממתווה זה‪ .‬נסכם אפוא את אופני הילוכי המנהג בתפוצות השונות‪ ,‬את‬ ‫‪200‬‬ ‫‪201‬‬ ‫‪202‬‬ ‫‪203‬‬ ‫‪204‬‬ ‫‪205‬‬ ‫‪206‬‬ ‫עי' לעיל‪ ,‬פרק א בתחילתו‪.‬‬ ‫לעיל‪ ,‬ליד הערה ‪.45‬‬ ‫להדי הויכוח בין שתי המחנות‪ ,‬ראה לעיל‪ ,‬ליד הערה ‪ ,4‬סעיף ]א[ ]ב[‪.‬‬ ‫עי' לעיל‪ ,‬ליד הערה ‪.25‬‬ ‫עי' לעיל‪ ,‬פרק ח‪.‬‬ ‫טעמים נוספים‪ ,‬ממקורות מאוחרים וברובם על דרך הקבלה‪ ,‬לזמני אמירת 'פטום‬ ‫הקטורת'‪ ,‬ובמיוחד לטעם אמירתו ביום השבת בלבד‪ ,‬ראה‪ :‬חלמיש‪ ,‬הנהגות קבליות‪,‬‬ ‫עמ' ‪.423 421‬‬ ‫ראה נ' פריד‪' ,‬מנהגים 'לא ידועים' בתפילה‪ :‬הבדלה'‪ ,‬שנתון מועצת רבני ישראל‬ ‫הצעיר בישראל‪ ,‬ב )תשמח(‪ ,‬עמ' קנה הערה ‪ .83‬טעם זה‪ ,‬בניסוח פחות חד‪ ,‬נזכר‬ ‫במקורות קבליים מאוחרים‪ ,‬ראה‪ :‬חלמיש‪ ,‬הנהגות קבליות‪ ,‬עמ' ‪ .423 421‬על המנהג‬ ‫לומר השבעות שונות במוצאי שבת‪ ,‬בהבדלה על הכוס או בסביבותיה‪ ,‬כהגנה מפני‬ ‫המזיקין‪ ,‬מנהג הידוע כבר מתקופת הגאונים‪ ,‬ראה‪ :‬תא שמע‪ ,‬התפילה האשכנזית‬ ‫הקדומה )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(67‬עמ' ‪.138 132‬‬ ‫‪102‬‬ ‫הרב יעקב ישראל סטל‬ ‫סופו של המנהג‪ ,‬וגם נאמר דברים מעטים בנוגע למשקל שיש להעניק למקורות‬ ‫הידע השונים‪ ,‬עליהם הושתת המאמר‪.‬‬ ‫]א[ צורות המנהג‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' מוכר באחת עשרה צורות שונות|‪ ,207‬מהן נפוצות‬ ‫ומיעוטן נדירות למדי‪ ,‬שאינן עולות אלא ממקורות יחידאיים‪ .‬והנה פירוטן‪:‬‬ ‫)א( מנהג צרפת א‪ :‬בתפילת ערבית לחול בלבד‪ ,‬פרט לליל תשעה באב‬ ‫)מנהג שלוש עיירות צרפתיות‪ ,‬טרוייש‪ ,‬שאנץ ואלצורה‪ ,‬ולמקורות אחרים‪,‬‬ ‫המנהג נפוץ במקומות נוספים בצרפת(|‪) .208‬ב( מנהג צרפת ב‪ ,‬מנהג אשכנז‬ ‫ומנהג איטליה א‪ :‬בתפילת מוסף לשבת בלבד )ראב"ן הירחי‪ ,‬ר' יהודה ב"ר יקר‬ ‫ור' אהרן הכהן מלוניל‪ ,‬וכך גם בהרבה סידורים צרפתיים ורוב הסידורים‬ ‫האיטלקיים(|‪) .209‬ג( מנהג צרפת ג‪ :‬בתפילת ערבית לחול ובתפילת מוסף של‬ ‫שבת )ר' שמחה מויטרי והרבה סידורים צרפתיים(|‪) .210‬ד( מנהג ספרד א‪:‬‬ ‫בתפילות שחרית וערבית של ימות החול )עדות אשכנזית על המנהג ב'אספמיא'‪,‬‬ ‫דברי ר' ישראל אלקנאווה ור' אברהם סבע ומקורות נוספים|‪ .211‬המנהג גם נזכר‬ ‫ב'סדר רב עמרם גאון'‪ ,‬אלא שכנראה הוא אינו מייצג את מנהג בבל‪ .‬וכך גם נהג‪,‬‬ ‫באופן אישי‪ ,‬ר' שמחה הגדול‪ ,‬סבו של ר' שמחה מויטרי(|‪) .212‬ה( מנהג ספרד ב‪:‬‬ ‫בתפילת שחרית לחול בלבד )עדותם של סידורים רבים כמנהג ספרד(|‪) .213‬ו(‬ ‫מנהג ספרד ג‪ :‬לא אמרו בכלל‪ ,‬בשום תפילה‪ ,‬את 'פטום הקטורת' )עדותם של‬ ‫כמה סידורים כמנהג ספרד(|‪) .214‬ז( מנהג פרובאנס וגם מנהג ספרד ד )קטלוניה‬ ‫בעיקר(‪ :‬בתפילת ערבית של מוצאי שבת בלבד )ר' משה ב"ר שמואל ממרסיי‪ ,‬ר'‬ ‫אברהם ב"ר נתן הירחי‪ ,‬ר' יהודה ב"ר יקר ור' אהרן הכהן מנרבונה‪ ,‬וכך בכל‬ ‫הסידורים הפרובנסאליים ובכמה סידורי ספרד יחידאיים(|‪) .215‬ח( מנהג איטליה‬ ‫ב‪ :‬בתפילת שחרית לחול ובתפילת מוסף לשבת )מעט מהסידורים‬ ‫‪207‬‬ ‫‪208‬‬ ‫‪209‬‬ ‫‪210‬‬ ‫‪211‬‬ ‫‪212‬‬ ‫‪213‬‬ ‫‪214‬‬ ‫‪215‬‬ ‫לשם הנוחות‪ ,‬כללתי בסך זה גם את המנהג שלא לומר בכלל 'פטום הקטורת'‪ ,‬כמו‬ ‫מנהג ספרד ג‪ .‬ראה להלן בסמוך‪.‬‬ ‫עי' לעיל‪ ,‬פרקים א ב‪.‬‬ ‫על המנהג הצרפתי‪ ,‬עי' לעיל‪ ,‬פרק ד; ועל המשתקף בסידורים האיטלקיים‪ ,‬עי' לעיל‪,‬‬ ‫הערה ‪ .111‬גם באשכנז לא אמרו 'פטום הקטורת' בכל יום "מפני ביטול מלאכה" אלא‬ ‫רק בשבת )עי' לעיל‪ ,‬ליד הערה ‪ ,4‬סעיפים ]א[‪] ,‬ג[; ולעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(5‬הגם שהיו‬ ‫מחכמיהם שהמליצו לאומרו בכל יום ויום )לעיל‪ ,‬ליד הערה ‪ ;2‬ליד הערה ‪ ,4‬סעיף ]ג[(‪.‬‬ ‫עי' לעיל‪ ,‬ליד הערות ‪ ;30 39‬לעיל‪ ,‬פרק ד‪.‬‬ ‫עי' לעיל‪ ,‬פרק ו‪.‬‬ ‫עי' לעיל‪ ,‬ליד הערות ‪.40 42‬‬ ‫עי' לעיל‪ ,‬ליד הערה ‪ 103‬ובה‪.‬‬ ‫עי' לעיל‪ ,‬ליד הערה ‪ 102‬ובה‪.‬‬ ‫עי' לעיל‪ ,‬פרק ז‪ .‬על סידור איטלקי שכנראה הושפע מהמנהג הפרובנסאלי‪ ,‬עי' לעיל‪,‬‬ ‫הערה ‪ ,111‬בסופה‪.‬‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' ב תפילת ערבית ובתפילות נוספות‬ ‫‪103‬‬ ‫האיטלקיים(|‪) .216‬ט( מנהג כלאים חריג )ספרד‪+‬פרובאנס?