lynx   »   [go: up one dir, main page]

Academia.eduAcademia.edu

Visualizing Covid-19

2021, The Corona Lexicon of Sociology

Abstract

published in Uri Ram, Shlomo Svirsky and Nitza Berkovitch (eds.) The Corona Lexicon of Sociology, Adva Center and Israeli Sociology 21(2): 350—351 [in Hebrew].

‫‪350‬‬ ‫תש פ " א – ‪2021‬‬ ‫סוציולוגיה ישראלית כ א( ‪)2‬‬ ‫פני המגפה‬ ‫רגב‬ ‫נתנזון*‬ ‫*‬ ‫ד"ר רגב נתנזון‪ ,‬המחלקה לתקשורת‪ ,‬המכללה האקדמית ספיר‬ ‫לקסיקון סוציולוגי לעת קורונה‬ ‫גבר מבוגר שוכב מת על מדרכה‪ ,‬מסכה על פניו ושקית פלסטיק מונחת ליד ידו הימנית‪ .‬האם‬ ‫התמוטט כך באמצע הרחוב בשל המגפה? האם כך היא פועלת? תצלום הגופה המוטלת באמצע‬ ‫הרחוב בעיר ווהאן בסין‪ ,‬שבה פרצה לראשונה מגפת הקורונה‪ ,‬היה אחד הדימויים הראשונים‬ ‫שהופצו בתקשורת העולמית עם פרוץ המגפה‪ .‬דימויים אחרים מאותה זירה מראים גברים‬ ‫בחליפות מיגון לבנות‪ ,‬צהובות או תכולות מסתובבים לידו ומפנים את גופתו‪ .‬רגע לפני‬ ‫שהתמסדו הדימויים המוכרים לנו כיום‪ ,‬היה נדמה שכך ייראו מעכשיו ואילך דימויי המגפה —‬ ‫שעוד ועוד אנשים יתמוטטו לנגד עינינו באמצע הרחוב וייפלו קורבנות לנגיף‪ .‬ואולי גם אנחנו‬ ‫נמות כך‪.‬‬ ‫מאז פרסום אותה תמונה לא נראו עוד דימויים כאלה בתקשורת‪ ,‬וככל הנראה האיש כלל‬ ‫לא מת מקורונה‪ .‬עד מהרה רווחו בתקשורת דימויים ובהם דמויות עוטות מסכות פנים‪ ,‬רחובות‬ ‫ריקים‪ ,‬איורים של הנגיף ואינפוגרפיקה אפידמיולוגית‪ .‬הייצוג החזותי של פני המגפה התמסד‬ ‫כטווח מצומצם של דימויים שאינם מגלים לנו דבר עליה‪ ,‬על גורמיה או על תוצאותיה‪ ,‬אלא‬ ‫מתמקדים באופני ההתגוננות האינדיווידואלית מפניה‪ .‬המגפה עצמה נותרה חסרת פנים‪.‬‬ ‫האם היה אפשר להציג אותה אחרת? הקושי ברור‪ :‬נגיף הקורונה פוגע באיברים פנימיים‪,‬‬ ‫וקשה להבחין בחולי קורונה ולזהותם חזותית; בתצלומים קשה גם להעביר סיבתיות ולהתמקד‬ ‫בגורמים שיצרו את מה שכן ניתן לתיעוד — קשה למשל להציג את תשתית הכלכלה הפוליטית‬ ‫שמאפשרת את קיומה של המגפה ואת התפשטותה‪ .‬מכיוון שהאנושות כבר ידעה מגפות בעבר‪,‬‬ ‫קל היה למחזר דימויים מוכרים מההיסטוריה החזותית‪ ,‬כמו דמויות עוטות מסכה מימי השפעת‬ ‫הספרדית או הסארס‪ ,‬גם אם אין בהם כל מידע ישיר לגבי הקורונה‪ .‬ההבדל בין ההיסטוריה‬ ‫החזותית של מגפות קודמות למגפת הקורונה קשור בהתפתחות האמצעים הטכנולוגיים‬ ‫המאפשרים להתבונן ישירות בנגיף וביכולת הטכנולוגית לעבד נתוני עתק (‪ )big data‬לגבי‬ ‫האוכלוסייה הנגועה‪ .‬אך לדימויי הנגיף שפורסמו הותאמו צבעים מופרכים כדי להופכו‬ ‫ל"אויב" והאינפוגרפיקה שהופצה הציגה נתונים שגויים‪ ,‬סותרים ומוגבלים כדי לייצר ציות‬ ‫המוני‪.‬‬ ‫פני המגפה כפי שהוצגו בפנינו לא חשפו ידע חדש על אודותיה‪ ,‬לא רק בשל מניפולציות‬ ‫חזותיות אלא גם בשל משטר איסורים חזותיים ובשל קושי להפוך חלק מהיבטי המגפה לנראים‪.‬‬ ‫ייצוגי המגפה העלימו את הכאב ואת המוות‪ ,‬מנעו אפשרות ליצירת אמפתיה עם נפגעיה‪ ,‬וניכר‬ ‫שלא ביקשו להניע את הציבור לפעולה שמכוונת לעצור את התפשטותה‪ .‬בניגוד לפעולות‬ ‫לצמצום העישון באמצעות הצגת תצלומי נזקיו הגופניים על גבי חפיסות סיגריות‪ ,‬דימויי מגפת‬ ‫הקורונה לא כוונו ליצירת זעזוע שמוביל לפעולה (או להימנעות מפעולה) אצל הצופים‪ .