רב אשי
 לצדו (משמאל) עומד המתורגמן | |||||
| עבודה המציגה את רב אשי (מימין) מלמד בישיבת סורא; לצדו (משמאל) עומד המתורגמן | |||||
| לידה |
337 ד'צ"ז אֲוִירְיָא, מדי | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
427 (בגיל 90 בערך) ד'קפ"ז בבל | ||||
| מקום קבורה |
בניאס (זיהוי מהמאה ה-14 לערך)[1] עכברה (זיהוי מהמאה ה-19) הר שנאן (זיהוי מהמאה ה-20) | ||||
| מדינה |
בבל  | ||||
| מקום פעילות | מתא מחסיא | ||||
| תקופת הפעילות | הדור השישי לאמוראי בבל | ||||
| השתייכות | ישיבת סורא | ||||
| רבותיו | רב כהנא מפום נהרא, אמימר, רב פפא, רבא | ||||
| תלמידיו | רפרם | ||||
| בני דורו | רבינא, רב אידי בר אבין, רפרם | ||||
| צאצאים | מר בר רב אשי, רב סמא בריה דרב אשי | ||||
| |||||
  | |||||
רב אשי (337[2]–427, ד'קפ"ז) היה מגדולי האמוראים, מראשי הדור השישי של אמוראי בבל. הוא היה מעורכי התלמוד הבבלי[3] ועמד בראש ישיבת סורא במשך קרוב ל-60 שנה. פעל עד תחילת המאה ה-5.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי האמור בתלמוד,[4] רב אשי נולד בעיר אֲוִירְיָא שבמדי.[5]
הוא הקים מחדש את ישיבת סורא במתא מחסיא, פרבר של העיר הבבלית סורא, ועמד בראשה. הוא החל בעריכת התלמוד הבבלי יחד עם רבינא, עבודה שאותה השלימו ממשיכי דרכו. ידוע שהיה עשיר ורב השפעה. עליו אומרת הגמרא: "תורה וגדולה במקום אחד" (תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף נ"ט, עמוד א'), וגם ראש הגולה, רב הונא בר נתן, שהיה מרבותיו, היה כפוף אליו.
הוא הקפיד במיוחד על כבודם של בתי הכנסת בעירו. דוגמה לכך היא הקפדתו שלא ייבנו בתים יותר גבוהים מבית הכנסת.[6] פעם אחת, כאשר ראה סדקים בבית כנסת בעירו, סתר את בית הכנסת והכניס מיטתו לשם (כדי להכריח עצמו להתעסק בתיקון), ולא הוציא אותה משם עד שהתקין לו מרזבים.[7]
בתלמוד הבבלי מתועדת אגדה על אודות ימיו האחרונים של רב אשי. על פי המסופר, נגלה אליו מלאך המוות בשוק, ורב אשי ביקש ממנו ארכה של שלושים יום כדי לשנן את תלמודו, בהסתמכו על המימרה: "אשרי מי שבא לכאן (לעולם הבא) ותלמודו בידו". ביום השלושים, כששב אליו מלאך המוות, שאל אותו רב אשי לפשר החיפזון, ונענה כי הגיע זמנו של בר נתן להתמנות לראשות ישיבת פומבדיתא, ו"אין מלכות נוגעת בחברתה כמלוא נימה" - כלומר, אין שני מנהיגים יכולים לשמש בכהונתם בו-זמנית, ולכן על רב אשי להסתלק מן העולם טרם מינויו של בר נתן.[8]
קברו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פסגת הר שנאן שבגבול ישראל–לבנון נמצא מבנה קבר קדום. הקבר זוהה לראשונה במחצית השנייה של המאה ה-20 עם האמורא רב אשי או עם בנו, מר בר רב אשי, בעקבות מסורת יהודית המתארת את קבורתו באזור אחר הקרוב גם הוא לגבול.
על פי מסורת מוסלמית מיוחס הקבר לשייח' עבאד, וזה גם שמו הערבי של ההר (الشيخ عباد).
בשנת 1972 דיווח חוקר ארץ ישראל צבי אילן על קיום שילוט המציין "קבר ר' אשי" בהר שנאן.[9] בניגוד למסורות המוקדמות שהתייחסו לאזור אחר, בהר שנאן יוחס הקבר רק לדמות אחת – רב אשי (או לבנו).
בשנת 1990 הוקם ושופץ הקבר בהר שנאן על ידי ארגון "קדמונינו" במסגרת פרויקט שימור אתרי מורשת. בתחילת המאה ה-21 חל שינוי בייחוס הקבר, כאשר החלו לסמנו כקברו של מר טביומי בר רב אשי, בנו של רב אשי.