(‪ :‬בתפילות שחרית‬ ‫לחול וערבית למוצאי שבת )סידור ספרדי בעל השפעות חיצוניות(|‪) .217‬י( מנהג‬ ‫שלא נודע מוצאו‪ :‬בתפילת ערבית לחול ומוצאי שבת )ר' יהודה ב"ר יקר בשם‬ ‫אחרים(|‪) .218‬יא( מנהג המזרח‪ :‬אחרי לימוד 'מסכת אבות' בשבת‪ ,‬במנחה‪ ,‬כנראה‬ ‫)כמה שרידי סידורים מזרחיים(|‪.219‬‬ ‫ואגב הבירור במנהג אמירת 'פטום הקטורת' בתפילת ערבית נמצאנו למדים‬ ‫כמה פרטים בעניין היקפו של פרק 'פטום הקטורת'‪ ,‬מרכיביו וחתימתו‪ ,‬שיש לו‬ ‫שני נוסחים ושני חתימות‪ .‬מנהג אחד הכיר בנוסח קצר של 'פטום הקטורת'‪,‬‬ ‫שהסתיים ב'מפני הכבוד'‪ ,‬ואחרים נהגו בנוסח ארוך‪ ,‬שהמשיך בהבאת כמה‬ ‫ברייתות נוספות‪ ,‬שגם בהיקפן היו חילוקי מנהגים‪ ,‬שבפרובאנס נהגו להוסיף גם‬ ‫את הברייתא 'הקטיר בחוץ חייב'‪ .‬בנוסף לכך נחלקו המנהגים בחתימת פרק‬ ‫'פטום הקטורת'‪ ,‬אם הוא נחתם במאמר התלמודי "אמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא‪,‬‬ ‫תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם‪ ,"...‬או במשנת ברכות‪" :‬אמר רבי אלעזר בן‬ ‫עזריה‪ :‬הרי אני כבן שבעים שנה‪ ."...‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬למנהג צרפת ג‪ :‬בתפילת ערבית‬ ‫לחול‪ ,‬נאמר 'פטום הקטורת' בנוסחו הארוך אשר נחתם במשנת ברכות‪ ,‬אבל‬ ‫בתפילת מוסף לשבת‪ ,‬נאמר הנוסח הקצר בחתימת המאמר התלמודי|‪ .220‬וזיקת‬ ‫הנוסחים לזמני האמירה עולה גם ממנהגים אחרים‪ :‬למנהג צרפת ב‪ ,‬נאמר 'פטום‬ ‫הקטורת' רק בתפילת מוסף לשבת ובנוסחו הקצר‪ ,‬ומאידך למנהג פרובאנס נאמר‬ ‫'פטום הקטורת' בתפילת ערבית למוצאי שבת בלבד ובנוסחו הארוך|‪.221‬‬ ‫]ב[ סופו של המנהג‬ ‫אמירת 'פטום הקטורת' בסיומה של תפילת ערבית‪ ,‬שהיתה מוכרת בתקופת‬ ‫הראשונים‪ ,‬נעלמה לחלוטין בתקופת האחרונים‪ ,‬ולכל הפחות‪ ,‬היא אינה מיוצגת‬ ‫בספריהם של גדולי הדורות‪ .‬אפילו ר' משה איסרליש‪ ,‬הרמ"א‪ ,‬המחייב לומר‬ ‫'פטום הקטורת' בכל יום "בערב ובבוקר" — בהנחה ש'בערב' כוונתו לתפילת‬ ‫ערבית ולא לתפילת המנחה! — מודה שאין המנהג כן‪ ,‬ו"נהגו שלא לאומרו‬ ‫בחול"|‪ ,222‬היינו‪ ,‬אף לא בתפילת שחרית!‬ ‫‪216‬‬ ‫‪217‬‬ ‫‪218‬‬ ‫‪219‬‬ ‫‪220‬‬ ‫‪221‬‬ ‫‪222‬‬ ‫עי' לעיל‪ ,‬הערה ‪.111‬‬ ‫עי' לעיל‪ ,‬ליד הערה ‪.106‬‬ ‫עי' לעיל‪ ,‬ליד הערות ‪.160 ,156 157‬‬ ‫עי' לעיל‪ ,‬פרק י‪.‬‬ ‫עי' לעיל‪ ,‬פרק ה )בחציו הראשון(‪.‬‬ ‫עי' לעיל‪ ,‬ליד הערות ‪.80 82‬‬ ‫כן כותב הרמ"א בהגהותיו לשו"ע‪ ,‬או"ח‪ ,‬סי' קלב סעיף ב‪" :‬ויש לומר 'פטום הקטורת'‬ ‫ערב ובוקר‪ ,‬אחר התפלה‪ ,‬ואומרים תחלה‪' :‬אין כאלהינו' וכו'‪ ,‬ואומרים 'השיר שהלוים‬ ‫היו אומרים במקדש'‪ ,‬שחרית לבד‪ .‬ויש שכתבו ליזהר לומר 'פיטום הקטורת' מתוך‬ ‫הכתב‪ ,‬ולא בעל פה‪ ...‬ולכן נהגו שלא לאומרו בחול‪ ,‬שממהרין למלאכתן וחיישינן‬ ‫‪104‬‬ ‫הרב יעקב ישראל סטל‬ ‫אכן‪ ,‬גם בתקופת האחרונים הומלץ‪ ,‬פה ושם‪ ,‬לומר את 'פטום הקטורת'‬ ‫במוצאי שבת|‪ ,223‬וגם היו שנהגו בכך‪ ,‬כעדותם של הסידורים המאוחרים‬ ‫שהכלילו את 'פטום הקטורת' בסדר מוצאי שבת )כפי שהוא עוד מצוי בחלק‬ ‫מסידורי דורינו(‪ ,‬אך עדיין קיים הבדל גדול בין דורות אחרונים לדורות ראשונים‪:‬‬ ‫בדורות האחרונים נחשבת אמירת 'פטום הקטורת' במוצאי שבת כעניין פרטי‬ ‫ואישי‪ ,‬ולא כחלק מאמירות הציבור‪ ,‬ואשר על כן היא מתבצעת לאו דווקא בבית‬ ‫הכנסת אלא גם בביתו של אדם‪ ,‬לפני או אחרי ההבדלה על הכוס‪ .‬לא כן בדורות‬ ‫הראשונים‪ ,‬שהחשיבו את 'פטום הקטורת' — כולל זו שבסופה של תפילת ערבית‬ ‫— כחלק מתפילת החובה הציבורית‪ ,‬עד שהציבור כולו אמרו בצוותא ובבית‬ ‫הכנסת|‪ ,224‬ממש כנהוג היום באמירת 'פטום הקטורת' בסיומה של תפילת שחרית‬ ‫לחול‪ .‬ואמירת 'פטום הקטורת' שניתנה לה גושפנקא הלכתית וציבורית היא זו‬ ‫שנידונה במאמר זה‪.‬‬ ‫]ג[ הלכה ומעשה‪ :‬שני סוגי מקורות‬ ‫מהמחקר שלפנינו גם נתעוררנו בהבנת היחס הנכון שיש להעניק למקורות ידע‬ ‫שונים‪ .‬לצורך בירור מנהגנו נעשה שימוש בשני סוגי מקורות ידע‪) :‬א( חיבורי‬ ‫הלכה‪ ,‬מנהג ופרשנות; )ב( סידורי תפילה‪ .‬בין שני סוגי מקורות אלו קיים הבדל‬ ‫משמעותי‪ .‬הסוג הראשון מציג‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬מה יש לבצע לדעת ההלכה הפסוקה‬ ‫ולפי המנהג המקובל‪ ,‬אך אין כל הכרח שהמנהג הפעיל אכן תאם לפסיקה‬ ‫ההלכתית המסוימת‪ ,‬שלא פעם המנהג שנתקיים למעשה לא עלה בקנה אחד עם‬ ‫דבר ההלכה|‪ .225‬לעומת זאת‪ ,‬סידור התפילה מתאר את המנהגים הפעילים ואת‬ ‫שמא ידלג"‪ .‬כל זאת הוא להבנה הפשוטה בדברי הרמ"א‪ ,‬ש'ערב' הוא הלילה‪ ,‬והוא‬ ‫מחייב את אמירת 'פטום הקטורת' גם בתפילת ערבית )עי' פרישה‪ ,‬או"ח‪ ,‬סי' קלג‪ ,‬ס"ק‬ ‫ח‪ ,‬קרוב לסופו‪ ,‬שכן הבין בדבריו(‪ .