‬ייתכן‬ ‫שבשל היעדר תמונות אותנטיות של פני המגפה עצמה העמיק חוסר האמון בקיומה ואולי אף‬ ‫גבר אי–הציות לצעדים שנועדו למנוע את התפשטותה‪ .‬למעשה‪ ,‬גם תוצאות המדיניות שנועדה‬ ‫למנוע את התפשטות המגפה לא זכו לייצוג שמעשיר בידע ושבכוחו להניע לפעולה; כיצד‬ ‫לקסיקון סוציולוגי לעת קורונה‬ ‫הפרטי והציבורי‬ ‫‪351‬‬ ‫נראים שיעורי אבטלה חסרי תקדים? כיצד נראית שחיקה של מנגנונים דמוקרטיים? כיצד נראה‬ ‫היעדר ביטחון תזונתי?‬ ‫הדימויים שהתמסדו עד כה‪ ,‬ושאולי ייכנסו לזיכרון קולקטיבי ולמאגר דימויים שייעשה‬ ‫בהם שימוש במשברים הבאים‪ ,‬מתמקדים באופני ההתמודדות עם המגפה — מסכות פנים‬ ‫ותיעוד של סגר — ולא במחלה עצמה‪ .‬ייתכן כי דימויים אלו‪ ,‬יותר מכפי שהם יוצרים סולידריות‬ ‫במאבק בנגיף וב"מלחמה" של כלל האנושות נגדו‪ ,‬משמשים דווקא את הצדדים המתווכחים‬ ‫לגבי מדיניות המאבק נגדו‪ .‬ניכר שהקושי בייצוג החזותי של המגפה מצריך דמיון שידחוף‬ ‫לייצורו של ידע חזותי מסוג אחר‪ ,‬של פעולות התבוננות אחרות ושל היכולת לקדם סדר חברתי‬ ‫אחר‪.‬‬ ‫הפרטי והציבורי‬ ‫בטי‬ ‫בנבנישתי*‬ ‫בשנות השישים של המאה הקודמת תיאר מרשל מקלוהן את אמצעי המדיה‪ ,‬ואת הטלוויזיה‬ ‫בפרט‪ ,‬כ"הרחבה של האדם" (‪ .)the extensions of man‬האדם שמצוי בפינה אחת של העולם‬ ‫נחשף באמצעות המדיה לדברים שמתרחשים במקומות מרוחקים ממנו‪ ,‬חוצה גבולות‬ ‫גאוגרפיים ומבקר במקומות שאל רובם לא יגיע לעולם‪.‬‬ ‫כעבור שישה עשורים‪ ,‬עם פריצתו של משבר הקורונה שגזר עלינו ריחוק חברתי והביא‬ ‫אותנו להסתגר בבית‪ ,‬מיליונים רבים של משתמשים בעולם כולו אימצו את טכנולוגיית‬ ‫הווידאו–צ'ט על מנת להמשיך בשגרת עבודה ולימודים ולקיים תקשורת חברתית‪ .‬אופן‬ ‫השימוש בשיחות וידאו בתקופת משבר הקורונה לקח אותנו אל מחוזות נוספים שטרם ביקרנו‬ ‫בהם‪ ,‬אל תוך הבתים הפרטיים של מי שאנחנו פוגשים במרחבים הציבוריים‪.‬‬ ‫טכנולוגיית הווידאו–צ'ט קיימת כעשור וחצי ונגישה לכל מי שמחובר לאינטרנט‪ ,‬אולם עד‬ ‫כה השימוש בה היה מתוחם למרחב שבו עוסקים בה — למשל‪ ,‬בישיבה עסקית חובקת עולם‬ ‫השימוש בה נעשה במשרד‪ ,‬לעיתים אפילו בחדר הישיבות של המשרד‪ .‬עם המעבר לעבודה‬ ‫מהבית עלה במאות אחוזים היקף השימוש בווידאו–צ'ט לצורכי עבודה ולימודים‪ ,‬והמבט‬ ‫המופנה בדרך כלל אל המרחב הציבורי התרחב והופנה אל תוך המרחב הפרטי‪ .‬דיווחים‬ ‫מהחודשים האחרונים מעידים על היווצרותו של מרחב ספָר שבין הפרטי לציבורי‪ ,‬שבו נחשפים‬ ‫ומהודהדים יחסי הכוח המגדריים המתקיימים הן במרחב הפרטי והן במרחב הציבורי‪.‬‬ ‫חדר העבודה המשפחתי‪ ,‬המטבח‪ ,‬פינת האוכל‪ ,‬חדר השינה ואפילו השירותים הפכו‬ ‫למרחבי עבודה שבהם אנו מארחים את המנהלים שלנו‪ ,‬את לקוחותינו‪ ,‬את חברינו לכיתה ואת‬ ‫המשתתפים עימנו בכנס‪ .‬אנחנו מארגנים את החלל שנחשף למצלמה כך שייראה מהוגן‪ ,‬מזיזים‬ ‫את הבלגן שבחדר קצת הצידה כדי שהמשתתפים בשיחת הווידאו לא יראו אותו‪ .‬אבל מדי פעם‬ ‫המצלמה זזה‪ ,‬השליטה בפריים משתבשת ואנחנו מוצאים את עצמנו רואים או חושפים את מה‬ ‫שבדרך כלל מוסתר — בן הזוג של העמיתה לעבודה‪ ,‬שנכנס בתחתונים למטבח שבו היא עובדת‬ ‫*‬ ‫ד"ר בטי בנבנישתי‪ ,‬חוקרת עצמאית‬
Лучший частный хостинг