מחקר מקיף משנת 2007,[10] שנערך על ידי החוקרים הרצברג, סטפנסקי וגבאי, קבע כי המיקום בהר שנאן "רחוק מאוד מהמיקום אותו ציינו עולי הרגל, ואינו שייך כלל לא לבניאס ולא לאזור הבניאס". על פי ניתוח כתבי המסעות ההיסטוריים, החוקרים הציעו שהקבר המקורי שאליו התייחסו המקורות ממוקם במקאם נבי אל-ח'דר שבבניאס (מעל מערת בניאס), מקום המקודש כיום לעדה הדרוזית,[11] המיוחס לאליהו הנביא. לפיכך, "ועד אהלי צדיקים" סימן את המקום המזוהה על פי המסורת כקברם של האמוראים (רב אשי, רב פפא ובניו, רבא, אביי ובניו, רב ביבי ורב שימי) במקאם נבי אל-ח'דר.
מחקר שפורסם במרץ 2025 על ידי החוקר דיויד שפירו,[12] שעסק בפולמוס בתקופת מלחמת חרבות ברזל סביב מיקום הקבר, מציג סקירה היסטורית של המסורות הקשורות למקום. המחקר מצביע על כך שהמסורת היהודית אודות קבורתם של האמוראים רב פפא, רב אשי ובניו של אביי בסמוך ל"מערת פמיאס" (אזור בניאס), מתועדת לראשונה רק במפנה המאות ה-14 וה-15. תיעוד מהמאה ה-16, המיוחס למקור מהמאה ה-15, מזכיר לראשונה גם את המסורת שלפיה באזור זה התרחש מעמד ברית בין הבתרים.
שפירו טוען במחקרו כי ההיתכנות לקיומו של ידע היסטורי מהימן אודות מקום קבורתו של רב אשי היא אפסית. הוא מבקר את הזיהוי המייחס את קברו להר שנאן, זיהוי שהתפתח רק במחצית השנייה של המאה ה-20. לעומת זאת, שפירו מציין כי אם יש לייחס משמעות כלשהי, יש להתייחס למסורת הקדומה יותר המקשרת את קברו עם אלו של אישים נוספים באזור בניאס, ובכך תומך במסקנותיהם של הרצברג, סטפנסקי וגבאי. עם זאת, הוא מדגיש כי גם מסורת זו (בבניאס) היא בעלת חשיבות מבחינה מסורתית בלבד, וחסרת כל ערך היסטורי ממשי. בהתייחסותו לטענות השוללות את אפשרות קבורתו של רב אשי בארץ ישראל[13] בשל העובדה שנפטר בבבל, שפירו מציין כי אין בכך כדי לשלול לחלוטין את האפשרות, שכן קיימות עדויות בתלמוד[14] על העלאת גופותיהם של חכמים בני דורו לקבורה בארץ ישראל.
אירועים ביטחוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקבר היה אחת מנקודות המחלוקת האחרונות בין ישראל ללבנון, לאחר נסיגת צה"ל מלבנון ב-2000. שליח האו"ם טריה לארסן הציע לחלק את הקבר בין ישראל ללבנון בצורה שתאפשר גישה לשני העמים וכך בוצע.[15]
עד נסיגת ישראל מדרום לבנון היה הקבר כולו בשליטת ישראל, והתאפשרה גישה חופשית של יהודים למקום. לאחר הנסיגה חולק השטח בין ישראל ללבנון. זמן קצר לאחר מכן התמקם חזבאללה ליד הגדר, וצה"ל מנע הגעת יהודים לקבר מחשש לחייהם, עד מלחמת לבנון השנייה, אז הורחק חזבאללה מהאזור.[16] כיום, באמצע הקבר יש גדר תיל החוצצת בין צידו הישראלי לצידו הלבנוני. מצידו הישראלי של הקבר הוקם מוצב של צה"ל, האזור כולו מוגדר "שטח צבאי" והכניסה אליו מתאפשרת בתיאום ביטחוני. ארגון "יסוד עולם" מארגן עליות המוניות לקבר בחנוכה. במספר מקרים שבהם נכנסו קבוצות מתפללים ללא אישור, הצבא הגיש נגדם תלונות במשטרה.[17][18]
במלחמת חרבות ברזל כבש צה״ל שטחים שולטים בדרום לבנון, בין היתר באזור ההר. במהלך הפסקת האש היו מספר אירועים שבהם ניסו חרדים לבקר בהר ואף הצליחו לעבור את הגבול. באחד המקרים, בפברואר 2025, יידו המבקרים אבנים כלפי כוח צה"ל, ובעזרת המשטרה נעצרו ארבעה.[19][20]
ב-7 במרץ 2025 התאפשרה כניסה מסודרת של כ-300 חסידי ברסלב לתפילה בקבר רב אשי בתיאום עם צה"ל.[21]
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רב אשי היה חתנו של רמי בר אבא.[22]
בנו וממשיך דרכו היה מר בר רב אשי, שנהג לחתום בכינוי טביומי. בן נוסף היה לו ושמו רב סמא בריה דרב אשי.[23] לפי רש"י נפטר רב סמא בחיי אביו והשאיר יתומים, אך יש חולקים וסוברים שרב סמא נפטר לאחר פטירת אביו. לרב אשי הייתה גם בת, שעליה מסופר שסבלה מכאבים במעיים ורבין דמן נרש ריפא אותה באמצעות אחת מהרפואות התלמודיות המוזכרות במסכת גיטין.[24] בתו נישאה רק לאחר פטירת אביה, ורבינא גבה לצורך הוצאות נישואיה חלק מכספי הירושה שירשו אחיה, מר בר רב אשי והיתומים בני רב סמא.