‬אך כבר העיר ר' אברהם אבלי הלוי גומבינר‪ ,‬בעל‬ ‫'מגן אברהם'‪" :‬והאר"י כתב‪ ,‬שאין לאומרו בערב‪ .‬ואפשר דהכי קאמר‪ ,‬אחר תפלת‬ ‫מנחה או קודם לה" )מגן אברהם‪ ,‬או"ח‪ ,‬סי' קלב‪ ,‬ס"ק ג(‪ .‬היינו‪ ,‬שאין הרמ"א מדבר‬ ‫על אמירת 'פטום הקטורת' בלילה ממש‪ ,‬אחרי תפילת ערבית‪ ,‬אלא כוונתו לתפילת‬ ‫המנחה‪ ,‬שזמנה מ"כי ינטו צללי ערב" )ירמיה ו ד(‪ .‬ולביאור זה‪ ,‬המוסכם על רוב‬ ‫האחרונים )ראה‪ :‬הרב מ' שפילמן‪ ,‬תפארת צבי‪ :‬על ספר הזהר‪ ,‬ו ]תצוה פקודי[‪ ,‬ניו‬ ‫יורק תשסג‪ ,‬עמ' רעה(‪ ,‬נמצא‪ ,‬שרמ"א אינו מדבר כלל באמירת 'פטום הקטורת'‬ ‫בתפילת ערבית‪ ,‬ואף לא כדרישה וכהוראה בעלמא!‬ ‫‪ 223‬ראה‪ :‬חלמיש‪ ,‬הנהגות קבליות‪ ,‬עמ' ‪.480 479‬‬ ‫‪ 224‬כפי שניתן להסיק מהופעות 'פטום הקטורת' בסידורים הקדומים‪ ,‬שכמעט תמיד‬ ‫נרשמה לאחריו ההוראה לומר קדיש או תפילה אחרת הרגילה להיאמר במעמד הציבור‬ ‫)כמו 'עלינו לשבח'(‪.‬‬ ‫‪ 225‬דוגמא נאה לכך היא הקפדתם של נקיי הדעת בצרפת על מאכלה הכשר של המינקת‬ ‫הגוייה ששכרו לילדיהם‪ ,‬הקפדה שאין לה כל חובה הלכתית ואף לא נזכרה כמנהג‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' ב תפילת ערבית ובתפילות נוספות‬ ‫‪105‬‬ ‫מושבם בחיים‪ ,‬שכן הסידור נועד לסייע למתפלל להתמצא בסדר התפילות הנהוג‬ ‫בקהילתו‪ ,‬ולפיכך לא מסתבר שלא תהיה חפיפה מלאה בין סידור התפילה למנהג‬ ‫שנתקיים בפועל באותה קהילה‪ ,‬ובמיוחד אם מדובר בסידור או מחזור שנועד‬ ‫לשליח ציבור המוביל את תפילת הקהל כולו|‪.226‬‬ ‫גם בנוגע למנהגנו‪ ,‬זמני אמירת 'פטום הקטורת' ובדגש על אמירתו בסיום‬ ‫תפילת ערבית‪ ,‬לא תמיד המתואר בספרות ההלכתית והספרות הקרובה לה עולה‬ ‫בקנה אחד עם המתועד בסידורי התפילה|‪ ,227‬ונפתח בדוגמא הקיצונית|‪ :228‬לכל‬ ‫המקורות החוץ ליטורגיים‪ ,‬נהגו בספרד לומר 'פטום הקטורת' בכל תפילות‬ ‫שחרית וערבית של ימות החול )=מנהג ספרד א(‪ ,‬אך למרבה הפלא‪ ,‬אף סידור‬ ‫תפילה ספרדי אינו מאשר את המנהג‪ ,‬אלא כל סידורי ספרד מתעדים שני מנהגים‬ ‫אחרים‪ :‬אי אמירת 'פטום הקטורת' בשום תפילה )=מנהג ספרד ג( או אמירתו‬ ‫בתפילת שחרית לחול בלבד )=מנהג ספרד ב(‪ .‬כיוצא בכך מנהג צרפת א‪ ,‬לומר‬ ‫'פטום הקטורת' בתפילת ערבית לחול בלבד‪ ,‬נזכר לא מעט בספרות המנהג‬ ‫וההלכה‪ ,‬אבל בקרב הסידורים הצרפתיים יש לו נציג בודד ויחידאי|‪ .229‬אך כאן‬ ‫ישנן נסיבות לקולא‪ ,‬שכן למקורות רבים התהלך מנהג צרפת א באיזור מצומצם‬ ‫למדי‪ ,‬רק בשלוש עיירות צרפתיות‪ ,‬כך שעלינו לאתר ולבדוק את המנהג דווקא‬ ‫בסידוריהם‪ .‬וישנה גם דוגמא הפוכה‪ :‬מנהג צרפת ג‪ ,‬לומר 'פטום הקטורת'‬ ‫בתפילת ערבית לחול ובתפילת מוסף לשבת‪ ,‬מופיע בסידורים צרפתיים רבים‪,‬‬ ‫אך בספרות ההלכה הוא זכה לנציג אחד בלבד 'מחזור ויטרי'‪ .‬אמנם בנוגע‬ ‫לשתי צורות מנהג אחרות‪ ,‬אין הפלגה בין שני סוגי המקורות‪ .‬כך מנהג צרפת ב‬ ‫)אמירת 'פטום הקטורת' בתפילת מוסף לשבת בלבד( נידון ביחס שווה בספרות‬ ‫ההלכתית ובזו הליטורגית‪ ,‬ועולה עליו מנהג פרובאנס )אמירת 'פטום הקטורת'‬ ‫‪226‬‬ ‫‪227‬‬ ‫‪228‬‬ ‫‪229‬‬ ‫פעיל בספרות ההלכה והמנהג‪ .‬ראה על כך‪ :‬ש' עמנואל‪' ,‬המינקת הנוצרייה בימי‬ ‫הביניים‪ :‬הלכה והיסטוריה'‪ ,‬ציון‪ ,‬עג )תשסח(‪ ,‬עמ' ‪.40 21‬‬ ‫גישה זו כבר הביע עזרא פליישר‪ ,‬שבנוגע לנוסחאות תפילה ומנהגי תפילה יש לסמוך‬ ‫על עדויות ליטורגיות )סידורים ומחזורים( על פני מקורות שאינם ליטורגיים‪ ,‬כמו‬ ‫ספרות ההלכה והמנהג‪ ,‬שהביאו נוסחאות או מנהגי תפילה סותרים‪ ,‬שאין לראות‬ ‫מקורות אלו כעדות למציאות ליטורגית פעילה וקיימת‪ .‬ראה‪ :‬ע' פליישר‪ ,‬תפילה‬ ‫ומנהגי תפילה ארץ ישראליים בתקופת הגניזה‪ ,‬ירושלים תשמח‪ ,‬עמ' ‪ .16 15‬וראה‬ ‫גם‪ :‬הנ"ל‪ ,‬קריאת שמע של ערבית‪ ,‬עמ' ‪ 296 295‬הערה ‪ ;83‬שפיר‪ ,‬תולדות נוסח‬ ‫צרפת‪ .3 2 ,‬תודתי לידידי הרב משה שוחט על הפניותיו בעניין‪.‬‬ ‫לא היה באפשרותי לבדוק את כל סידורי התפילה‪ ,‬ובמיוחד אלו של מנהגי ספרד‬ ‫ואיטליה‪ ,‬ששרדו מהם מאות כתבי יד‪ ,‬וכל דבַרי במאמר ובסיכום הנוכחי מבוססים על‬ ‫אותם עשרות סידורים שבדקתי‪ ,‬כמדגם מייצג‪ ,‬ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות‪.‬‬ ‫לא ציינתי — בדרך כלל — היכן נידונו במאמר צורות המנהג שייזכרו בדיון הבא‪,‬‬ ‫שכולן נרשמו בתחילתו של הפרק בסיכום הכללי לצורות המנהג השונות‪.‬‬ ‫הוא הסידור הצרפתי‪ ,‬הנרשם לעיל‪ ,‬סוף פרק ד‪ ,‬כסידור כו‪.‬‬ ‫‪106‬‬ ‫הרב יעקב ישראל סטל‬ ‫בתפילת ערבית של מוצאי שבת בלבד(‪ ,‬המציג זהות מוחלטת ותיאום נדיר בין‬ ‫הספרות ההלכתית לסידורי התפילה‪.‬‬ ‫כיצד אם כן יש להבין את אותם נתונים סותרים? האם אכן — בהתייחס‬ ‫לדוגמא הקיצונית דלעיל — התהלכו בספרד שתי צורות מנהג )ספרד ב‪,‬ג( בלבד‪,‬‬ ‫בעוד שצורת המנהג האחרת )ספרד א(‪ ,‬המופיעה‪ ,‬כזכור‪ ,‬אך ורק בחיבורים חוץ‬ ‫ליטורגיים‪ ,‬כלל לא נתקיימה בה? קשה להניח זאת בשעה שאותם חיבורים חוץ‬ ‫ליטורגיים מעידים שכן היה המנהג בספרד‪ .‬נראה יותר‪ ,‬שגם צורת המנהג‬ ‫המתוארת בחיבורים חוץ ליטורגיים נתהלכה בספרד‪ ,‬אלא שעדותם של‬ ‫המקורות הליטורגיים נותנת בידינו זווית ראִיה נכונה על תפוצתו‪ ,‬ומובילה‬ ‫למסקנה שתפוצתו היתה מצומצמת למדי‪ ,‬והמנהג לא היה מוכר אלא בשולי‬ ‫המחנה‪.‬‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' ב תפילת ערבית ובתפילות נוספות‬ ‫‪107‬‬ ‫נספח‬ ‫פיוט 'ספיר גזר והדריך מסלה' לר' סלמון חזן‬ ‫תוכן‪ :‬הפיוט מוסר את שלשלת הקבלה של התורה שבעל פה‪ ,‬כמפורט במשנת‬ ‫אבות‪ ,‬פרק א‪ ,‬והוא נועד להיאמר אחרי פיוט ה'אזהרות' בחג השבועות‪ .‬הפיוט‬ ‫מפרט את שמות האישים המרכיבים את שלשלת הקבלה‪ ,‬כנרשם במשנה‪,‬‬ ‫ולפעמים גם מביא חלק ממאמריהם שנאמרו שם‪.‬‬ ‫אקרוסטיכון‪ :‬סלמון חזן יחי‪.‬‬ ‫מקור‪ :‬כת"י לונדון‪ ,‬הספרייה הבריטית ‪.OR 5557Z.5-4‬‬ ‫המהדורה‪ :‬הפיוט מנוקד בכתב היד שלא לפי הכללים המקובלים‪ ,‬וכאן הוא נוּקד‬ ‫מחדש על פי כללי הניקוד )אך השארתי את ניקוד כתב היד לשמות הלא עבריים‬ ‫של החכמים שנזכרו בפיוט וגם לכמה מהמילים הארמיות‪ ,‬והודעתי זאת בביאורי‬ ‫על אתר‪ ,‬שכן אפשר וניקודם בכתב היד משקף מסורת מקומית או אחרת(‪ .‬רוב‬ ‫תודות לר' משה שפרבר שנתן עצמו למלאכת הניקוד וסייעני בביאור כמה‬ ‫טורים‪ .‬תודות לפרופ' ש' אליצור‪ ,‬שהעירה הערות חשובות‪ ,‬ששולבו במהדורה‪.‬‬ ‫לא דנתי‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬בשינויי נוסח למשנת אבות העולים מהפיוט‪ ,‬כי לכולם‬ ‫מקבילות בעדי הנוסח שרשם שרביט‪ ,‬מסכת אבות לדורותיה‪ ,‬עמ' ‪ 63‬ואילך‪.‬‬ ‫ַספִּיר גָּז ַר וְהִדְ ִרי ְמ ִסלָּה‬ ‫מֹשֶׁה כ ְ ִקבֵּל ִקנְי ָן ְמגִלָּה‬ ‫שׁעַ ָמסַר‪ ,‬וּ ְמסָָרהּ לְז ִ ְקנ ֵי עֲג ֻולָּה‬ ‫לִיהוֹ ֻ‬ ‫וּז ְ ֵקנ ִים ָמסְרוּ לְ ַאנְשֵׁי כְנֶסֶת ַהגּ ְדוֹלָה‪.‬‬ ‫ב יא ור‬ ‫‪ 1‬נשוא הטור הוא משה רבינו‪ .‬ספיר גזר‪ :‬משה חתך אבן ספיר בשביל הלוחות‪ .‬על פי שמות‬ ‫שׁנ ִים‪ ,"...‬והם נחצבו מאבן ספיר )ראה‪ :‬תנחומא‪ ,‬עקב‪ ,‬ט‪,‬‬ ‫לד ד‪" :‬וַיִּפְסֹל שְׁנ ֵי לֻחֹת ֲאבָנ ִים כִָּרא ֹ‬ ‫ועוד(‪ .‬והפייטן משחק בלשון איכה‪ ,‬ד ז‪ ,‬בשינוי חריף‪ .‬והדריך מסלה‪ :‬הדריך את ישראל בדרך‬ ‫התורה‪ .‬כלומר‪ :‬הוריד עבורם את התורה‪ .‬והלשון אולי בהשפעת ישעיה יא טו טז‪ 2 | .‬משה‬ ‫כקבל קנין מגלה‪ :‬כאשר משה קיבל את התורה‪ ,‬שהיא אחד מקנייניו של הקב"ה )אבות‪ ,‬ו י(‪.‬‬ ‫מגלה‪ :‬התורה‪ ,‬על שום זכריה ה א‪" :‬וָאְֶראֶה וְ ִהנּ ֵה ְמגִלָּה עָפָה"‪ ,‬היא התורה‪ ,‬עי' בבלי‪ ,‬עירובין‬ ‫כא ע"א; גיטין ס סע"א‪ ,‬ועוד‪ 3 | .‬ליהושע מסר‪ ,‬ומסרה לזקני עגולה‪ :‬משנת אבות‪ ,‬א א‪:‬‬ ‫"משה קיבל תורה מסיני‪ ,‬ומסרה ליהושע‪ ,‬ויהושע לזקנים"‪ ,‬היינו‪ ,‬לזקני הסנהדרין‪ .‬עגולה‪:‬‬ ‫סנהדרין‪ ,‬על שום משנת סנהדרין‪ ,‬ד ג‪" :‬סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה"‪ 4 | .‬וזקנים מסרו‬ ‫לאנשי כנסת הגדולה‪ :‬משנת אבות‪ ,‬שם‪" :‬וזקנים לנביאים‪ ,‬ונביאים מסרוה לאנשי כנסת‬ ‫הגדולה"‪ .‬והפייטן קיצר את השלשלת ודילג על הנביאים‪.‬‬ ‫‪108‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪10‬‬ ‫הרב יעקב ישראל סטל‬ ‫מְתוּנ ִים הֱיוּ בַדִּ ין וּבְ ִמשְׁפָּט עְֶרכּוֹ‬ ‫וְ ַהעֲמִידוּ ַתלְמִידִ ים‪ ,‬כּ ָל ֶאחָד וְ ֶאחָד ְמיַשֵּׁר דַּ ְרכּוֹ‬ ‫וַעֲשׂוּ ְסי ָג לַתּוָֹרה מִכּוֹ וּמִכּוֹ‬ ‫כְּשִׁמְעוֹן ַהצַּדִּ יק וְ ַאנ ְטוּג ְנוֹס אִישׁ סוֹכוֹ‪.‬‬ ‫נ ִיבָּא אִישׁ צְֵרידָ ה‪ֱ ,‬הוֵי ִמ ְת ַאבֵּק בַּעֲפַר מֻובְטָח‬ ‫טח‬ ‫שׁלִַם אַל תְַּרבֶּה שִׂיחָה‪ ,‬פֶּן ִבּשְׁאוֹל ְתּטֻו ְח ָ‬ ‫וְאִישׁ י ְרוּ ָ‬ ‫חָשׁ בֶּן פְַּר ְחי ָה וְנַתַּאי ָהאְַרבֵּלִי‪ :‬אַל ְתּהִי ָחבֵר לָָרשָׁע‪ ,‬וְאַל ִתּ ְתיָאֵשׁ וְ ִתבְטָח‬ ‫טבַאי וְשִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח‪.‬‬ ‫כּ ִיהוּדָ ה בֶּן ָ‬ ‫ב יא ור‬ ‫‪ 7 5‬מתונים היו בדין ‪ ...