הגיית שמו של רב אשי
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימות שתי שיטות בהגיית האות שי"ן בשמו של רב אשי. יש שקוראים בחיריק (שִ), ויש הקוראים בצירה (שֵ). מסורת ההגייה בצירה מעידה אולי ששמו הוא צורה מקוצרת של השם "אשר".
בפירוש הרב יוסף קאפח לאיגרת תימן נזכרת איגרת הרמב"ם שנכתבה בחרוזים, ובה חרוז אחד הנגמר ב"מֹשֶׁה" וחרוז אחריו הנגמר ב"רב אשי", כעדות קדומה למסורת הספרדית והתימנית להגות את השם בצירה ולא בחיריק. ייתכן שכבר בתלמוד עצמו ניתן למצוא חריזה של "רב אשי" עם המילה "מִקְדְּשֵׁי", לפי הטענה העולה שם[25] כי שמותיהם של אשי ורבינא רמוזים בפסוק מתהלים: ”רב אשי ורבינא סוף הוראה. וסימנך? 'עַד אָבוֹא אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵל אָבִינָה לְאַחֲרִיתָם'.”
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "רב אשי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
- רב אשי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- "אשי", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- רב אשי, מתוך סדרת פינות על חכמי ישראל עם הרב אורי שרקי, באתר ערוץ מאיר.
- רב אשי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אשי אמורא, דף שער בספרייה הלאומית
- דיויד שפירו, "מעשה בשלושה קברים, כמה חסידים ורב אשי אחד" - היכן באמת קבור רב אשי?, באתר כיכר השבת (06.03.2025)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דיויד שפירו, "מעשה בשלושה קברים, כמה חסידים ורב אשי אחד" - היכן באמת קבור רב אשי?, באתר כיכר השבת (06.03.2025)
- ^ היה בן 15 כשרבא נפטר. (אהרן היימן)
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ו, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף כ"ד, עמוד ב'
- ^ אויריא (Q115555722) באנציקלופדיה לגיאוגרפיה תלמודית (Q115555740) כרך א' עמ. 47
- ^ תלמוד בבלי, שבת י, א.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ג', עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ח, עמוד א'.
- ^ צבי אילן, באוטובוס הראשון, לאורך "כביש גדר הצפון" החדש, דבר, 5 ביוני 1972
- ^ מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל, חלק א', עמודים: 108-109, מהדורת 2011)
- ^ שמעון אביבי, גבריאל ברקאי ואלי שילר, הדרוזים בישראל ומקומותיהם הקדושים, אריאל כתב עת לידיעת ארץ ישראל (142, מרץ 2000), עמוד 95
- ^ דיויד שפירו, "מעשה בשלושה קברים, כמה חסידים ורב אשי אחד" - היכן באמת קבור רב אשי?, באתר כיכר השבת, 6 במרץ 2025
- ^ אנשיל פפר, פה וחם בארץ ישראל, באתר גלובס, 21 בפברואר 2007
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ה, עמוד ב'
- ^ עמיקם חורש, קבר הרב יחולק: חציו בישראל, חציו בלבנון, באתר ynet, 26 ביולי 2000
- ^ חיים ישראלי, קבר רב אשי ייפתח למתפללים יהודיים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 9 באוגוסט 2008
- ^ צה"ל התלונן נגד מתפללים שהגיעו למתחם קבר ליד גבול לבנון, באתר ynet, 31 באוגוסט 2008
- ^ יאיר קראוס, שילֹה פריד, יואב זיתון, בעיצומה של הפסקת האש: עשרות חרדים חצו בלילה ללבנון - והושבו לישראל, באתר ynet, 16 בפברואר 2025
עשרות חסידים חצו לשטח לבנון - כדי להתפלל בקבר הרב אשי, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 02:29)
- ^ יאיר קראוס, עשרות חרדים חצו ללבנון, 4 השליכו אבנים על כוח צה"ל ונעצרו, באתר ynet, 19 בפברואר 2025
- ^ גיא ורון, תקרית חריגה: 4 ישראלים נעצרו לאחר שחצו לשטח לבנון - ויידו אבנים על כוח צה"ל שבא לפזר אותם, באתר מאקו, 19 בפברואר 2025
- ^ צה"ל יאבטח כניסת מאות חסידים לקבר רב אשי בגבול לבנון, באתר ערוץ 7, 6 במרץ 2025
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קי"א, עמוד א'.
- ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ס"ט, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ס"ט, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ו, עמוד א' – על פי הניקוד בספר תהלים, פרק ע"ג, פסוק י"ז