‬ועשו סיג לתורה‪ :‬משנת אבות‪ ,‬שם‪" :‬הם ]=אנשי כנסת הגדולה[‬ ‫אמרו שלשה דברים‪ :‬הוו מתונים בדין‪ ,‬והעמידו תלמידים הרבה‪ ,‬ועשו סייג לתורה"‪5 | .‬‬ ‫ובמשפט ערכו‪ :‬ערכה וחשיבותה של המתינות היא במשפט‪ .‬ואולי 'דין' הוא מהלך הדיון‪,‬‬ ‫ו'משפט' הוא חריצת הדין‪ ,‬פסק הדין‪ 6 | .‬תלמידים‪ :‬בכתב היד‪' :‬תלמידי''‪ ,‬והשלמתי את‬ ‫הקיצור‪ .‬כל אחד ואחד מישר דרכו‪ :‬כל אחד מהתלמידים דרכו תהיה מיושרת ונכונה‪ 7 | .‬מכו‬ ‫ומכו‪ :‬מכאן ומכאן‪ .‬בדומה לכתיב ביחזקאל מ לד‪" :‬מִפּוֹ וּמִפּוֹ" = ִמפֹּה וּ ִמפֹּה‪ 8 | .‬כשמעון‬ ‫הצדיק‪ :‬שהיה משיירי אנשי כנסת הגדולה )משנת אבות‪ ,‬א ב(‪ .‬ואנטוגנוס איש סוכו‪ :‬שקיבל‬ ‫משמעון הצדיק )משנת אבות‪ ,‬א ג(‪ .‬כאן ציין את שמות ממשיכי שלשלת הקבלה בלא להביא‬ ‫את מאמריהם‪ .‬ואנטוגנוס‪ :‬הניקוד בכתב היד‪ 9 | .‬ניבא‪ :‬אמר‪ ,‬דיבר; כמו 'ניב שפתים' )ישעיה‬ ‫נז יט(‪ .‬איש צרידה‪ :‬יוסי בן יועזר איש צרדה‪ .‬הוי מתאבק בעפר מובטח‪ :‬משנת אבות‪ ,‬א ד‪:‬‬ ‫"יוסי בן יועזר אומר‪ :‬יהי ביתך בית ועד לחכמים‪ ,‬והוי מתאבק בעפר רגליהם‪ ."...‬מובטח‪:‬‬ ‫כינוי לתלמידי חכמים‪ ,‬על שום שלומדים את התורה הנקראת 'מבטחה' )עי' משלי‪ ,‬כא כב;‬ ‫ויק"ר‪ ,‬לא ה(‪ .‬אך 'מובטח' ככינוי כללי לתלמידי חכמים אינו ידוע ממקומות אחרים‪ ,‬ואולי‬ ‫כוונתו להתאבק בעפר רגלי תלמיד חכם שמובטח שיהיה מורה הוראות בישראל )השווה‪:‬‬ ‫תוספתא‪ ,‬נדה‪ ,‬ה טו( או שמובטח שהוא בן העולם הבא‪ 10 | .‬ואיש ירושלם‪ :‬יוסי בן יוחנן‬ ‫איש ירושלים‪ ,‬זוגו של יוסי בן יועזר‪ .‬אל תרבה שיחה‪ ,‬פן בשאול תטוחטח‪ :‬משנת אבות‪ ,‬א‬ ‫ה‪" :‬יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר‪... :‬אל תרבה שיחה עם האשה‪ ...‬מכאן אמרו חכמים‪:‬‬ ‫כל זמן שאדם מרבה שיחה עם האשה‪ ,‬גורם רעה לעצמו‪ ,‬ובוטל מדברי תורה‪ ,‬וסופו יורש‬ ‫גיהנם"‪ .‬בשאול‪ :‬בגיהנם‪ .‬תטוחטח‪ :‬תיפול‪ ,‬תושלך‪ .‬והוא משורש 'טוח'‪ ,‬ומשמעותו ירייה‬ ‫והשלכה‪ ,‬כמו‪' :‬מטחוי' )בראשית כא טז(‪ ,‬עי' רש"י שם‪ .‬שורש זה מצוי גם בערבית )ﻁﻮﺡ(‪,‬‬ ‫והוראתו‪ִ :‬ה ְתעָה‪ ,‬הִדִּ יחַ‪ִ ,‬השְׁלִי ‪ִ ,‬הפִּיל‪ .‬ראה‪ :‬ד' איילון ופ' שנער‪ ,‬מִלון ערבי עברי ללשון‬ ‫העברית החדשה‪ ,‬ירושלים תשכה‪ ,‬עמ' ‪ .218‬בערבית‪ ,‬בשונה מעברית‪ ,‬אנו מוצאים גם‬ ‫ששורש זה בא בהכפלה )כמו בהיקרות שלפנינו(‪ ,‬כתרגומו הערבי )'תפסיר'( של רב סעדיה‬ ‫גאון ל'וְנָשַׁל' )דברים ז כב(‪" :‬והו יטחטח"‪ .‬ניתן אם כך לראות בדברי פייטננו שאיבה‬ ‫מהערבית‪ .‬תודתי להרב יהודה זייבלד על עזרתו‪ 11 | .‬חש‪ :‬לא ידעתי פירושו‪ .‬מההקשר נראה‬ ‫שמשמעו‪ :‬אמר‪ ,‬הזהיר‪ .‬אך לא מצאתי מקבילה לשימוש ב'חש' במשמע כזה‪ .‬ואולי כוונתו‪:‬‬ ‫הזדרז‪ ,‬מיהר לומר‪ .‬אפשרות אחרת‪ :‬חש‪ :‬חשש‪ ,‬נתיירא‪ .‬כלומר‪ :‬מפני שבן פרחיה ונתאי‬ ‫הארבלי חששו מהשפעתם הרעה של הרשעים הם הזהירו על ההתרחקות מהם‪ ,‬כהמשך הטור‪.‬‬ ‫בן פרחיה‪ :‬יהושע בן פרחיה‪ .‬את מאמרו לא הביא הפייטן‪ ,‬והוא במשנת אבות‪ ,‬א ו‪" :‬יהושע‬ ‫בן פרחיה אומר‪ :‬עשה לך רב וקנה לך חבר‪ ,‬והוי דן את כל האדם לכף זכות"‪ .‬ונתאי הארבלי‪:‬‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' ב תפילת ערבית ובתפילות נוספות‬ ‫‪15‬‬ ‫‪109‬‬ ‫טלְיוֹן‪ֲ ,‬חכָמִים ִהזָּהֲרוּ בְּדִ בְֵרי שָׁלוֹם‬ ‫זִכ ְרוּ שְׁ ַמעְי ָה וְ ַאבְ ַ‬ ‫וְ ִהלֵּל וְשַׁמַּאי‪ ,‬נְג ַד שְׁמָא ֲאבַד שְׁמָא‪ ,‬וּדְ לָא י ִילַף י ִ ְת ְקטֵיל הָלוֹם‬ ‫נָשִׂיא ַרבָּן גּ ַ ְמלִיאֵל וְשִׁמְעוֹן בְּנוֹ‪ ,‬שָׁלוֹם שָׁלוֹם‬ ‫עַל שְֹׁלשָׁה דְ בִָרים הָעוֹלָם ַקיּ ָים‪ ,‬עַל הַדִּ ין וְעַל ָה ֱאמֶת וְעַל ַהשָּׁלוֹם‪.‬‬ ‫יִמַּן ֲח ִמשָּׁה ִקנְיָנ ִים אֵל ַה ְמי ֻוחָד‬ ‫תּוָֹרה ִקנְי ָן ֶאחָד‪ ,‬וְג ֵיא וָרוֹם שְׁנַי ִם כּ ְ ֶאחָד‬ ‫ב יא ור‬ ‫וגם נתאי הארבלי הזהיר‪ .‬ונתאי‪ :‬מנוקד כבכתב היד‪ .‬השם 'נתאי' ראוי לציון‪ ,‬כי בכתבי היד‬ ‫הקדומים של המשנה הוא 'מתיי' )ראה‪ :‬שרביט‪ ,‬מסכת אבות לדורותיה‪ ,‬עמ' ‪ ,69‬שינויי‬ ‫נוסחאות לשו' ‪ .(33‬והשם 'נתיי'‪ ,‬בפתח‪ ,‬מצוי במשנה גם במסכת חלה‪ ,‬ד י‪ .‬אל תהי חבר‬ ‫לרשע‪ ,‬ואל תתיאש ותבטח‪ :‬משנת אבות‪ ,‬א ו‪" :‬נתאי הארבלי אומר‪... :‬אל תתחבר לרשע‪,‬‬ ‫ואל תתיאש מן הפורענות"‪ .‬ותבטח‪ :‬כנראה‪ ,‬תבטח בהקב"ה‪ ,‬שיתן לכל אחד כגמולו‪12 | .‬‬ ‫כיהודה בן טבאי ושמעון בן שטח‪ :‬הם קיבלו מהזוג הקודם )יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי(‪.‬‬ ‫ראה‪ :‬משנת אבות‪ ,‬א ח ט‪ .‬וציין הפייטן את שמות ממשיכי שלשלת הקבלה בלא להביא‬ ‫מאמריהם‪ .‬טבאי‪ :‬מנוקד כבכתב היד‪ .‬ואולי הובן השם מלשון 'טבא'‪ ,‬טוב‪ ,‬ולכן נוקד כך‪| .‬‬ ‫‪ 13‬זכרו‪ :‬תזכרו את אזהרות שמעיה ואבטליון‪ :‬עי' משנת אבות‪ ,‬א י יא‪ .‬ואולי יש לנקד‪:‬‬ ‫'ז ָכְרוּ'‪ ,‬כלומר‪ :‬שמעיה ואבטליון הזכירו ואמרו את המאמר הבא )הצעת הרב א' אביני(‪.‬‬ ‫חכמים הזהרו בדברי שלום‪ :‬הזהרו בדברי תורה הנקראת 'שלום' )על שום משלי‪" :‬דְּ ָרכֶי ָה‬ ‫דַ ְרכֵי נֹעַם‪ ,‬וְכָל נְתִי ֹבתֶי ָה שָׁלוֹם"(‪ .‬וזוהי אזהרת אבטליון )ואת דברי שמעיה לא הביא פייטננו(‪.‬‬ ‫ראה משנת אבות‪ ,‬א יא‪" :‬אבטליון אומר‪ :‬חכמים הזהרו בדבריכם‪ ,‬שמא תחובו חובת גלות‬ ‫ותגלו למקום מים הרעים‪ ,‬וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו‪ ,‬ונמצא שם שמים‬ ‫מתחלל"‪ .‬כלומר‪" :‬חכמים הזהרו בדבריכם‪ ,‬שמא ת ור ו דבר שלא כ תל מו ד תורה‪,‬‬ ‫ותחובו חובת גלות‪) "...‬אבות דר"נ‪ ,‬נו"א‪ ,‬פרק יא‪ ,‬מהדורת ש"ז שכטר‪ ,‬ווינא תרמז‪ ,‬עמ' ‪.(47‬‬ ‫| ‪ 14‬והלל ושמאי‪ :‬הזוג הבא משלשלת הקבלה‪ ,‬עי' משנת אבות‪ ,‬א יב‪ .‬נגד שמא אבד שמא‪,‬‬ ‫ודלא יילף יתקטיל הלום‪ :‬משנת אבות‪ ,‬א יג‪" :‬נגד שמא אבד שמיה‪ ...‬ודלא יליף קטלא‬ ‫חייב"‪ .‬והוא מאמרו של הלל‪ ,‬ואילו את מאמרו של שמאי )שם‪ ,‬משנה טו( לא הביא פייטננו‪.‬‬ ‫יילף יתקטיל‪ :‬הניקוד כבכתב היד‪ .‬הלום‪ :‬כאן ועכשיו‪ ,‬מיד‪ .‬עי' שופטים כ ז; שמ"א י כב‬ ‫)הערת מ' בר אילן(‪ .‬ואולי 'הלום' הוא לשון מכה )עי' שופטים ה כו(‪ ,‬כלומר‪ :‬מי שלא יוסיף‬ ‫בלימודו 'יתקטיל' במכה‪ ,‬היינו‪ ,‬קודם זמנו‪ 15 | .‬נשיא רבן גמליאל ושמעון בנו‪ :‬הם ממשיכי‬ ‫שלשלת הקבלה‪ ,‬עי' משנת אבות‪ ,‬א טז יח‪ .‬ואין פייטננו מוסר את מאמרו של רבן גמליאל‪.‬‬ ‫שלום שלום‪ :‬כנראה מילות מילואים‪ ,‬במשמעות‪ :‬אלו ששלום להם‪ 16 | .‬על שלשה דברים ‪...‬‬ ‫ועל השלום‪ :‬משנת אבות‪ ,‬א יח‪" :‬רבן שמעון בן גמליאל אומר‪ ,‬על שלשה דברים העולם‬ ‫עומד‪ :‬על הדין‪ ,‬ועל האמת‪ ,‬ועל השלום"‪ 20 17 | .‬ימן חמשה ‪ ...‬ושמו אחד‪ :‬הכל על פי‬ ‫הברייתא ב'פרק קניין תורה' )אבות‪ ,‬ו י(‪" :‬חמשה קנינים קנה הקב"ה בעולמו‪ ,‬ואלו הן‪ :‬תורה‬ ‫קנין אחד‪ ,‬שמים וארץ קנין אחד‪ ,‬אברהם קנין אחד‪ ,‬ישראל קנין אחד‪ ,‬בית המקדש קנין‬ ‫אחד"‪ .‬וכנראה למנהג הפייטן אמרו ברייתא זו אחרי לימוד הפרק הראשון ממסכת אבות )עי'‬ ‫לעיל במאמר‪ ,‬פרק י(‪ ,‬ולכן הוא צירפה כאן‪ 17 | .‬ימן‪ :‬זימן )עי' יונה ב א ועוד(‪ .‬אל המיוחד‪:‬‬ ‫הקב"ה‪ 18 | .‬וגיא ורום‪ :‬ארץ ושמים )'גיא' היא 'ארץ' בלשון הפייטנים‪ ,‬בהרחבת המשמע‬ ‫בהשפעת היוונית‪ ,‬ראה‪ :‬פיוטי רבי פינחס הכהן‪ ,‬מהדורת ש' אליצור‪ ,‬ירושלים תשסד‪ ,‬מבוא‪,‬‬ ‫‪110‬‬ ‫‪20‬‬ ‫הרב יעקב ישראל סטל‬ ‫ִחלֵּק לַיְלָה בְּפַחַד‪ ,‬וְיִשְָׂראֵל ִקנְי ָן ֶאחָד‬ ‫כּ ִי יְוָי ֶאחָד וּשְׁמוֹ ֶאחָד‪.‬‬ ‫ב יא ור‬ ‫עמ' ‪ .(180‬שנים כאחד‪ :‬שניהם נחשבים כקנין אחד‪ 19 | .‬חלק לילה‪ :‬אברהם אבינו‪ ,‬על שום‬ ‫בראשית יד טו‪" :‬וַיּ ֵ ָחלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה‪ ,‬הוּא וַעֲבָדָ יו"‪ .‬בפחד‪ :‬כנראה‪ ,‬מפחדו וחששו לשלום‬ ‫לוט בן אחיו‪ ,‬שנשבה בידי המלכים שכבשו את סדום וסביבותיה‪ .‬ואולי 'פחד' הוא לשון‬ ‫מהירות וזריזות‪ ,‬כלומר‪ :‬אברהם ' ִחלֵּק לַיְלָה' להילחם עם המלכים בזריזות‪ ,‬שלא התעכב‪,‬‬ ‫שיצא מיד באמצע הלילה )השווה‪ :‬בראשית רבה‪ ,‬מב ג‪ ,‬עמ' ‪ .(417‬כי משום שהפחד מביא‬ ‫למהירות וזריזות‪ ,‬שהמפחד ממהר לנוס על נפשו )כמו תהלים מח ו‪ֵ " :‬המָּה ָראוּ כֵּן ָתּמָהוּ‪,‬‬ ‫נִבְהֲלוּ נ ֶ ְחפָּזוּ"; ישעיה כד יח‪ַ " :‬הנּ ָס מִקּוֹל ַהפַּחַד"(‪ ,‬הועברה התוצאה )מהירות וזריזות( לגורם‬ ‫)פחד(‪ .‬וכבר במקרא מופיע שורש 'פחד' במשמע של מהירות‪ ,‬בהושע ג ה‪ַ " :‬אחַר יָשֻׁבוּ בְּנ ֵי‬ ‫יִשְָׂראֵל‪ ...‬וּ|פָ| ֲח|ד|וּ אֶל י ְי ָ וְאֶל טוּבוֹ"‪ .‬ובפירוש אבן עזרא‪'" :‬ופחדו אל יי'‪ ,‬שיש וב ו במ הר ה‬ ‫בבא הקץ אל ארצם‪ ,‬ב מרוצה פתע פתאום‪ ."....‬השווה גם תרגום יונתן בן עוזיאל המתרגם‬ ‫את "ופחדו" "יתנהון"‪ ,‬משורש 'נהי' שמשמעותו שיבה )ראה‪ ,‬למשל‪ :‬תרגום יונתן‪ ,‬ירמיה‬ ‫ג יז‪ ,‬טו יט‪ ,‬ל כא; פירוש ר' יוסף קרא‪ ,‬יחזקאל ז יא(‪ .‬כיוצא בזה‪' ,‬חרד'‪ ,‬הנרדף ל'פחד'‪,‬‬ ‫משמש לעתים במקרא במשמע של מהירות וזריזות‪ ,‬כמו שמ"א כא ב‪" :‬וַיֶּחֱַרד ֲאחִי ֶמלֶ‬ ‫לִקְַראת דָּ וִד"‪ ,‬שפירושו‪ :‬מיהר לצאת לקראתו )עי' פירושי רד"ק ומצודות דוד(; מל"ב ד יג‪:‬‬ ‫" ִהנּ ֵה חַָרדְ ְתּ ֵאלֵינוּ אֶת כָּל ַהחֲָרדָ ה ַהזֹּאת"‪ ,‬היינו‪ :‬הנה מיהרת עבורנו )עי' פירושי רד"ק ומצודת‬ ‫מיּ ָם"‪ ,‬כלומר‪ :‬ימהרו לבוא ממקומם )עי' פירוש מצודת ציון(‪.‬‬ ‫ציון(; הושע יא י‪" :‬וְיֶחְֶרדוּ בָנ ִים ִ‬ ‫וגם להיפך‪ :‬שורש 'חפז'‪ ,‬הנרדף למהירות וזריזות‪ ,‬הוא גם במשמע‪" :‬נחץ ומהירות עם פח ד"‬ ‫)ספר השרשים לר' יונה אבן ג'נאח‪ ,‬ערך 'חפז'‪ ,‬מהדורת ב"ז בכר‪ ,‬ברלין תרנו‪ ,‬עמ' ‪ .(164‬ור'‬ ‫שמואל הנגיד משורר‪" :‬ז ְ ַ‬ ‫מן ַרע יְצִי ֶק בְפַחְזוֹ וְ| ֶח|פְ|ז|וֹ|נ ָ|י|ו|" )דיואן שמואל הנגיד‪ :‬בן תהלים‪,‬‬ ‫סי' ריט טור ‪ ,1‬מהדורת ד' ירדן‪ ,‬ירושלים תשכו‪ ,‬עמ' ‪ .330‬לשני המקורות האחרונים הפנני‬ ‫ר' משה שפרבר(‪ .‬עוד על הקשר בין הפעלים המציינים פחד לעניין הזריזות‪ ,‬ולהיפך‪ ,‬ראה‪:‬‬ ‫ש' מורג‪' ,‬עיונים ביחסי משמעות'‪ ,‬ארץ ישראל‪ ,‬יד )תשלח(‪ ,‬עמ' ‪=] 147 145‬הנ"ל‪ ,‬מחקרים‬ ‫בלשון המקרא‪ ,‬ירושלים תשנו‪ ,‬עמ' ‪ .[170 172‬על פי המשמע‪ :‬פחד=זריזות יש כנראה‬ ‫לפרש בתפילת גשם 'אקשטה כסל' לר' אלעזר בירבי קליר‪|" :‬פַּ| ַח|ד| שְׂעִיִרים ִמשְׂ ַתּעֲִרים‬ ‫בְּהְַרעִיפָם ַמי ַם" )מחזור סוכות שמיני עצרת ושמחת תורה‪ ,‬מהדורת ד' גולדשמידט וי' פרנקל‪,‬‬ ‫ירושלים תשמא‪ ,‬עמ' ‪ .(413‬כלומר‪ :‬מ מ הר ות רוחות מטר )'שעירים'‪ ,‬ע"ש דברים לב ב(‬ ‫לבוא בסערה ולהרעיף מים‪ ,‬גשמים‪ .‬וברהיט 'אור בֹקר יזורר תרדמות' )מהקדושתא 'אזרחי‬ ‫ידעך מכל אומות' ליום הכיפורים‪ ,‬עתיד להופיע במהדורת ש' אליצור ומ' רנד לפיוטי ר'‬ ‫אלעזר בירבי קליר ליום הכיפורים(‪ ,‬אומר הפייטן על פר ושעיר שנשחטו בעבודת קרבנות‬ ‫היום‪" :‬לִשְֵׂריפַת אֵשׁ ִה|בְ|עִ|י| ָת|ם ‪ /‬לְכַפָָּרה הֱיוֹת לְ ַחטָּאתָם"‪ .‬כלומר‪ :‬מיהר להוציאם לשריפת‬ ‫אש‪ ,‬שהפייטן הסב את שורש 'בעת' הארמי )=פחד( לזריזות‪ ,‬כנראה בתיווך השורש 'בהל'‬ ‫שיש בו גם לשון 'בעת' וגם לשון 'מהירות' )כן הציעה ש' אליצור בביאורה לפיוט(‪ 20 | .‬כי‬ ‫יוי אחד ושמו אחד‪ :‬על פי זכריה יד ט‪" :‬בַּיּוֹם הַהוּא י ִ ְהי ֶה יְי ָ ֶאחָד וּשְׁמוֹ ֶאחָד"‪ .‬אמנם לא ברור‬ ‫מדוע השמיט פייטננו את 'בית המקדש' מפירוטו לחמשת הקניינים )ואין צורך להתייחס‬ ‫לנוסח היחידאי המשמיט את "בית המקדש קנין אחד" בת ח י ל ת הברייתא‪ ,‬שאין השמטתו‬ ‫אלא טעות סופר‪ ,‬שכן בה מ שכה של הברייתא גם הוא הביא את עניין קניינו של בית המקדש‪.‬‬ ‫ראה‪ :‬שרביט‪ ,‬מסכת אבות לדורותיה‪ ,‬עמ' ‪ ,235 234‬ובשינויי נוסחאות לשו' ‪ .(106‬ואולי יש‬ ‫לתקן‪' :‬בי' יוי אחד'‪ ,‬היינו‪ ' :‬ב ית יוי אחד ושמו אחד'‪ ,‬ביתו של הקב"ה בית המקדש )הצעת‬ ‫מנהג אמירת 'פטום הקטורת' ב תפילת ערבית ובתפילות נוספות‬ ‫‪111‬‬ ‫יְקַר ַהצֳִּרי וְ ַהצִּפֶֹרן פִּטּוּם ַה ְקּטֶֹרת לְג ַלּוֹת‬ ‫וְ ֶחלְבְּנ ָה‪ ,‬שִׁבְעִים שִׁבְעִים ִמשְׁקָלוֹת‪.‬‬ ‫שָׁם ַמזְכּ ִיִרין יְצִיאַת ִמצְַרי ִם בַּלֵּילוֹת‬ ‫'יְמֵי ַחיּ ֶי ' ַהיָּמִים‪' ,‬כֹּל יְמֵי ַחיּ ֶי ' ַהלֵּילוֹת‪.‬‬ ‫ב יא ור‬ ‫הרב י"מ פלס(‪ 24 21 | .‬יקר הצרי ‪ ...‬הלילות‪ :‬כנראה למנהג הפייטן הוסיפו לומר את עניין‬ ‫'פטום הקטורת' ומשנת 'מזכירין יציאת מצרים בלילות' )משנת ברכות‪ ,‬א ה( בסיום לימוד‬ ‫פרק ראשון ממסכת אבות )עם הקטע הנזכר מברייתת 'פרק קניין תורה'(‪ ,‬ומשום כך גם הוא‬ ‫סיפחם בפיוטו‪ ,‬אך פייט משניהם את התחלתם בלבד‪ .‬למקורות מנהג זה‪ ,‬ראה לעיל במאמר‪,‬‬ ‫פרק י‪ 22 21 | .‬יקר הצרי והצפרן ‪ ...‬שבעים משקלות‪ :‬על פי בבלי‪ ,‬כריתות ו ע"א‪" :‬תנו‬ ‫רבנן‪ :‬פיטום הקטורת‪ ,‬הצרי והציפורן והחלבנה והלבונה‪ ,‬משקל שבעים של שבעים מנה"‪.‬‬ ‫את המשך הברייתא‪ ,‬הממשיכה לפרט את שאר סממני הקטורת ומשקלם‪ ,‬לא הביא פייטננו‪,‬‬ ‫שלא בא אלא לרמוז את מנהג אמירת 'פטום הקטורת' אחרי משנת אבות‪ .‬יקר הצרי והצפרן‪:‬‬ ‫את הצרי והציפורן היקרים והנכבדים )בסמיכות תיאור הפוכה(‪ ,‬מסממני הקטורת‪ .‬פטום‬ ‫הקטורת‪ :‬ואת כל דרך פיטום והכנת הקטורת‪ .‬לגלות‪ :‬יש לגלות‪ ,‬לחשוף‪ .‬היינו‪ ,‬לומר‬ ‫וללמוד‪ .‬ואולי משום שעניין 'פטום הקטורת' נאמר במעמד רבים )בבית הכנסת‪ ,‬אחרי לימוד‬ ‫הפרק הראשון ממסכת אבות(‪ ,‬נחשבת אמירתו כגילוי וחשיפה‪ .‬ואולי 'לגלות' משמעותו‪:‬‬ ‫לפרט‪ ,‬למנות‪ .‬היינו‪ ,‬למנות ולפרט את סממני הקטורת ואת דרך הכנתה‪ .‬שבעים שבעים‬ ‫משקלות‪ :‬משקלו של כל אחד מסממנים אלו הוא שבעים מנה‪ 23 | .‬שם‪ :‬במקום זה‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫אחרי אמירת עניין 'פטום הקטורת'‪ 24 23 | .‬מזכירין יציאת ‪ ...‬הלילות‪ :‬משנת ברכות‪ ,‬א ה‪:‬‬ ‫"מזכירין יציאת מצרים בלילות‪ .‬אמר רבי אלעזר בן עזריה‪ :‬הרי אני כבן שבעים שנה‪ ,‬ולא‬ ‫זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא‪ ,‬שנאמר )דברים טז ג(‪' :‬למען תזכור‬ ‫את יום צאתך מארץ מצרים‪ ,‬כל ימי חייך'‪' ,‬ימי חייך' הימים‪' ,‬כל ימי חייך' הלילות"‪.‬‬ ‫פייטננו אינו מביא את דברי חכמים שבמשנה )"וחכמים אומרים‪' :‬ימי חייך' העולם הזה‪,‬‬ ‫'כל ימי חייך' להביא לימות המשיח"(‪ ,‬ואיני יודע אם זאת משום רגילותו לקצר במובאות‬ ‫)עי' לעיל‪ ,‬ביאור לטור ‪ (22 21‬או משום שלמנהגו לא נכללה דעת חכמים באמירת המשנה‪,‬‬ ‫כדעה יחידאית ונדירה )עי' לעיל במאמר‪ ,‬ליד הערות ‪ 197 ,175‬ובהן(‪.‬‬ ‫‪112‬‬ ‫הרב יעקב ישראל סטל‬ ‫ק יצורים ביבליוגרפיים‬ ‫מקורות‬ ‫ארחות חיים = ר' אהרן הכהן מנרבונה‪ ,‬ארחות חיים‪ ,‬א‪ ,‬פירינצי תקי; ב‪ ,‬מהדורת מ' שלזינגר‪,‬‬ ‫ברלין תרסב‬ ‫מחזור ויטרי = מחזור ויטרי‪ :‬לרבינו שמחה מויטרי‪ ,‬א ב‪ ,‬מהדורת הרב א' גולדשמידט‪,‬‬ ‫ירושלים תשסט‬ ‫ספר המנהיג = ר' אברהם ב"ר נתן הירחי‪ ,‬ספר המנהיג‪ ,‬מהדורת י' רפאל‪ ,‬ירושלים תשלח‬ ‫ספר כלבו = ר' אהרן הכהן מנרבונה‪ ,‬ספר כלבו‪ ,‬איטליה רנ)?( )ספרור העמודים לפי העותק‬ ‫הדיגיטלי שבתוכנת 'אוצר החכמה'‪ ,‬שבנדפס אין ספרור עמודים(‬ ‫ספר מחכים = ספר מחכים לר' נתן ב"ר יהודה‪ ,‬מהדורת י' פריימאנן‪ ,‬קראקא תרסט‬ ‫פירוש התפילות והברכות = פירוש התפילות והברכות לרבינו יהודה ב"ר יקר‪ ,‬א ב‪ ,‬מהדורת‬ ‫הרב ש' ירושלמי )קרויזר(‪ ,‬מהדורה שנייה‪ ,‬ירושלים תשלט‬ ‫מחקרים‬ ‫גלינסקי‪ ,‬ארבעה טורים = י"ד גלינסקי‪ ,‬ארבעה טורים והספרות ההלכתית של ספרד במאה‬ ‫ה ‪ :14‬אספקטים היסטוריים‪ ,‬ספרותיים והלכתיים‪ ,‬ע"ד‪ ,‬רמת גן תשנט‬ ‫גרטנר‪ ,‬עיוני תפילה = י' גרטנר‪ ,‬עיוני תפילה‪ :‬מנהגים ותולדות‪ ,‬אלון שבות תשעה‬ ‫חלמיש‪ ,‬הנהגות קבליות = מ' חלמיש‪ ,‬הנהגות קבליות בשבת‪ ,‬ירושלים תשסו‬ ‫פליישר‪ ,‬קריאת שמע של ערבית = ע' פליישר‪' ,‬קריאת שמע של ערבית כמנהג ארץ ישראל‪:‬‬ ‫בין ההלכה הקדומה למנהג המאוחר'‪ ,‬תורה לשמה‪ :‬מחקרים במדעי היהדות לכבוד פרופסור‬ ‫ש"י פרידמן‪ ,‬בעריכת ד' גולינקין )ואחרים(‪ ,‬ירושלים תשסח‪ ,‬עמ' ‪302 268‬‬ ‫רפלד‪ ,‬ר' יצחק קלויבר = מ' רפלד‪' ,‬ר' יצחק קלויבר‪ :‬הנהגותיו‪ ,‬מורשתו ומסביב להן'‪ ,‬בתוך‪:‬‬ ‫ד' שפרבר‪ ,‬מנהגי ישראל‪ ,‬ח‪ ,‬ירושלים תשסז‪ ,‬עמ' קפו קפח‬ ‫שפיר‪ ,‬תולדות נוסח צרפת = צ' שפיר‪ ,‬תולדות נוסח צרפת של 'התפילה שלפני התפילה'‪,‬‬ ‫ע"ד‪ ,‬רמת גן תשסו‬ ‫שרביט‪ ,‬מנהג הקריאה של אבות = ש' שרביט‪' ,‬מנהג הקריאה של אבות בשבת ותולדות‬ ‫הברייתות שנספחו לה בעקבותיו'‪ ,‬בר אילן‪ :‬ספר השנה של אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬יג )תשלו(‪,‬‬ ‫עמ' ‪187 169‬‬ ‫שרביט‪ ,‬מסכת אבות לדורותיה = ש' שרביט‪ ,‬מסכת אבות לדורותיה‪ :‬מהדורה מדעית‪,‬‬ ‫מבואות ונספחים‪ ,‬ירושלים תשסד‬ ‫שרביט‪ ,‬משנה מזרחית = ש' שרביט‪' ,‬משנה מזרחית מן המאה הי"ב'‪ ,‬עלי ספר‪ ,‬יז )תשנג(‪,‬‬ ‫עמ' ‪17 5‬‬ Contents 7 Simcha Emanuel 41 Rabbi Yaakov Yisroel Stal 113 Rabbi Yehuda Leibish Weiss Senior Sachs: List of Manuscripts in the Guenzburg Collection (Part I) The Custom of Reciting Pitum HaKetoret at Arvit and Other Prayers: The Customs of Tsarfat, Provence and Other Places Shemoyim: An Italian Substitute for the Name E’lohim 133 Moshe Hillel The Rashash’s Meditation Prayer Books Between Tradition and Innovation 159 Yoseph Avivi Kol HaTor - Generation after Generation Review Essays 337 Rabbi Mordechai On the Study of Ritual Objects from the Menachem Honig 353 Adiel Breuer Mishnaic and Talmudic Periods and the Middle Ages: A Criticism on Nahagu Yisrael On "'Hachi Garsinan' - Talmud Bavli Variants Site" Editorial address: mekhilta@mekhilta.com © All Rights Reserved Jerusalem 2019 Mekhilta Journal for Torah and Scholarship The Editors Rabbi Joel Binder . Adiel Breuer Rabbi Yaakov Yisroel Stal . Moshe Dovid Chechik Editorial Secretary Menachem Teitelbaum Volume I . December 2019